שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > שרת המשפטים: "בית המשפט העליון מטשטש את ריבונותו של העם"

חדשות

שרת המשפטים: "בית המשפט העליון מטשטש את ריבונותו של העם"
שרת המשפטים: "בית המשפט העליון מטשטש את ריבונותו של העם"
05/09/2018, עו"ד לילך דניאל

בטקס שנעל אתמול את ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין בת"א תקפה שרת המשפטים בחריפות את בית המשפט העליון ואמרה כי "מהממונה על פרשנות הדין הפך עצמו בית המשפט לִממונה על המדיניות". עוד בדוברים: היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שהתייחס לשיח הציבורי סביב החלטות משפטיות שנויות במחלוקת

בכירי המערכת המשפטית השתתפו אתמול (ג') בטקס שנעל את ועידת המשפט השביעית של לשכת עורכי הדין והתייחסו להישגים של השנה החולפת ולאתגרים שעמם יאלצו הרשויות להתמודד בשנה הקרובה. בין הנואמים הבולטים היו שרת המשפטים איילת שקד, שתקפה את מה שהגדירה כ"טשטוש דמותו של העם" בפסיקת בתי המשפט העליון והתייחסה לאפשרות כי יפסול חוק יסוד: "ביקורת שיפוטית על חוק יסוד היא רעידת אדמה. לא רק משפטית אלא גם פוליטית... אם מישהו מצפה שעקרונות היסוד של הציבור הנאור יתבססו על מזיגה שבין יהדות לדמוקרטיה, צפויה לו אכזבה קשה... עם היעלמותו של העם נעלמים גם עֲרָכָיו הלאומיים". אמרה.

ראשון הנואמים היה יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, שבחר לפתוח את דבריו בהתייחסות לנושא הרמה המקצועית של עורכי הדין והליכי ההסמכה: "אנו לא נתפשר על הרמה המקצועית של עורכי הדין", פתח נוה. "אנו נמשיך לעשות כל שניתן כדי לשמר את מעמד פרופסיית עריכת הדין כפרופסיה איתנה, מקצועית, ישרה, הממלאת את חובותיה כלפי הציבור. לא, איננו חוששים מתחרות. לא, איננו מנסים להגביל את שער הכניסה למקצוע מסיבות לא ענייניות. אנו מבקשים לשמור על רמה מקצועית גבוהה – ומי שיעמוד ברמה זו – נקבל אותו בברכה. התחרות בין עורכי דין ראויים ומקצועיים תוסיף חוכמה למקצוע ואנו מברכים עליה... אני קורא מעל בימה זו לכל העוסקים במלאכה, ובראש ובראשונה למחוקקים - הגיע הזמן לספר לצעירים המבקשים להצטרף למקצוע עריכת הדין את האמת. והאמת היא שלא כל מי שישלם למוסד אקדמי מאות אלפי שקלים יתקבל לבסוף כעורך דין. וזאת - בניגוד למה שמספרים להם בחלק מהמוסדות הללו".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

"לצערי", המשיך נוה, "קיימת תופעה של הולכת שולל את אותם צעירים אשר משלמים מיטב כספם, משקיעים מיטב שנותיהם למרות שאינם מתאימים למקצוע ולא יוכלו לעבור את מבחני הכניסה. ואז קורה מצב בו ביישורת האחרונה, כשהם כבר מביטים על דרך המשל לעבר ארץ המובטחת, הם נחסמים. אבל האמת היא - שאם היו מבצעים בדיקות מעמיקות לגביהם עוד טרם תחילת לימודים או לחילופין שנה לאחר תחילת הלימודים - אין לי ספק שהדבר היה מונע אכזבות רבות... אני קורא למחוקק לפעול להצבת מבחני התאמה למקצוע כבר בהתחלה ולא בסוף המסלול. זו הדרך היחידה למנוע את התסכול הרב והאכזבות שהם, לצערי, מנת חלקם של אלה שלא סיפרו להם את האמת".

עוד התייחס נוה לפסקי הדין שניתנו לאחרונה בעניין הטיפולים הרפואיים לנשות חמאס ופסק הדין בעניין מצפה כרמים. "אני מבין מזה שבית המשפט שלנו פועל בצורה ישרה. על פי הדין. על פי הצדק. לא על פי רוחות השעה", אמר. "גברתי נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת אסתר חיות. כמי שעומדת בראש המערכת וכמי שאני יודע כמה קשה את עובדת על מנת שפסקי הדין בכל הערכאות יהיו מקצועיים בלבד, נשענים על ראיות ולא על כותרות - אני רוצה להגיד לך - המשיכי בדרכך זו - והמשיכי למנוע כפי שאת עושה מצוין מסערות הרשת, הטוקבקים והציוצים לחדור את חלונות בתי המשפט. אנחנו צריכים להיות גאים בכך שיש לנו בתי משפט כל כך מקצועיים שהאמת היחידה שהיא נר לרגליהם אלה הדין, הצדק והמשפט".

את דבריו סיים נוה בפניה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, בנושא חקירות ראש הממשלה המונחות לפתחו. "אני מרשה לעצמי להניח שהשנה שבפתח תהיה שנת הכרעה, לכאן או לכאן", אמר. "אני גם מרשה לעצמי להניח שכל החלטה שתקבל תביא לגל ביקורת קטלני נגדך, בין אם תהא זו החלטה זו או החלטה אחרת. ואני אומר לך - כאזרח מדינת ישראל וכראש לשכת עורכי הדין - כל החלטה שתקבל - אני סמוך ובטוח שהיא ההחלטה הנכונה ביותר, המקצועית ביותר והאמיתית ביותר".

שקד: "אין לעם כל רלוונטיות במבנה החוקתי החדש שמעצב בית המשפט העליון"

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, התייחסה בדבריה בין היתר לשיתוף הפעולה בין בתי המשפט ללשכת עורכי הדין. "אני רואה חשיבות רבה בקיום דיאלוג ובשיתוף פעולה בין מערכת בתי המשפט ושופטיה ובין הלשכה שהיא הגוף המאגד על פי חוק את כל העוסקים במקצוע עריכת הדין", אמרה חיות. "שיתוף פעולה זה חיוני בעיני. הוא מתקיים במסגרות שונות ומגוונות - בכנסים, בהשתלמויות ובמפגשים מקצועיים וכן בוועדות סטטוטוריות ואחרות היוצרות ממשקים של עבודה והפריה הדדית בין הלשכה ונציגיה ובין נציגי מערכת בתי המשפט. על פי תפיסתי השיח המקצועי המתקיים בינינו יש בו כדי לתרום תרומה משמעותית לקידום ולשיפור מערכת בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין כאחד, לטובת הציבור שאותו אנו אמורים לשרת".

שרת המשפטים איילת שקד דיברה בנאומה על מה שהגדירה "עמעום דמותו של העם" בפסיקת בית המשפט העליון ואמרה "מהשיטה המוכרת של דמוקרטיה ייצוגית, בה העם הוא הריבון המעצב את הֶסְדְריו באמצעות נציגיו, עוברת ישראל לשיטה אחרת... בְּשוּרת פסיקות, החל משנות השמונים, שינתה הרשות השופטת את פניה של הדמוקרטיה בישראל והפכה את בית המשפט למי שרואה עצמו כִּמְעַצֵב פני החברה הישראלית. השופטים החלו, שָלָב אחרי שָלָב, לנתק עצמם מהדין המצוי והחלו רואים עצמם כְּמְעצבים של הדין הרצוי. מהממונה על פרשנות הדין הפך עצמו בית המשפט לִממונה על המדיניות".

עוד התייחסה שקד לאפשרות כי בית המשפט העליון יידרש בעתיד לפסילת חוקי יסוד במסגרת העתירות נגד חוק הלאום: "לאחרונה הוגשו מספר עתירות נגד חוק יסוד הלאום המבקשות להביא לִפְסילתו. למרבה הצער אף לא אחת מהן נדחֲתה על הסף בשל העובדה שהיא מבקשת לפסול חוק יסוד... במידה וּבית המשפט יקבל את התזה המסוכנת לפיה ניתן לפסול את חוקי היסוד, נוכל סוף סוף לענות על שאלתו של חשין בה פתחתי – והעם היכן הוא? נענה לו מיד - בשום מקום. אין לעם כל רלוונטיות בַּמִבנה החוקתי הֶחדש שמעצב בית המשפט העליון.. אם יקבע בית המשפט כי גם חוקי היסוד אינם חסינים מביקורת שיפוטית, תישלל מהעם האפשרות להשפיע על יצירת ההסדרים החוקתיים באמצעות נציגיו, והפעם כאסיפה מכוננת. בכך יסיים העם את תפקידו במה שהיה עד כה שיטתנו הדמוקרטית".

עוד המשיכה שקד: "מעתה ייקבעו הנורמות שלא באמצעות העם. עקרונות היסוד שבשמם יבקש בית המשפט לפסול את חוקי היסוד לא יהיו, כפי שאולי עשוי היה לחשוב מישהו, עקרונות היסוד של העם. יהיו אלה עקרונות אחרים לחלוטין... כשהרשות השופטת מרימה את מבטה על מנת לחשוף את עקרונות היסוד, אין היא מַבִּיטה בחלון. היא מביטה במראה. כל שופט רואה במראה זו את דיוקָנו שלו... אם מישהו מצפה שעקרונות היסוד של הציבור הנאור יתבססו על מזיגה שבין יהדות לדמוקרטיה, צפויה לו אכזבה קשה... עם היעלמותו של העם נעלמים גם עֲרָכָיו הלאומיים".

היועמ"ש: "גופי המשפט השונים במדינה הם משרתי הציבור"

"פסילת החוקים שנשענה עד היום על טיעון דמוקרטי, לפיו מדובר בסך הכל ביישום עֲרָכָיו של המחוקק כפי שנקבעו בחוקי היסוד, עלולה להשלים את ניתוקה מהעם והפעם באופן סופי וּמוחלט", סיימה שקד. "שלילת סמכות העם לקבוע את אופי מדינתו בשם עקרונותיו המופשטים של "הציבור הנאור", שומטת את בסיסו של ההליך הדמוקרטי. סופם של הקרבת היסודות הלאומיים על מִזְבַּח הערכים האוניברסליים, בהקרבת הערכים הדמוקרטיים עצמם. ביקורת שיפוטית על חוק יסוד היא רעידת אדמה. לא רק משפטית אלא גם פוליטית. זוהי רעידת אדמה משטרית. כמי שמאמינה בַּדמוקרטיה בְּכֹל לִבָּה, לא אוותר על מקומו של העם. לא אוותר על מקומם של נציגיו. לא אוותר על הדמוקרטיה".

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, התייחס בדבריו לשיח הציבורי המתפתח לעיתים סביב החלטות משפטיות ואירועים משפטיים, השנויים במחלוקת ציבורית. "אפשר, ואפילו ראוי, להעביר ביקורת על ההחלטות שלנו", אמר. "אולם הדברים צריכים להיעשות בצורה עניינית לגופן של ההחלטות, ולא מתוך התייחסות לגורמי המשפט כ"יריב" או חס וחלילה אף כ"אויב", של הציבור או של המדינה. ביקורת מתלהמת כאמור עושה דה-לגיטימציה להחלטות המשפטיות ולשיקולים העומדים ביסודן, במטרה לפגוע במעמד המוסדות המשפטיים, באמון הציבור בהם, ובלגיטימיות של הכרעותיהם. צריך לזכור שיש לנו בית משפט עליון אחד, יועץ משפטי לממשלה אחד, פרקליטות אחת, ומשטרה אחת, שקיומם מהווה ערובה לשלטון החוק. פגיעה לא עניינית בלגיטימיות העשייה של גופים אלו פוגעת בכל אחד מאזרחי המדינה".

"גם מקומו של בית המשפט העליון איננו נפקד מהתופעה הנפסדת אליה התייחסתי בדבריי של התבטאויות החורגות מגדרה של ביקורת ראויה ולגיטימית", המשיך מנדלבליט, "כולל שיח מאיים ותוקפני וניסיונות לדה-לגיטימציה של הכרעות שיפוטיות... עלינו לזכור ולהזכיר כי גופי המשפט השונים במדינה הם משרתי הציבור. הם אינם פועלים למען עצמם, כי אם למען אזרחי המדינה. חשוב לשמור על עצמאותם, ועל הלגיטימיות של פעולתם".

מנדלבליט התייחס גם לביקורת המושמעת בהקשר של חקירות נבחרי הציבור. "גם בהקשר הזה אנחנו עדים לשיח שנועד לייצר דה-לגיטימציה לפעולותיהם ולהחלטותיהם של רשויות אכיפת החוק, ולפגוע באמון הציבור בטוהר שיקוליהם", אמר. "המשטרה, פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה פועלים במרץ רב, ובשיתוף פעולה הדוק, לקדם את החקירות הנוגעות לאנשי הציבור, ובראשן – החקירות הנוגעות לראש הממשלה, מתוך מטרה אחת ויחידה – הגעה לחקר האמת. ההחלטות מתקבלות במהירות האפשרית ובמקצועיות. הפעולות מתמקדות בעיקר ולא בטפל; בחשדות פליליים אמיתיים ולא ברכילויות. ההחלטות המשפטיות יתקבלו באחריות, בהקדם האפשרי, מתוך שיקולים משפטיים טהורים, ומתוך הבנת האינטרס הציבורי בקבלתן.  הדבר היחיד שאנחנו רודפים אחריו הוא אחר האמת. והאמת הזו – כפי שהיא תתגלה מתוך הראיות שיאספו במסגרת החקירות – תהיה הבסיס היחיד לקבלת החלטות בתיקי החקירה".

בהמשך נאם גם מפכ"ל המשטרה, רנ"צ רוני אלשיך, שאמר "יש יותר מידי אזרחים שלא קיבלו שיטור שוויוני. המגזרים שהוזנחו – ערבי וחרדי. יש תהליך של העמקת השיטור במגזר הערבי. אני שמח להגיד שהאזרחים מגיבים לזה בצורה חיובית. שיתוף הפעולה הולך ועולה. קיים שיתוף פעולה עם הקהילה החרדית שזה צרות אחרות. אבל צריך לתת שם שירותים ולהגן על בעיות קשות שיש במגזר החרדי. הקמנו תחנות משטרה חדשות והנגשנו אותם בהתאמה לציבור החרדי". עוד אמר המפכ"ל: "כאשר כועסים עליי כמפכ"ל, אני שואל שאלה פשוטה - האם אתה מוכן לראות פינוי בכוח כאזרח במדינה דמוקרטית? אלו נקודות האיזון. אלה זה כלי של שוטר. תזכירו לי מתי ראיתם שוטרים עם אלות. אנחנו עושים מאמצים לייצר נקודות איזון ואנחנו מוכנים לדון עליהן".

הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף שרון אפק, התייחס לביקורת שהושמעה כלפי החלטתו לפתוח בחקירות מצ"ח ביחס לשני אירועים בהם עלה חשד שחיילי צה"ל פעלו בגבול רצועת עזה שלא בהתאם לכללי הפתיחה באש וכן כלפי החלטה אחרת בעניין אי-פתיחה בחקירה פלילית ביחס לקרב ברפיח במהלך "צוק איתן". "בשני המקרים הביקורת כמובן לגיטימית ומעוררת מחשבה", אמר הפצ"ר. "אנו קשובים לביקורת, ורואים בה דבר חשוב וחיוני, שיש ללמוד ממנו. אנו משתדלים לנהוג באופן ענייני ואחראי. ביחס להחלטותיי נתקלנו גם באמירות מקוממות, שאיני מוצא מקום לחזור עליהן. נמשיך בדרכנו, מתוך פתיחות לביקורת והבנת האחריות המונחת לפתחנו, ללא חת ובאופן ענייני, מקצועי ועצמאי".

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150