התובע תמך את בקשתו לאישור התביעה הייצוגית בתמונות שצילמה צלמת בסניפי הרשת, המלמדים כי מדובר במחדל שיטתי. ביהמ"ש דחה את טענת שופרסל כי איסוף ראיות על ידי אחר אינו מקים עילת תביעה אישית, וקבע כי הוכח במידה הראויה שהרשת הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן
בית המשפט המחוזי בחיפה אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד רשת "שופרסל" בטענה לאי הצגת מחירים על סיגריות המוחזקות בארונות מעל הקופות או מאחורי דלפק הקופה הראשית ונמכרות ללקוח לפי בקשתו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
באפריל 2016 ערך המבקש קניות באחד מסניפי הרשת, בהן רכש בין השאר חפיסת סיגריות תמורת 33.50 שקל. הסיגריות הנמכרות בסניפי הרשת מוחזקות בארון שקוף מעל הקופות או בקופה הראשית, כך שהלקוח נדרש לבקש מהקופאית סיגריות וזו פותחת את הארון בעזרת מפתח ומגישה לו את החפיסה.
לטענת המבקש, הוא שוחח עם חברו על מחירי הסיגריות, ואז נודע לו שישנן חנויות המוכרות את המוצר במחיר זול יותר מאחרות. כאשר בדק את המחיר ששילם, נוכח לדעת ששילם מחיר יקר ומופרז. הדבר הרגיז אותו והוא החליט לבדוק האם הסתרת מחירי הסיגריות היא מעשה שיטתי בשופרסל. לשם כך פנה המבקש לצלמת שנכנסה לסניפי הרשת ברחבי הארץ וצילמה את ארונות הסיגריות ללא מחירים כלל, ואת ההכרח להעביר את המוצר בקופה כדי לברר את מחיר החפיסה. הבדיקה העלתה שמחירי כל הסיגריות אינם מסומנים בדרך כלשהי בכל הסניפים, למעט סניף אחד במועד אחד, וניתן לבדוק את המחיר רק באמצעות העברת המוצר בקופה. מחדל זה נמשך לאורך זמן, כפי שהוכיחו בדיקות חוזרות באותם סניפים.
לאור האמור, טען המבקש להפרת חוק הגנת הצרכן ותקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים) וכן להתקיימותה של עוולת הפרת חובה חקוקה. המבקש טען כי החוק והתקנות מחייבים את הרשת לסמן לגבי כל מוצר שהיא מוכרת מה מחירו הכולל באותיות ומספרים, בגודל שיאפשר לצרכנים לראותו מהמרחק בו הם יכולים לעמוד. לטענתו, אין זה מעשי שהצרכן יברר את המחיר על ידי הגעה לקופה, עמידה בתור, בקשת המוצר מהקופאית והמתנה להעברה בקופה בעודו מעכב את שאר הלקוחות. כמו כן, אין זה מעשי לבקש מהלקוח לבטל את הרכישה לאחר שנודע לו המחיר, תוך שאינו זכאי לקבל את כספו אלא רק תעודת זיכוי על פי הדין. במישור הסעדים העמיד המבקש את סך הנזק הממוני והלא ממוני הכולל שנגרם לחברי הקבוצה על 3 מיליון שקל.
השופט ד"ר מנחם רניאל קיבל את הבקשה וקבע כי אין מחלוקת שעל המשיבה היה להציג את מחיר הסיגריות בלוח מחירים המוצמד לארון הסיגריות. השופט התייחס לפעולות שנקט המבקש על מנת להוכיח כי הרשת אינה מציגה את מחירי הסיגריות לצרכן, וציין כי אין לקבל את טענתה של שופרסל לפיה צילום של מוצרים בידי אחר אינו מקים עילה אישית למבקש. בעניין זה הובהר כי הרשת מתעלמת מכך שהמבקש אכן רכש בעצמו במקרה אחד את המוצר וכי הוא הבהיר שהצלמת נשכרה על מנת לבדוק האם מדובר במחדל שיטתי. כלומר, הצלמת באה להעיד שהמקרה שאירע למבקש אינו "תקלה נקודתית" אלא תופעה כללית. כמו כן, בצדק נטען כי המשיבה לא הצביעה על הוראה בדין הדורשת שרק המבקש יעסוק באיסוף הראיות ולא מי מטעמו. נוכח האמור, קבע השופט, הוכח במידה הראויה שהמשיבה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ותקנות הגנת הצרכן וכי למבקש נגרם נזק ממוני עקב שלילת האפשרות להשוות בין המוצרים השונים ולהימנע מביצוע רכישה חסרת כדאיות כלכלית.
השופט הוסיף כי לשם גיבושה של עילת תביעה בגין הטעיה צרכנית אין צורך להראות הטעיה בפועל, ונראה כי קיימת אפשרות סבירה שיוכח כי הרשת הטעתה את הצרכנים כשלא סימנה את מחיר הסיגריות וכן הפרה את חובת הגילוי של כל פרט מהותי המוטלת עליה מכוח חוק הגנת הצרכן.
עוד נקבע כי קיימת אפשרות סבירה שרשת שופרסל תחויב גם לפי עילת הפרת תום הלב מכוח חוק החוזים, כמו גם התעשרות שלא כדין, שכן הרשת מרוויחה שלא כדין מהחיסכון בשעות העבודה הנדרשות כדי לסמן מחיר על הסיגריות ובעלות מדבקות המחיר או השילוט. עם זאת, נדחתה הטענה כי שופרסל מתעשרת בשל הפרש המחיר, שכן יתכן שההפרש בין החנויות מוצדק בעלויות השיווק והעלויות האחרות.
