בג"ץ מחק את עתירתה של עמותת "שוחרי הר הבית והמקדש", להורות שהליכי הבידוק בכניסה להר הבית ייעשו על פי קריטריונים שווים, ענייניים ואחידים, שיחולו על כלל המבקרים בהר. זאת, נוכח טענתה כי הליכי הבידוק בכניסה להר מפלים לרעה בין יהודים בעלי חזות דתית לבין אחרים. השופט יצחק עמית: אין מקום להתערב בשיקול דעתה של המשטרה
העתירה הוגשה ע"י עמותת "שוחרי הר הבית והמקדש" ומספר אנשים פרטיים. לפי הנטען, הליכי הבידוק בכניסה להר הבית נעשים באופן שמפלה בין יהודים בעלי חזות דתית לבין אחרים. הדבר בא לידי ביטוי, לפי הנטען, ע"י תור נפרד, בקשה להצגת תעודת זהות ותדרוך נפרד טרם העלייה להר וכינוס לקבוצה נפרדת אשר מלווה על ידי שוטרים ואנשי וקף ממקום למקום במתחם ההר, בעוד אחרים יכולים לשוטט בו בחופשיות.
לטענת העותרים, בפעולות אלה מדובר הלכה למעשה בתיוג פסול (פרופיילינג – Profiling) ובהפליית יהודים שומרי מצוות או בעלי חזות דתית בהשוואה ליהודים שאינם בעלי חזות דתית או תיירים בני לאומים אחרים. על רקע זה, ביקשו העותרים כי בית המשפט יורה שהליכי הבידוק ייעשו על פי קריטריונים שווים, ענייניים ואחידים, שיחולו על כלל המבקרים בהר או למצער על כלל המבקרים הנכנסים דרך "שער המוגרבים". עוד התבקש כי יופסקו ויבוטלו תיוגם והפלייתם לרעה של יהודים בעלי חזות דתית, הן בשלב הליכי הבידוק טרם הכניסה להר והן בכללים ובאיסורים המוטלים רק עליהם בעת הביקור בהר.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בתגובתה המקדמית עמדה המדינה על כך שהר הבית הוא מהמקומות הרגישים והמורכבים ביותר במזרח התיכון, וכי המשטרה נוקטת בכלל הצעדים הנדרשים לאכיפת הסדר והביטחון במתחם ההר. לדבריה, הבידוק כולל מעבר במגנומטר ובידוק כבודה במכונת שיקוף, ובמקרים ספציפיים, כאשר מדובר במבקר שהפר בעבר את הנהלים או כאשר מתעורר חשד ספציפי כי הוא עלול להפר את הסדר הציבורי במהלך ביקורו במקום, נערך בידוק מוקפד. בנוסף, המדינה הצביעה על כך שהעתירה מבוססת על אירועים שאירעו במהלך השנים 2016-2015, וציינה כי מאז נעשו שינויים באופן בידוק הנכנסים להר הבית. מלבד האמור, ציינה המדינה שמתוך עשרות אלפי הישראלים שביקרו בהר בשנה האחרונה, נעשתה בדיקה פרטנית מדוקדקת, הכוללת חיפוש בגרביים ובכיסים, לארבעה אנשים בלבד, לגביהם הייתה אינדיקציה לאפשרות של הפרות סדר ופשיעה לאומנית. נתונים אלה, לשיטת המדינה, מייתרים את הצורך בהכרעה בסעד המרכזי שהתבקש בעתירה.
השופט יצחק עמית, אליו הצטרפו השופטים ענת ברון וג'ורג' קרא, החליט למחוק את העתירה בהיעדר עילה להתערבות. בפתח הדברים הזכיר השופט עמית כי בג"ץ חזר והכיר פעמים אין ספור ברגישות המיוחדת של הר הבית כאחד המקומות הנפיצים ביותר במזרח התיכון, אם לא בעולם כולו. במצב דברים זה, לדברי עמית, נתון לרשות המבצעת מתחם רחב של שיקול דעת לגבי הדרך בה יש לאזן בין זכות הגישה להר לבין השמירה על הסדר הציבורי. עוד הוסיף כי המספרים של הישראלים שביקרו בהר בשנים האחרונות מדברים בעד עצמם, ומוכיחים את הצלחתה של המשטרה בכל הנוגע למימוש זכות הגישה להר, והמספר הנמוך מאוד של ארבעה יהודים בלבד שנערך חיפוש בכליהם ובבגדיהם, מעיד על הרגישות בה הדברים נעשים.
עוד הוסיף עמית כי במציאות בה מספר היהודים המבקשים לעלות להר מטעמי אידיאולוגיה ודת הולך וגדל עם השנים, ניתן להבין את החשש הכפול והמשולש של המשטרה – הן מפגיעה באדם שיתפלל או יבצע במתחם הר הבית פעולות אחרות שנתפסות כפעולות פולחן, הן מפגיעה באתר עצמו והן מפני התלקחות באתר ומחוצה לו בשל פעולה שנתפסת כאסורה על ידי גורמים אחרים בהר, כמו אנשי הווקף ומתפללים מוסלמים. לפיכך, קבע עמית, לא בנקל יתערב בית המשפט באופן מימוש הריבונות הישראלית במתחם הר הבית, ובמתחם שיקול הדעת הנתון למשטרה.
בשולי הדברים הוסיף עמית כי ככל שהמשטרה סבורה שההגנה על המבקרים או מפני המבקרים במתחם מחייבת פעולות מסוימות הקשורות ברקע של מי מהמבקרים, הרי שהצעדים הננקטים מסורים לשיקול דעתה ולסמכותה, אלא שעם הסמכות באה האחריות לשמירה על הסדר הציבורי לצד הגנה על זכויות היסוד של המבקרים.
