חדשות

עו"ד שלמה למברגר מפרקליטות המדינה הבהיר כי הנחיית פרקליט המדינה בנושא תלונות השווא הובילה דווקא לירידה במספר כתבי האישום. עו"ד איילת רזין בית אור ממרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: "95% מתיקי ההטרדה המינית ו-85% מתיקי עבירות המין נגנזים.  השיח על תלונות השווא מסית את הדיון מהבעיה האמתית"

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיבלה אתמול (ד', 26.7) דיווח על השנה הראשונה של יישום הנוסח החדש של הנחיית פרקליט המדינה, העוסקת במדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד לעדות כוזבת בחקירה או במשפט, ותחתה מטופלות גם תלונות שווא.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן, אמרה כי "במהלך השנה, מתנהלת ממש מתקפה תקשורתית והסברתית שבאה להגיד שיש הרבה תלונות שווא מקרב נשים על נושאי אלימות, בכדי לפגוע באמינות מתלוננים ומתלוננות. אני מבקשת לקיים כאן דיון מקצועי וענייני, ולא דיון של הכרזות, בו נוכל להעמיק ולבדוק במקום לדבר בהכללות גורפות".

לדברי המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), עו"ד שלמה למברגר, "אנו לא מטפלים בתיקים, אלא באנשים, ופעמים רבות מגיעות אלינו דילמות אנושיות, נוסף על הדילמות המשפטיות. להעליל על מישהו בכדי לסבך אותו זה דבר ראוי לגינוי, שיש לחקור אותו ואף להעמיד בגינו לדין פלילי, אבל גם אי אפשר להגיש אוטומטית כתב אישום בלי להבין את הסיטואציה והנסיבות. אנחנו גם רוצים לעודד אנשים לבוא ולהתלונן, ולא ליצור 'אפקט מצנן', בו אנשים יחששו להתלונן אם על אי דיוק או טעות יעמידו אותם לדין. יתרה מזאת, אם מסרו גרסה, ובהמשך רוצים להתוודות, ודאי שאנו נרצה לעודד גם את זה, ולא שישמרו את הווידוי בסוד מחשש להעמדה לדין". למברגר הוסיף כי המבחנים לפתיחה בחקירה בעבירה כזו הם לא אי דיוק, או שבית המשפט לא קיבל גרסה של צד מסוים, אלא רמת דיות הראיות של המשפט הפלילי שהיא גבוהה. "חקירה של כל מי שבית המשפט לא קיבל את גרסתו לחלוטין תביא לכך שהמשטרה והפרקליטות יעסקו רק בזה", הוסיף למברגר.

עו"ד למברגר הציג את נתוני כתבי האישום שהוגשו בשנים האחרונות בעבירות הרלוונטיות ואמר: "חשבנו שההנחיה החדשה תוביל לעליה מתונה, והיא דווקא הובילה לירידה במספר כתבי האישום. חשוב להגיד שהנתונים זה גברים ונשים יחד, ולא רק עבירות אלימות במשפחה ומין. גם תלונת שווא על תקיפה, ולחלופין, מקרה בו שוטר מסר גרסה נגד אדם והיא מתגלה לא נכונה ונפתחת חקירת מח"ש נמצא במספרים האלה. מהתרשמותי, אין תופעה של תלונות שווא של נשים או של גברים, אבל ברור שכאשר צפים מקרים של תלונות שווא, יש לטפל בהם במלוא החומרה".

עו"ד מירי ברנשטיין ממרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן אמרה כי "נתוני ועדה ממשלתית מצאו ש-28% ממקרי האלימות בישראל הם אלימות במשפחה (אלמ"ב) ו-17% הם אלימות בין בני זוג. אני מבינה שיש תחושת בטן, ואולי גם יש בעיה מסוימת של תלונות שווא, אבל יש גם הרבה מאוד קורבנות שכלל לא בוחרות להתלונן, והחשש מלהתלונן זו בעיה לא פחות ואולי יותר חמורה. יש אלפי נשים שמפחדות להתלונן למרות שסובלות מאלימות ומצד שני מספר קטן של תלונות שווא, אז צריך לשקול את האינטרס הציבורי בדברים"

לדברי ד"ר יואב מזא"ה מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, "אני לא חשוב שנכון להציג את תלונות השווא אל מול האלימות במשפחה ועבירות המין. כל מי שפה מכיר בהיקף הנרחב והמזעזע שלהן, ואני אף תומך בהחמרת הענישה, אבל זה לא קשור לתופעת תלונות השווא. כמו שתופעת הפריצות לבתים לא קשורה לתופעה של מי שמנסה לרמות את הביטוח. הדמיון היחיד בין שתי הדוגמאות הוא שמתלונני השווא פגועים במתלונני האמת. ודאי שיש תת דיווח נרחב על אלימות ועבירות מין, וידוע שרק קצה הקרחון נמצא במשטרה, אבל זה נכון גם לתלונות שווא. הפרקליטות היום דורשת רף ראייתי גבוה יותר להעמדה לדין על תלונת שווא מאשר בעבירות מין".

עו"ד איילת רזין בית אור, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ופגעי תקיפה מינית, הדגישה כי "95% מתיקי ההטרדה המינית נגנזים, ובתיקי עבירות מין בכלל זה 85% גניזה – זה ליידע את מר מזא"ה. כל השיח הזה מסית את הדיון מהבעיה האמתית  של תת הדיווח על אלימות נגד נשים".

ח"כ יהודה גליק ציין כי "כל גירושין זה מעגלים רבים של מעורבים וסבל, עם הרבה רבדים ומורכבויות. ריבוי מקרים של אלימות גברים נגד נשים יצרו כנראה נטייה טבעית להאמין מיד לאישה שמתלוננת, ויש עורכי דין שמנצלים את הלקונה הזו וממליצים לנשים לנצל זאת. כולנו, גברים ונשים, צריכים להיות שותפים נגד תלונות שווא וניצול לרעה, כי הן פוגעות בכל הצדדים".

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה: "הרבה מהשיח על תלונות שווא לא מתבסס על עובדות ועל המציאות, והוא יותר מאבק פוליטי-חברתי מאשר עניין מקצועי. זו לא מגיפה ולא תופעה כפי שהיה מי שאמר, אלא עניין שקיים בעל העבירות, וסוחפים את זה למקום שיפגע קשה במאות אלפי נשים. הגיע הזמן להבין שמי שמדבר על תלונות שווא, בלי לרדת לעמק העניין, כמו שניסינו לעשות כאן היום, ועושה זאת בצורה פופוליסטית ומתלהמת, תורם, ביודעין או שלא, לפגיעה קשה במידת הנכונות לאזור אומץ ולבוא להתלונן".

בהמשך לדיון שהתקיים אתמול בועדה לקידום מעמד האשה בכנסת, הביעה לשכת עורכי הדין באמצעות עוד סוזי עוזסיני ארניה . יור ועדת חקיקה פלילית ויור ועדת תלונות שווא בלשכה , עמדה על פיה יש כמובן להלחם במלוא החומרה בתופעת האלימות בכלל וכלפי נשים בפרט , בישראל . לצד זאת, יש להלחם בכל פורמט של תלונות שווא ולמצות עם מתלונני השווא את הדין , הן בהיבט הפלילי והן בהיבט המשמעתי ככל שיש לעורכי דין יד בדבר.

הנחיה 2.5 הינה ראויה ומאוזנת לטעמנו ויצרה שיח משפטי חדש בכל הנוגע לתלונות שווא ואולם , כפי שאף המשנה לפרקליט המדינה הסכים וציין בדיון כך גם אנו סבורים כי ההנחיה לא נאכפת די ועל רשויות האכיפה והתביעה במדינה להרתם לאכיפתה ככל שיתברר כי נעשה שימוש ציני ופסול בהליכים משפטיים מצד מתלונני שווא כחלק מאג׳נדה אישית.

לשכת עורכי הדין סבורה כי יש להלחם במלוא החמרה אף בעורכי הדין אשר יתברר באופן מבוסס כי נתנו ידם להגשת תלונות שווא  אף בועדת האתיקה בפן המשמעתי .