חדשות

סערת בחינות הלשכה מסרבת להירגע: הבוקר קיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיון מהיר בנושא, בו נכחו ח"כים רבים, נציגי לשכת עורכי הדין ונציגי המתמחים. קונצנזוס נדיר נרשם בין ח"כים מן הקואליציה והאופוזיציה שקראו לתת פתרון. דבריו של יו"ר הלשכה אפי נווה נקטעו לא אחת בצעקות רקע ומספר מתמחים אף הוצאו בכוח מן האולם

המאבק על בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין הגיע לכנסת: הבוקר (ג') קיימת ועדת החוקה, חוק ומשפט בראשותו של ח"כ ניסן סלומינסקי דיון מיוחד בנושא בו נכחו חברי כנסת רבים מהקואליציה והאופוזיציה, נציגי הלשכה ומתמחים. בדיון נכחו גם נציגי חברת ההכנה "מחשבות" שהגיעו על מנת להפגין סולידריות עם המתמחים.

הדיון התאפיין בהסכמה שנדיר לראות כדוגמתה בין חברי הכנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, שהתריעו על כשלים ובעייתיות בשיטה הקיימת, וכן נשא אופי סוער במיוחד כאשר דבריו של יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה, נקטעו לא אחת בצעקות מצד חברי כנסת שהפצירו בנווה לתת פתרון, והן מצד המתמחים הנסערים, שחלקם אף הוצאו בכוח מן האולם. עו"ד אילן בומבך, המייצג את הנבחנים, אמר ל"תקדין" בתום הדיון: "אני מקווה שהפתרון ימצא בדרך ההידברות ושהלשכה תפנים את העובדה שאי אפשר להותיר את העיוותים הללו ללא תיקון".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

פחות מחודש עבר מאז פורסם ש-66% מהניגשים נכשלו בבחינת ההסמכה, שנערכה הפעם לראשונה במתכונת חדשה שכללה לצד פרק בדין פרוצדורלי גם פרק של ניסוח משפטי ופרק בדין מהותי. בעקבות האמור יצאו המתמחים למאבק שכלל הפגנות מול בתיהם של שרת המשפטים, יו"ר הלשכה ויו"ר הוועדה הבוחנת, ושכרו את עו"ד אילן בומבך שפנה בעניינם לגורמים הרלוונטיים. בנוסף, לפני כשבועיים נפגשו נציגי המתמחים כשהם מלווים בעו"ד בומבך עם שרת המשפטים איילת שקד, והציגו בפניה את טענותיהם בנוגע לכשלים ולליקויים שנפלו לטענתם בבחינה האחרונה. הבוקר כאמור, קיימה ועדת החוקה של הכנסת דיון מיוחד בנושא, במטרה לבחון מהם הצעדים שיש לנקוט על מנת לפתור את הבעיה שהתעוררה.

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) אמר בדיון "לשכת עורכי הדין מחויבת להתייחס לדרישות שהסטודנטים מעלים גם בהקשר לרף ההצלחה וגם בהקשר לפקטור. אני רוצה לשלוח ברכות לנבחנים שהפגינו אקט של אזרחות מעולה, אכפתיות ואחדות. אין שיעור יותר טוב מזה באיך אפשר לחולל שינוי". בהמשך פנה ח"כ ג'בארין ליו"ר הלשכה נווה ואמר "להצליח ללכד את הקשה הפוליטית בכנסת ברמה כזו, לא ראיתי בכנסת. מקווה שהאחדות הזו תביא לתוצאות".

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "אם יש תקופה שאני זוכרת בחיי כתקופה בהחלט מורכבת זו תקופת הלימודים לבחינות הלשכה. שינוי מבנה הבחינה היה דבר מאד מתבקש ומחויב מציאות אבל צריך לראות האם למוצר הזה באמת התפללנו. מבחן שכל הרעיון בו הוא לדעת את הדברים הפרוצדורליים הראה שזה לא בהכרח מביא ליצירת עו"ד טובים יותר והיה צורך לבחון גם את ההבנה והדין המהותי. אנחנו צריכים לראות מה קרה בבחינה הזו שזו פעם ראשונה שהתמודדנו איתה".

עוד הוסיפה ח"כ סויד כי יש לחלק את הדיון לשני חלקים: "הדיון הזה חייב להתמקד גם במה שקורה עם הנבחנים הנוכחיים אבל גם חייבת לצאת אמירה לבחינות הבאות. אליי הגיעו הרבה מאד פניות שדיברו על לחץ זמן גדול מאד שלא אפשר לקרוא את השאלות, פער גדול מאד בין החברות שהכינו את המתמחים והכשירו אותם ברמה מסוימת ובסופו של דבר המבחן האמיתי היה שונה. אני חושבת שחלק מההתמודדות וחלק מהפתרון של הנבחנים הפעם חייב להיות לפחות בפעם הזו את בדיקת נושא שליש המעבר בכל פרק. לגבי העתיד: אני יודעת אפי שאתה אמרת והתראיינת שאתה הולך להצביע על פער בין תוצאות של חלק מהמכללות והאוניברסיטאות לבין המתמחים שלמדו במכללות. חייבים להכניס לשיח הזה את המל"ג. לא יכול להיות פער כזה. יכול להית שיש פה משהו בחומר הלימוד שלא מסונכרן עם הדרישות שצריכות להיות".

"לא נאפשר שבמדינת ישראל לא יהיה חופש עיסוק"

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ): "מאד לא נעים שאנחנו כמחוקקים צריכים להגיע לרגע שבו אנחנו צריכים להגיד את דעתנו ולנסות כביכול להתערב מי צריך להיות עו"ד ולמי מגיע ולמי לא. זה לא תפקידנו ואסור שנהיה שם. אבל, השטח זועק. כשאני מסתכל על הנתונים ויושב עם אנשים ושומע סיפורים מאלו שעברו ואלו שלא עברו, אני מגיע למסקנה שיש משהו לא בסדר". בשלב הזה פונה ח"כ פריג' לעו"ד נווה ואומר לו "כשנבחרת כיו"ר הלשכה אמרת "אני הולך להילחם בהצפה". זו היתה הסיסמה שלך, זה לא סוד. זה גם לא סוד שאנחנו בישראל נמצאים עם אחוז עו"ד מהגבוהים בעולם. אני מודע לזה. עצם העובדה שאתה מצהיר מלכתחילה שאתה הולך להילחם בהצפה, אני כעו"ד או כסטודנט אשאל את עצמי למה הוא מתכוון ומה עלי לעשות. מה עשית – הלכת לסטודנטים כקרבן? לא טיפלת במבנה של הבעיה מהיסוד. הלכת לאיש המסכן שחסך עשרות אלפי שקלים לאורך השנים ורוצה להגשים חלום ולהיות עו"ד וזה הכי קל לתפוס אותו ולהפיל אותו? אני רוצה תכנית עבודה שהלשכה שמה לה על השולחן בכדי לטפל בבעית ההצפה. האם המל"ג לא צריך להיות כאן? האם המכללות שנפתחות כל שני וחמישי, "קבלני התארים", לא צריכות להיות כאן? אנחנו כאן לא כדי לקיים דיון אקדמי. אנחנו רוצים לעזור כדי להוציא את האנשים האלו מהמצב שנקלעו עליו. כשאני רואה 34% מעבר וכשאתה הולך אחורה לאורך השנים – זה אומר דרשני. חייבים להתאמץ ולחשוב מחוץ לקופסה".

חאמד עמאר (ישראל ביתנו): "כשיש הצהרה ברורה של שרת המשפטים ויו"ר הלשכה שהולכים לצמצם את מספר עורכי הדין – מה יגידו אנשים שהולכים ללמוד או סטודנטים בשנה שניה או שלישית? אסור לשכוח שיש חופש עיסוק במדינה, אני לא יכול להחליט באופן שרירותי שאני חוסם את המקצוע הזה בפני אנשים. במכללות או באוניברסיטה המבחן צריך להיות תואם לדברים שלמדו ולמקצוע שהם הולכים לעסוק בו, אבל לא יכול להיות שהמבחן בכלל לא קשור ואם פרופסורים לא מצליחים לעבור את המבחן בזמן שהקצו – סימן שהלכו במגמה ברורה להכשיל את האנשים. אנחנו הריבון, צריכה להיות לנו אמירה כאן למשרד המשפטים ולכל מי שנוגע בדבר: לא נאפשר שבמדינת ישראל לא יהיה חופש עיסוק".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "אין כמעט ח"כ שלא קיבל פניות ישירות ונרגשות בעניין הזה. מדובר באנשים שהתקבלו כדין למוסדות להשכלה גבוהה למשפטים, ומישהו החליט תוך כדי המשחק לשנות את הכללים. זה לא מקובל בשום מקום. אנשים השקיעו ממיטב כספם כדי ללכת ללמוד והם לומדים ומתכוננים לבחינה. בסופו של דבר הם נתקלים בבחינת "פיילוט" שלעבור אותה זה נגד כל הסיכויים. האם אחרי המועד הבא של הבחינה נתכנס שנית ונעלה אותן טענות? אנחנו כמחוקקים חייבים להבטיח שזה לא יקרה. אני רואה פרוטוקולים של ישיבות קודמות – שום דבר לא יושם. אנחנו זועקים מגרונם של האנשים האלו שהגיעו לכאן וגם האנשים שנמצאים כעת באוניברסיטאות ובמכללות שרוצים ללמוד ולדעת שהתוצאה הסופית של הלמידה היא התוצאה הטבעית – לעבור ולהצליח, אלא אם יש כוונה באמצעות הבחינה לדלל את מספר עורכי הדין. אפשר לטפל בבעיה של ההצפה בהתחלה, בשורש, לא כאשר יש תלמידים שסיימו את שנות הלימודים שלהם, השקיעו כסף ומאמץ, למדו חזק- ובסוף מישהו מכשיל אותם, בצורה מכוונת לכאורה. על פניו זה לא בסדר".

ח"כ ענת ברקו (ליכוד): "אני לא מסכימה עם זה שהדיון הזה הוא עוד דיון. אנחנו לא מתכוונים להרפות. היינו בסרט הזה גם בפעם הקודמת והיו לי שיחות עם יו"ר הלשכה ושרת המשפטים גם קודם וגם לאחר הבחינה הזו, שמי שהייתי נותנת לו ציון נכשל זה למי שחיבר אותה. אני לא חושבת שלמישהו היה בראש שיש איזו גילדה סגורה לחברים וזהו זה. אני אומרת לכם – אנחנו לא נרפה. אתם לא תראו פה בשום דיון בכנסת אופוזיציה וקואליציה שאומרים את אותם דברים, זה לא קורה. הייתה הצפה של פניות שלא היתה כדוגמתה, תסכול, כאב, תחושת נבגדות. אם המבחן לא בודק ידע אלא רק שומר על גילדה סגורה – משהו כאן לא בסדר".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): "כשנכנסתי לדיון וראיתי איך ב-9 בבוקר כ"כ הרבה אנשים מגיעים, חשבתי לעצמי למה כולם באו, מה הציפיות שיש למתמחים מאתנו כנבחרי הציבור. אני בשנה האחרונה נפגשתי עם עשרות ומאות נבחנים ועלו טענות מאד קשות. אני חושב שצריך להקים ועדה בלתי תלויה שלא קשורה ללשכת עורכי הדין. אני אומר לאפי: יש הצפה, צריכים למנוע אותה, זה מקובל. אנחנו כח"כים משמשים כאן פיות לאלפי אנשים – המשפחה הקרובה, המעטפת, אנשים איבדו את הבית שלהם. תחשבו על הפן האנושי שלהם. אני חושב שפקטור הוא הכרחי, הוא נצרך, הוא לא זכות – הוא חובה".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): חייבים לחשוב בסופו של דבר שעורכי הדין שמקבלים הסמכה מייצגים אנשים בבתי משפט. ברור שצריכה להיות רמה מסוימת, אנחנו לא רוצים שאנשים שמייצגים לקוחות יהיו מביישים, אבל צריך לקחת בחשבון שהרבה מאד מהמתמחים לא הופכים להיות עו"ד בפרקטיקה. הם לא עוסקים בזה. אם באמת שונתה השיטה בצורה לא הוגנת, צריך לדבר על הדבר הזה. אם מוסדות לימוד לא מכינים סטודנטים לבחינה בצורה טובה, זה דבר שצריך לפתור אותו".

עו"ד אילן בומבך, נציג המתמחים: "מה שאנחנו מדברים עליו כרגע לא היה בחינה, זה היה מסע הטעיה. לא קל לי לצאת נגד הלשכה, אבל הבחינה הייתה מחזה יוצא דופן שלא היה לפניו ואני מקווה שלא יהיה אחריו. אני בעד בחינות קשות אבל פתירות, בחינה שאדם יכול לפתור אותן. כמובן שהן צריכות להיות הוגנות. הייתה פגיעה קשה בטוהר הבחינות, יש לי דוגמאות לבחינות שרואים את השם של הנבחן מתנוסס על גבן. היו כאן הטיות, מחיקות, אני מדבר על עשרות בחינות. יש פה בעיה גדולה מאד של הטיה ועד עכשיו לא קיבלתי שום תשובה על הדבר הזה. אנחנו רואים באופן שיטתי לא עניין של הקשחת בחינות, שזה דבר מבורך, אלא מגמה של הכשלה מכוונת. כשיש ציון מעבר שהממוצע הוא נמוך – זה אומר דרשני. אני מודע להצפת המקצוע אבל לא זו הדרך על גבם של הסטודנטים להילחם בהצפה. משיהו צריך להתעשת ולהבין מה קרה, צריך לבוא ולתת פקטור משמעותי כמו שהיה בלשכת רואי החשבון".

דרור טרופה, נציג בוגרי האוניברסיטאות: "אני נמצא כאן היום מכיוון שאותה מתכונת חדשה שלמעשה ביקשה באופן תיאורטי לבחון הבנה ויכולת יישום, בדקה יכולת קריאה מהירה ופעולה תחת מסגרת זמנית לוחצת ולא ריאלית. באופן תיאורטי היא ביקשה לבחון ידע אך עסקה בפסיקה שלא נלמדה מעולם בשום מוסד. כחצי מהשאלות בבחינה היו שאלות פסיקה שמחצית מהן לא נגעו בנושאים ליבתיים שנלמדו במוסדות הלימוד. זה לא היה קשור לשום דבר שלמדנו. מה הציפייה הלגיטימית מאתנו במבחן שכזה שבו היקף החומר הוא עצום? זה לא ריאלי. אני מייצג קבוצה של אנשים טובים ומובחרים שנטרקו השערים בפניהם. זה מצב כואב בצורה בלתי רגילה". טלי אלבר, בוגרת מכללת נתניה: "התחושה שאנחנו מרגישים זה שאנחנו בזמן הלא נכון במקום הלא נכון. חסימת שערי המקצוע היא פגיעה לא מידתית בחופש העיסוק של כולנו. ההרגשה שניתנה לכולנו היא שניתן לנו גזר דין על לא עוול בכפינו". משה שפירא, נבחן נוסף, פנה ליו"ר הלשכה ואמר: "טיפסתם על העץ – הגיע הרגע להגיד "מודה ועוזב ירוחם", תשקלו מחדש".

יו"ר הלשכה: "ללשכת עורכי הדין אין שום אג'נדה נגד המתמחים"

לאחר סבב הדוברים ניתנה זכות הדיבור ליו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה, שפתח את דבריו באמירה "ללשכת עורכי הדין אין שום אג'נדה נגדכם כמתמחים". בשלב זה נשמעו צעקות באולם מצד המתמחים שלוו בניסיונות הרגעה מצד היו"ר סלומינסקי. "חלק נכבד מהדברים שאמרו קודמיי לא היו נכונים וחלק היו דמגוגיה", המשיך נווה. "יש ועדת בחינות ששרת המשפטים מינתה אותה בהסכמת נשיאת ביהמ"ש העליון. יש שם שופט עליון, פרקליטים מהשירות הציבורי, שני עו"ד פרטיים ושני אנשי אקדמיה. מעולם לא ישבתי עם הועדה, מעולם לא נפגשתי איתה, אני לא מכיר חלק מחברי הועדה באופן אישי. האם יש מישהו שמעלה על דעתו שוועדת הבחינות מקבלת הוראות ממני"? גם דברים אלו נתקלו בצעקות מצד המתמחים.

ממשיך עו"ד נווה: "אף פעם מאז שנכנסתי לתפקיד לא ראיתי את הבחינות לפני שהתפרסמו, לא ישבתי עם ועדת הבחינות, לא עברתי על השאלות, לא שאלו את דעתי על השאלות. הבחינה הזו נבנתה בליווי צמוד של משרד המשפטים והמרכז הארצי לבחינות והערכה. אני מניח שמטבע הדברים כאשר מדובר בבחינה ראשונה במתכונת חדשה יש חוסר ודאות, חששות, חוסר ידיעה. בואו נסתכל על פילוח התוצאות. יש אנשים ומוסדות שלא נמצאים פה עכשיו וצריכים להיות כאן עכשיו. יש מכללות מצוינות שהולידו סטודנטים מצוינים ועו"ד מצוינים, אבל יש גם מכללות שהתוצאות שלהן יותר מעגומות. אני חושב שבראש ובראשונה מי שצריך לתת הסברים לתוצאות הללו הן אותן מכללות והדיקאנים שלהן – כיצד הם מלמדים ומדוע התוצאות שלהם הן כ"כ עגומות? אם הבחינה היא כ"כ קשה התוצאות צריכות להיות זהות בכל המוסדות".

בהמשך הכחיש עו"ד נווה את הטענות על זיופים והטיות בציונים: "הבוחנים שקיבלו את הבחינה לבדיקה הם אנשי פרקליטות ועוזרים משפטיים שהוכשרו במיוחד. הטפסים שהם קיבלו הם אנונימיים. יש רק 187 בחינות שבפרק הרלוונטי נעשו תיקונים, מתוכם 101 שונו כלפי מטה מתוך השיקול האקדמי של אותו בודק ו-86 שונו כלפי מעלה. התוצאה הייתה שרק 4 מקרים כתוצאה מהתיקונים – אנשים נכשלו. בואו נפוצץ את הבלון של הזיופים והשמות שהיו ידועים. אף בוחן לא ידע את השם של הנבחן. לכל אחד מהסטודנטים שדיברו יש לי סימפטיה. הם דיברו בצורה מכובדת ובצורה שמביעה את הרגשות שלהם ואני מרגיש הזדהות איתם. אתם לא יודעים שההנהגה שמנהיגה את הסטודנטים האלה מתנהגת בצורה אלימה. עלה כאן הנושא של הדרישה לציון שליש בכל אחד מהפרקים בבחינה – אנחנו נבחן זאת אבל רק שתדעו שאני מבין ממנכ"ל הלשכה שרק 7 סטודנטים לא עברו את הבחינה כתוצאה מהדרישה הזו".

דבריו של נווה לוו לא אחת בצעקות רקע מצד הנוכחים ומספר מתמחים שהתפרצו כלפיו הוצאו מהאולם ע"י הסדרנים. "אני יכול לומר שכאשר מתנהלים בצורה מכובדת ולא בצורה אלימה אפשר לשבת אתנו", סיים נווה את דבריו. "אפשר לדבר, אנחנו יכולים לפנות בהמלצה לוועדה הבוחנת ולראות אם יש פרמטרים שאפשר להקל. אבל לא בכוח, לא באלימות. אם היו טפסים שזויפו - בואו נברר את זה בבית משפט".

לאחר הדיון אמר עו"ד בומבך ל"תקדין": "אמרתי בדיון את עיקרי הדברים. מה שאני יכול להגיד זה שהייתה אחדות נדירה מקיר לקיר בין כל חברי הכנסת, כולם היו מאוחדים בדעה שנגרם עוול קשה וכבד למתמחים בכל ההליך של עריכת הבחינה והן של בדיקתה. פירטנו את הכשלים שנפלו בבחינה, ובסופו של דבר הוצע לערוך הידברות בינינו לבין הלשכה. אני מקווה שהפתרון ימצא בדרך ההידברות ושהלשכה תפנים את העובדה שאי אפשר להותיר את העיוותים הללו ללא תיקון. בסך הכל לא קיבלתי תשובות לטענות המהותיות, טענותיו של ראש הלשכה נסתרות מול הראיות שיש בידינו, הראנו טופסי בחינה שיש בהן המון שינויים, עיוותים, בחינות שאינן אנונימיות, ואני מניח שאם ראשי הלשכה ידעו את העובדות לאשורן יקל עליהם להבין שהפתרון הטוב גם מבחינת הלשכה הוא לא באמצעות פסיקה של בית המשפט".