חדשות

הנבחנים, שנאלצו לעמוד גם הפעם בבחינה שארכה שעות ארוכות והורכבה משלושה פרקים, טוענים כי הבחינה הייתה לא פחות קשה מהמועד הקודם. צוות ההדרכה של חברת "מחשבות": "החלק של הדין הדיוני כלל ריכוז גבוה של שאלות פינתיות ואיזוטריות". אחת הנבחנות: "יצאתי מהבחינה בתחושה שעבר עליי מכבש"

בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין שנערכה אתמול הייתה בדרגת קושי גבוהה. כך עולה מניתוח ראשוני של עורכי הדין של חברת ההכנה "מחשבות". לדבריהם, "החלק הראשון של הבחינה (מטלת ניסוח) היה סביר והוגן. לעומת זאת יתר חלקי הבחינה (הדיוני והמהותי) היו קשים, ובמיוחד אמורים הדברים לגבי החלק של הדין הדיוני אשר כלל ריכוז גבוה של שאלות פינתיות ואיזוטריות בסוגיות הרחוקות מנושאי הליבה".

הבחינה, שנערכה זו הפעם השנייה במתכונת החדשה, הורכבה גם הפעם משלושה חלקים: מטלת כתיבה של ניסוח מסמך משפטי, שמשקלה בציון הסופי 15%, שאלון בסדרי דין ומקצועות מעשיים (45%) ושאלון בדין המהותי, שמשקלו 40% מן הציון הסופי. על מנת לעבור את הבחינה, נדרש ציון של 65 מתוך כלל חלקי הבחינה וכן ציון סף של מעל שליש לפחות בכל אחד משלושת חלקי הבחינה (מה שכונה במועד הקודם "גזירת השליש").

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בחלק הניסוח, נדרשו הנבחנים לבחור בין ניסוח בקשה למעצר עד תום ההליכים לבין ניסוח בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ במעמד צד אחד. לאחר שבמועד הקודם עלו מצד הנבחנים טענות (שנדחו בבית המשפט) בנוגע להפרה של טוהר הבחינות עקב המצאות מדבקות עם פרטים מזהים על מחברות הבחינה, נכתב הפעם כי "מדבקת הזיהוי הינה לשימוש פנימי ואינה מוצגת לבודק המטלה", וכי חל איסור לכלול בגוף התשובה פרטים מזהים כלשהם.

י', נבחן שניגש אתמול לבחינה סיפר "היה לא פחות קשה מהמועד הקודם ובחלק המהותי אולי אפילו יותר קשה. בניסוח הייתה בקשה למעצר עד תום ההליכים, ובקשה לצו עיכוב יציאה במעמד צד אחד, בחלק הדיוני היו הרבה חלופות דומות והיה צורך לדעת מאוד במדויק וזה הקשה על ביצוע אלימינציה של התשובות, וכמובן איזוטריה. המהותי היה קשה מאוד, היה התיישנות בנישואין, הרבה פינוי בינוי ועוד כל מיני נושאים איזוטרים".

"החלק המהותי היווה התעללות בחסות החוק"

ט', עוד נבחנת שניגשה לבחינה, סיפרה ל"תקדין": "מאוד מאכזב שהלשכה ממשיכה במגמה שלה להקשיח את המעבר ולהוריד את אחוזי המעבר בבחינה שבפועל לא אומרת כלום, ופוגעת בחופש העיסוק של המתמחים אחרי שעברו 4 שנים של תואר ועוד שנה של התמחות. חוסר התיאום בין החומרים שהועברו מחברות ההכנה לשאלות שנשאלו בפועל במבחן הוא בלתי סביר. לא ייתכן שאנשים עוצרים את החיים שלהם ל4 חודשים לומדים מבוקר עד שעות הלילה ומגיעים מוכנים לפי מה שניתן להם ללמוד ונשאלים על נושאים סופר איזוטריים במגוון רחב של נושאים. כאשר בימ"ש עליון נותן המלצות לשינוי המתכונת ולא מבין את המטרה שמנסים להשיג - אולי כדאי להתחיל להקשיב. חבל שהלשכה מתעקשת כל מחזור לעשות את המסלול מחדש שבו מתמחים נאלצים להגיש השגות ערעורים ומגיעים שוב ושוב לבתי משפט במאבק על פסילת שאלות שהיו לא הוגנות. בסופו של דבר כמעט כולם אתמול נאלצו לנחש את מרבית התשובות במבחן ומה שיקרה מכך הוא שמרבית מאלו שיעברו - הם בעצם מי שהצליחו לנחש נכון. האם זה נקרא להעלות את הרף? האם אלו עורכי הדין הרצויים בשוק, או אלו שבחרו להתעמק בשאלות ולהבין אותן ולא כאלה חזקים בניחוש?".

ג.י, נבחנת נוספת סיפרה: "מבחינת החלק הניסוחי היה סביר בהחלט, בחלק הדיוני השאלות היו טריקיות ואיזוטריות ברמה בינונית גבוהה, והחלק המהותי היה פשוט מזעזע. השאלות לא היו ברורות, חלקן אף לא הופיעו בחוברת החקיקה, היו מספר שאלות שלהן יותר מתשובה אחת נכונה והיו תשובות שהיה חסר בהן פרטים נוספים ועל כן התשובות מקובץ החקיקה היו חלקיות ולא חד משמעיות.  כמו כן הזמן לא הספיק לפתירת כל השאלות. החלק המהותי היווה התעללות בחסות החוק".

גם נ', נבחנת נוספת שניגשה לבחינה, סיפרה על תחושות דומות: "אני אסכם זאת כך: במידה שלשכת עורכי הדין רוצה להוכיח כי הבחינה אכן בודקת ובוחנת ידע ויכולת משפטית אז חלק הניסוח המשפטי וכן חלק הדין המהותי אכן יכולים להוות מדד כלשהו. לעומת זאת החלק של הדין הדיוני הוא החלק אשר במידה הכי מעטה משקף דבר כלשהו. לא כל שכן, כאשר מרבית השאלות בו עוסקות בתחומי משפט אזוטריים ביותר אשר סביר להניח כי עורכי הדין אינם עוסקים בו. החלק הזה הוא בודק רק יכולת זיכרון של 10 ספרים ותו לא! ישנם נושאים רבים שמלמדים לחינם והמתמחים משקיעים ימים ולילות כדי לשנן אותם ולבסוף לא נשאלת עליהם אפילו שאלה אחת. ראוי ורצוי לעשות מיון סינון ומיקוד בחומר הדיוני ויפה שעה אחת קודם".

ביחס לרמת הקושי מול מועד דצמבר מספרת נ' "שאלות הניסוח היו ברמת קושי קלה יחסית. השאלות בדיוני היו הפעם קצרות אבל טריקיות וכרגיל תשובות מבלבלות. בדין המהותי השאלות היו מעט קצרות יותר ממועד דצמבר ולמרבית השאלות שנשאלו ניתן היה למצוא את התשובה בקובץ החוקים שצורף, אשר עמד הפעם על 119 עמודים. הדבר היחיד שלא השתנה הוא לחץ הזמן, שהיה דוחק מדי ומלחיץ. החלק המהותי דורש מחשבה ויציאה מהקופסא וכל זאת שוב ב-2 דקות לשאלה. כמו כן, יש שאלות שהתשובה עליהן אינה מצויה באותו תחום שעליו היא נשאלת אלא דווקא בחוק אחר. יצאתי מהבחינה בתחושה כאילו עבר עליי מכבש ולא יכולתי לתפקד. לשאול 45 שאלות וללמוד לשם כך 10 ספרים אין בכך שום תועלת מלבד התעללות".

עו"ד יניב לנקרי שמלווה את שינוי מתכונת הבחינה ומייצג נבחנים בבתי המשפט מסר: "רפורמה חדשה - אג'נדה ישנה. נראה כי הלשכה והוועדה סבורות שאינן כפופות לביקורת מנהלית זו או אחרת. הבחינה הנוכחית עסקה בשאלות פינתיות, כגון מס שבח ופיטורי נציגי עובדים בבית הדין לעבודה, אשר אינן רלוונטיות כלל ועיקר לפרקטיקה. גם ממד הזמן לא נטה לטובת הנבחנים בשעה שבית המשפט העליון אמר את דברו בנדון אך לפני מספר שבועות. לצערי נראה כי האג'נדה שבצמצום חופש העיסוק גוברת על בחינה ראויה ומנבאת. נזכיר כי במועד הבחינה האחרון התערבו בתי המשפט המחוזי והעליון ב-5 שאלות בחינה תוך מתן ביקורת ללשכה. משרדנו ילמד את הכשלים המדוברים ויפעל לתקן המעוות. ליבנו עם הנבחנים שכל פשעם היה כי למדו את המקצוע בו חשקו. המשך בהחלט יבוא".

עוה"ד אורון סלמון ושי דקס ממשרד סלומון דקס מסרו בתגובה לבחינה: "מקריאה ראשונית של הבחינה עולה שיש כמה שאלות שמתאימות לעררים ואם הן לא יפסלו בעררים הן יפסלו בהליך מנהלי. הבחינה הייתה קצת יותר קלה ממועד דצמבר, אבל עדיין רמת הקושי לא משנה את העובדה שיש שאלות שמתאימות להיפסל בהליכים. אני בטוח שהלשכה הפעם לא תהיה ליברלית בפסילת שאלות ואז נפנה להליך מנהלי – בשלב הראשון לבית המשפט המחוזי ובשלב מאוחר יותר בערעור לבית המשפט העליון. בפסיקה האחרונה בית המשפט העליון נתן פרשנות מרחיבה לעילה של חוסר סבירות קיצונית, כך שהיום יותר שאלות נפסלות בעילה הזו. אם בעבר בית המשפט פסל שאלות רק בעילת חוסר סמכות, היום בית המשפט נוטה לקבל גם עתירות וערעורים שמבוססים על חוסר סבירות. אני מאמין שגם במועד הזה בית המשפט יתערב".