חדשות

בחודש אוגוסט האחרון אישר בית המשפט המחוזי לשלול את אזרחותו של מחבל תושב אום אל-פאחם שביצע פיגוע דריסה בצומת גן-שמואל. בערעור שהגישו מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח הם טוענים: הפסיקה מפלה לרעה את האזרחים הערבים בישראל על רקע זהותם הלאומית ומתייגת אותם באופן גזעני

בית המשפט העליון הוציא בשבוע שעבר (ה', 26.10) צו ארעי המורה לעכב את שלילת אזרחותו של עלאא זיוד, מחבל שביצע פיגוע דריסה. זאת, בתגובה לערעור שהגישו הארגונים עדאלה והאגודה לזכויות האזרח על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, שקיבל באוגוסט האחרון את בקשת שר הפנים, אריה דרעי, לביטול אזרחותו של זיוד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

זיוד, תושב אום אל-פאחם, הוא בעל אזרחות ישראלית מיום היוולדו בשל היותו בן לאזרחית ישראלית ותושב האזור שקיבל מעמד במסגרת הליך "איחוד משפחות". באוקטובר 2015 ביצע זיוד פיגוע דריסה ודקירה בצומת גן שמואל, במהלכו פצע ארבעה אזרחים וגרם להם לחבלות חמורות. בעקבות האמור הורשע זיוד בארבע עבירות של ניסיון לרצח והחזקת סכין שלא כדין, ונידון ל-25 שנות מאסר בפועל.

בעקבות האמור, הגיש שר הפנים בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, בקשה לבית המשפט לבטל את אזרחותו הישראלית של זיוד בטענה כי במעשיו הפר אמונים למדינת ישראל. הרקע לבקשה: תיקון משנת 2008 לחוק האזרחות המאפשר לשר הפנים לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את אזרחותו של מי שהפר אמונים למדינת ישראל. עד לאותו שלב הסמכות לשלול אזרחות הייתה נתונה לשר ובית המשפט היה במעמד של ביקורת מנהלית לגבי מימוש אותה סמכות, אולם בהצעת החוק נאמר כי ראוי שהביטול ייעשה בהליך שיפוטי ולא בהליך מנהלי. לצד זאת קבע הסעיף תנאי לפיו אין להותיר את אותו אדם חסר כל אזרחות עקב ביטול האזרחות הישראלית, ואם ייוותר חסר כל אזרחות יינתן לו רישיון לישיבה בישראל. "הפרת אמונים" הוגדרה כביצוע מעשה טרור לפי הקבוע בחוק איסור מימון טרור.

בחודש אוגוסט האחרון קיבל סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט אברהם אליקים, את הבקשה והורה על שלילת אזרחותו הישראלית של זיוד. בתוך כך נקבע כי הסדר שלילת האזרחות צולח את הבחינה החוקתית לפי תנאיה של פסקת ההגבלה וכי אזרח המפר אמונים למדינה בצורה של ביצוע פיגועי טרור כדי לפגוע בתושביה ובביטחונה מוציא עצמו מכלל אזרחיה. לצד זאת הדגיש השופט אליקים כי מצופה מגורמי הביטחון שייבחנו את האפקטיביות של אותה הרתעה מעת לעת ויעדכנו בהתאם את שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה לשם בחינת מדיניות הפעולה בעתיד.

בערעור, שהוגש באמצעות עו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה ועו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, נטען בין היתר כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי מפלה לרעה את האזרחים הערבים בישראל על רקע זהותם הלאומית ומתייג אותם באופן גזעני. עוד ציינו הארגונים כי בפני בית המשפט הוצגו נתונים המעידים על אכיפה סלקטיבית של הסעיף בחוק האזרחות המאפשר ביטול אזרחות בגין מעורבות בעבירות ביטחון, שכן למרות העלייה בחומרות העבירות הביטחוניות שבהן מעורבים אזרחים יהודים לעומת המעורבות המינורית של אזרחים ערבים בעבירות מסוג זה, מעולם לא נשקלה האפשרות לשלול את אזרחותם של יהודים המעורבים בעבירות ביטחוניות. לשיטת המערערים, בית המשפט בחר שלא להתייחס לנתונים אלה וקבע כי ההרתעה בתיק מוקדה ב"בני דור ב' לאיחוד משפחות"- מי שאחד מהוריהם אזרח ישראל והשני מהגדה המערבית.

עוד נטען בערעור כי השימוש בביטול האזרחות ככלי הרתעתי, כפי שאישר בית המשפט המחוזי, הוא לתכלית בלתי ראויה: "שיקולי הרתעה הינם לגיטימיים אך ורק במסגרת הדין הפלילי וגם במסגרתו הם אינם בלעדיים, אלא נבחנים בקשר לעונש ומידת ההרתעה שהוא משיג. בית המשפט המחוזי התעלם מהעובדה כי בית המשפט בהליך הפלילי בעניינו של המערער הביא בחשבון את שיקולי ההרתעה והדבר התבטא, בין היתר, באישור עונש מאסר של 25 שנה בנוסף לעונשים נוספים."

בנוסף טענו עו"ד זהר ועו"ד פלר כי חוות הדעת שהוגשה מטעם השב"כ, אשר צידדה בביטול האזרחות, מופרכת. לדבריהם, בבסיס חוות הדעת עומדות השוואות בין אזרחים ערבים בישראל לצאצאי מדינות מוסלמיות שגרים באירופה או תושבי ירושלים המזרחית, השוואות שאינן בנות-תוקף. יתרה מזו, נטען, חוות הדעת הוגשה תוך פגיעה בהליך ההוגן שלו זכאי זיוד, כאשר היא "צצה" בעיצומו של ההליך המשפטי, שנה לאחר הגשת העתירה לביטול אזרחותו, מבלי שהובאה במועד בפני באי כוחו של זיוד או בפני היועץ המשפטי לממשלה, אשר אישר את הבקשה לשלילת האזרחות. 

כאמור, בית המשפט העליון הוציא עוד באותו היום צו ארעי המורה על עיכוב ביצועו של הליך שלילת אזרחותו של זיוד והורה למדינה להגיב בתוך 30 יום, אלא אם יסכים שר הפנים לעיכוב שלילת האזרחות עד להכרעה בערעור.

עע"מ 8277/17