ביהמ"ש הבהיר כי התובעות עסקו בפעילות שאינה חוקית, נוכח החוק האוסר הכנסה לישראל של מכלי גז שמולאו מחוץ לישראל, והן אינן זכאיות לפיצוי מהמדינה בשל המציאות החדשה באזור, שמנעה מהן להמשיך ולהתנהל כמקודם בהיעדר פיקוח ואכיפה מצד רשויות המדינה
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תביעת מיליונים שהגישו חברות הפועלות בתחום הגז נגד המדינה, בטענה כי הקמת גדר הביטחון ופעולות נוספות שנקטה באזור יהודה ושומרון גרמו להן נזקים כלכליים ויצרו מציאות שבה הן לא יכלו להמשיך ולנהל את עסקיהן שהתנהלו במתקן בשטח C. השופט אלכסנדר קיסרי קבע כי התובעות עסקו בפעילות שאינה עולה בקנה אחד עם החוק במדינת ישראל, וכי ממילא בחומר הראיות אין תמיכה ברורה לטענתן כי נמנעה מהן גישה למתקן עד כדי צורך בהחדלת פעולתו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובעות ניהלו פעילות עסקית בתחום הגז ובכלל זה הובלה, הספקה בצובר, מילוי מכלים ושיווקם לציבור. מפעלה של התובעת 1, א.ב. קיסין (סוכנויות גז), הוקם בשנות השמונים על קרקע הנמצאת בביר נבאללה, יישוב המצוי בסמיכות לאזור התעשייה עטרות שליד ירושלים, באזור המוגדר כשטח C.
החל מסוף שנת 2003 החלה המדינה להגביל תנועת ישראלים באיו"ש בשטחים שהוגדרו כשטחי A ו-B. כעבור שנתיים החלה מערכת הביטחון לפעול להקמת גדר ביטחון באזור מובלעת ביר נבאללה, ובסופו של דבר נמצא מתקן התובעת מחוץ לתחום הגדר. במקביל, מפקד כוחות צה"ל באיו"ש הוציא צו בדבר תפיסת מקרקעין. לטענת התובעות, כפועל יוצא מכך ומפעולות נוספות של כוחות הביטחון באזור המתקן או בסמוך אליו, נוצרה מציאות שבה הן לא יכלו להמשיך ולנהל את עסקיהן. לדבריהן, פעולות המדינה גרמו לכך שמבחינה מעשית נחסמה דרך הגישה למתקן, והן לא יכלו להוסיף ולשווק גז במכלים ללקוחות בתחומי המדינה. על רקע זה הגישו התובעות את התביעה הנוכחית, שבה עתרו לפיצוי כספי בסכום של 7 מיליון שקל.
השופט אלכסנדר קיסרי דחה את התביעה וציין כי אף שקיימת נכונות עקרונית להכיר בקיומה של עילת תביעה עצמאית המיוסדת על פגיעה בזכות חוקתית, נראה כי עד עתה טרם נפסקה הלכה הקובעת זכות לפיצוי במקרה שבו לא ניתן לייחס לרשות אשם בפעולותיה. מעבר לכך, הבהיר השופט כי התובעות עסקו בפעילות שאינה עולה בקנה אחד עם החוק במדינת ישראל, ועל פי העדויות פעילות זו הייתה החלק הארי בפעילותן העסקית הכוללת. זאת, נוכח סעיף 5 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכלי גז) האוסר הכנסה לישראל של מכלי גז שמולאו מחוץ לישראל. על פי הפסיקה הנוגעת לסוגיית הזכות לפיצויים בשל הפקעת מקרקעין שהתנהל בהם עסק לא חוקי או נבנה עליהם מבנה בניגוד לחוק, ההלכה היא ש"מעוולה לא תצמח עילה", ועל כן נשמט הבסיס לתביעתן של התובעות לפיצוי עקב הקמת גדר הביטחון.
עוד קבע השופט כי בחומר הראיות אין תמיכה ברורה לטענת התובעות כי נמנעה מהן גישה למתקן עד כדי צורך בהחדלת פעולתו. הרושם המתקבל מחילופי הדברים בין התובעות לבין גורמי הביטחון הוא כי הקמת גדר הביטחון יצרה מציאות חדשה שלא אפשרה לתובעות להמשיך ולהתנהל כמקודם, בעיקר מפני שפעילותן הייתה בלתי חוקית בעיקרה וניתן היה לקיימה בהיעדר פיקוח ואכיפה מצד רשויות המדינה. עוד צוין כי התובעות לא הראו את קיומה של הגבלה או מניעה לשווק גז במכלים באזור יהודה ושומרון, כך שהקמת גדר הביטחון וצו התפיסה מנעו פעילות עסקית שאינה נוגדת את החוק.
