חדשות

לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות, מפרסם משרד המשפטים את דו"ח הפעילות השנתי הראשון של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, שהוקמה בעקבות מחאת יוצאי אתיופיה. ראש היחידה, עו"ד אווקה (קובי) זנה: "גזענות אינה גזירת גורל - היא תוצאה של הבניות חברתיות, תהליכים היסטוריים ותרבותיים שנוצרו על ידי בני אדם"

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הגישה היום (ד') את דו"ח הפעילות הראשון שלה, בתום השנה הראשונה לפעילותה. עיקרי תפקידי היחידה כוללים תיאום וסנכרון הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה, קליטת תלונות, הפנייתן לטיפול הגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול, מעקב אחר יישום המלצות הצוות הבין-משרדי למיגור גזענות (ועדת פלמור), בחינת הצורך בשינויי חקיקה הדרושים למניעת גזענות ואפליה והעלאת הצעות בנושא בפני שרת המשפטים, וקידומן עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד המשפטים.

כזכור, בשנת 2015 פרצה מחאה ציבורית רחבה שהובילו צעירים יוצאי אתיופיה, אשר עסקה בגזענות הממסדית בכלל ובאלימות שוטרים ושיטור יתר של המשטרה כלפי בני הקהילה בפרט. מחאה זו, והשיח הציבורי הרחב שהחל בעקבותיה, הביאה להכרת ממשלת ישראל בקיומה של גזענות ממסדית, ובצורך להתמודד עם תופעת הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה ולטפל בה. בהמשך ישיר לכך התקבלה החלטת ממשלה להקמת ועדה בין משרדית למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור. דו"ח הסיכום של הוועדה הבין משרדית כלל עשרות המלצות משמעותיות ליישום מידי, כשהמרכזית בהן היא הקמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, שתרכז את פעולות הממשלה למיגור הגזענות הממסדית כלפי יוצאי אתיופיה בפרט וכלפי אוכלוסיות נוספות מקרב אזרחי המדינה בכלל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מאז הקמתה, קידמה היחידה שורה ארוכה של המלצות ועדת פלמור והובילה, תוך שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, ליישומן בשטח. מבין 52 המלצות הועדה, 31 בוצעו באופן מלא (59%), 17 נמצאות בהליך ביצוע (33%) ו-4 טרם בוצעו (8%). בין הדוגמאות הבולטות להחלטות שבוצעו במלואן: מינוי מועצה ציבורית מייעצת ליחידה, מינוי ממונה משרדי למניעת גזענות במשרדי הממשלה ובגופים הרלוונטיים, ייצוג ע"י הסנגוריה הציבורית לחשוד אשר טוען כי הופעלה כלפיו אלימות משטרתית במסגרת האירועים בגינם הוא נחשד, הקמת בתי משפטי קהילתיים ב-3 ערים בהן ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה (ב"ש, תל-אביב ורמלה) ומינוי מתאמת בין-משרדית למניעה וצמצום עבריינות בקרב בני נוער. בנוסף, הוצאה הנחייה מאת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לעבירות משמעת של שוטרים והוחלט כי משטרת ישראל תקים גוף בתוכה עם סמכויות חקירה לטיפול בעבירות שוטרים שעניינם התנהגות גזענית או פסולה של שוטר.

צעדים נוספים שבוצעו הן העברת תלונה על התנהגות גזענית או פסולה למחלקת משמעת במשטרת ישראל, הדרכת שוטרים למניעת גזענות, תרגום מסמכים רשמיים של גורמי שירות המבחן לנוער לאמהרית, הקמת עתודה ניהולית של מורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך והעברת מידע מהפרקליטות למח"ש ולמחלקת משמעת במשטרה מגורמי אכיפה ותביעה כאשר במהלך טיפול עולה חשד להתנהלות גזענית או פסולה. בין הצעדים שעדיין נמצאים בתהליכי ביצוע או שטרם בוצעו צוינו הכשרת עובדי הוראה לטיפול בדעות קדומות ומניעת גזענות, הוספת תניה האוסרת גזענות בחוזים ממשלתיים, תיעוד בווידאו של חקירות קטינים, הסדרת נוהל הזדהות בפני שוטר וייצוג על ידי לשכות הסיוע המשפטי ללא מבחן כלכלי בהליכים בגין פגיעה בשוויון או הפליה.

עוד מונה הדוח דוגמאות לתלונות שהתקבלו ביחידה וטופלו על ידה בשנה החולפת. כך לדוגמה, צוין מקרה של  הורים ממוצא אתיופי שלא הורשו לרשום את בנם לבית הספר הקרוב לביתם במעלה אדומים בנימוק שבבית הספר יש ריכוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה. בעקבות האמור פנתה היחידה לראש עיריית מעלה אדומים לשנות מדיניות זו לאלתר ופעלה בשיתוף פעולה עם גורמים במשרד החינוך, במשרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים. בעקבות התערבות היחידה שינתה הרשות המקומית את עמדתה והילד נרשם לבית הספר בו הוריו רצו שילמד. עוד צוין מקרה של הפליית תלמידים ממוצא אתיופי ע"י נהגת חברת "דן" שסירבה להעלותם לאוטובוס על רקע מוצאם. ראש היחידה נפגש עם הורי התלמידים ובמקביל פנה למנכ"ל חברת דן ודרש טיפול מידי באירוע. מאחר שהמענה שקיבלה היחידה מחברת "דן" לא היה מספק, החל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים לגבש כתב תביעה נגד חברת "דן" ונגד הנהגת.

דוגמאות נוספות למקרים שטופלו ע"י היחידה היו הפליית צעירה ממוצא רוסי בקבלה לעבודה על רקע מוצאה, פניה לעצירת קמפיין ממשלתי של משרד הכלכלה המנציח תפיסות סטראוטיפיות שליליות בנוגע ליוצאי אתיופיה, התבטאות גזענית של בכיר בהנהלת כפר הנוער 'בן שמן' וטיפול בתלונות שהתקבלו על התנהגות פסולה של שוטרים, שכללו חשד להתבטאויות גזעניות, אלימות שוטרים ודרישה להצגת תעודת זהות על בסיס גזעני לכאורה. אופן הטיפול כלל טיפול רוחבי ומעמיק בתופעות של גזענות ואפליה בקרב שוטרים כלפי יוצאי אתיופיה בין היתר בהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה וקביעת נהלים חדשים על ידי המשנה לפרקליט המדינה, תוך שיתוף פעולה עם משטרת ישראל.

שרת המשפטים, איילת שקד: "לפני שנתיים וחצי פרצה לתודעה הציבורית הגזענות והאפליה כלפי בני העדה האתיופית. מדינת ישראל מטבעה היא מדינה קולטת עליה, מדינה רב תרבותית. אין כל הצדקה לגילויי גזענות רק כיוון שמישהו נולד לעדה אחרת. ננהג באפס סובלנות כלפי כל גילוי של גזענות ממוסדת".

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור: "שאלת קיומה של גזענות ממסדית שהוכרה בהקשר של יוצאי אתיופיה, רלבנטית בימים אלה יותר מתמיד. אני מאמינה שיש בידינו הכלים לפעול לצמצומה, והיחידה לתיאום המאבק בגזענות פועלת בדרכים שונות כדי לטפל בתלונות ולהשפיע על מדיניות. ככל שתזכה לאמון הציבור ויופנו אליה תלונות כך תיטיב היחידה למקד פעילותה".

יו"ר המועצה הציבורית המייעצת ליחידה, המשנה (בדימוס) לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין: "הגזענות היא תולעת מכרסמת והעלולה להוליד שכמותה, שכן אינה רציונלית, והיא ככל פוביה המכוונת כנגד 'אחר'. כנגד תופעות אלה יש צורך ביד חזקה ובוטחת, וההכרח לא יגונה, ואדרבה. יש לברך על מינוי ממונים במשרדי ממשלה להידרשות לתלונות בשל גזענות ממסדית. לדעתי יש מקום להרחיב דבר זה גם לשלטון המקומי, שהשאלות העולות בו בתחום זה אינן פחותות מאלה שבשלטון המרכזי".

ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, עו"ד אווקה (קובי) זנה: "גזענות אינה גזירת גורל - היא תוצאה של הבניות חברתיות, תהליכים היסטוריים ותרבותיים שנוצרו על ידי בני אדם, ולכן בני אדם יכולים לשנות אותם. בכוחות משותפים - שירות המדינה, ארגוני החברה האזרחית והציבור בכלל – נפעל למגר את הגזענות וליצור חברה שיוונית וצודקת, המאפשרת לכולם לחיות בביטחון אישי ולממש את עצמם. מדינת ישראל התברכה בפסיפס חברתי מגוון ויפה. הכוח שלנו הוא ביכולת של כולנו לקבל את השונות כערך חיובי, ולהתייחס בכבוד לכל אדם  באשר הוא אדם".