שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש : גם בעבירה שנקבע בה עונש מינימלי ניתן להימנע מהרשעת נאשם

חדשות

ביהמ"ש : גם בעבירה שנקבע בה עונש מינימלי ניתן להימנע מהרשעת נאשם, צילום: צילום: אתר בתי המשפט
ביהמ"ש : גם בעבירה שנקבע בה עונש מינימלי ניתן להימנע מהרשעת נאשם
17/07/2017, ליאור שדמי שפיצר

צעירה שהשליכה כדור בדולח על שוטר בכניסה להר הבית נידונה ל-200 שעות של"צ, לאחר שנקבע כי לא מדובר בפעולה שנעשתה מתוך מניע אידאולוגי או רצון לפגוע בשוטרים: "אין דומה מי שתוקף שוטר במסגרת אירוע של הפרות סדר, לבין מי שתוקף שוטר מתוך תגובת כעס ספונטנית ורגעית"

בית משפט השלום בירושלים ביטל את הרשעתה של נאשמת שהורשעה בעבירה של תקיפת שוטר כדי להימנע מפגיעה בסיכויי השיקום שלה ובאורח חייה הנורמטיבי, והבהיר כי גם בעבירות שנקבע בהן עונש מינימום

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

על פי כתב האישום, ביולי 2014, שהו בסמוך לשער המג'לס בכניסה להר הבית מספר נשים ובהן הנאשמת וביקשו להיכנס לרחבת ההר. השוטרים סירבו לבקשתן והדפו אותן לאחור. בהמשך, חשדה שוטרת אחת כי אחת הנשים ניסתה לחטוף את נשקה, והדפה אותה. במקום התפתחה המולה, במהלכה החלה הנאשמת להתפרע. השוטרת דחפה אותה לאחור, ובתגובה נטלה הנאשמת כדור בדולח מדוכן שהיה במקום וזרקה אותו לכיוונה. השוטרת התחמקה ממנו וכדור הבדולח פגע בפניו של השוטר שעמד מאחוריה.

הנאשמת לא כפרה בכך ששהתה במקום, אך טענה כי לא הייתה שייכת לקבוצה כלשהי. היא הוסיפה כי מספר שוטרים דחפו אותה בפראות אל עבר הדוכן, והיא זרקה חפץ שנתקלה בו בדוכן מתוך לחץ, פחד והגנה עצמית, מבלי לראות להיכן זרקה.

בית המשפט זיכה את הנאשמת מעבירת ההתפרעות לאחר שלא עלה בידי הפרקליטות להציג די ראיות להוכחת עבירה זו. מנגד נקבע כי זריקת כדור הבדולח על ידי הנאשמת לא נעשתה מתוך הגנה עצמית כי אם מתוך כוונה לתקוף את השוטרים, בשל כעסה על כך שהם ביקשו לפנותה מהאזור.

תסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט ציין כי הסיכון להישנות התנהגות דומה בעתיד הוא נמוך, והמליץ להימנע מהרשעה ולהשית על הנאשמת 200 שעות של"צ.

בטיעוניה לעונש עמדה באת כוח המדינה על נפיצותה של התופעה של תקיפת שוטרים המחייבת הטלת עונש הולם ומרתיע, כשהאינטרס הציבורי בשמירה על השוטרים ועל כבודם גובר על נסיבות אישיות של נאשם. בנוסף, הודגש כי החפץ שנזרק על ידי הנאשמת יכול היה לפגוע ולגרום נזק גופני חמור. חומרה נוספת יש לראות בעובדה שהנאשמת הוזהרה מספר פעמים על ידי השוטרים לעזוב את המקום והיא לא שעתה לדבריהם. נוכח האמור, עתרה המדינה להטיל על הנאשמת שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

השופט אילן סלע ציין כי הימנעות מהרשעה היא החריג, והיא שמורה לאותם מקרים בהם מתקיים יחס סביר בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי וחומרתה של העבירה. עם זאת, הבהיר השופט, מקרה זה בא בגדרי המקרים החריגים נוכח נסיבות המעשה ונוכח נסיבותיה של הנאשמת.

השופט ציין כי גם במסגרת עבירה זו של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, יש מקום להבחין בין מקרים שונים של תקיפת שוטר בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. "אין דומה מי שתוקף שוטר במסגרת אירוע של הפרות סדר, התפרעות, ביצוע מעצר וכד', כמו גם מי שמיידה אבנים על שוטר באופן מכוון ומתוכנן, לבין מי שתוקף שוטר מתוך תגובת כעס ספונטנית ורגעית", כתב השופט בפסק הדין. "אין דומה התוקף שוטר באופן מכוון תוך שהוא עומד עם פניו לשוטר לבין מי שמשליך ללא הבחנה חפץ מזדמן הנמצא בידו מבלי לתת את הדעת על התוצאות החמורות העלולות לבוא ממעשיו".

במקרה זה, ציין השופט, הנאשמת לא הייתה שותפה לקבוצת הנשים שהתפרעה במקום. היא הגיעה למקום באופן פרטי ונקלעה לסיטואציה שבה היא נדרשה להתפנות מהמקום עקב התנהגות אחרים. אכן היא לא נענתה לדרישה, ועל כן היא נדחפה, ולא היה מקום לתגובתה, אך אין מדובר בפעולה שנעשתה מתוך מניע אידאולוגי או רצון לפגוע בשוטרים, אלא בשל התמודדות לא נכונה ולא ראויה עם תחושותיה בעקבות הדיפתה.   

עוד הובהר כי אף שמדובר בעבירה שנקבע לה עונש מינימאלי במקרה של הרשעה, אין בכך כדי לקבוע קטגורית כי אין מקום להימנע מהרשעה בעבירה זו. זאת, שכן כנגד השיקול הציבורי המתייחס למעשה נשקל גם עניינו של העושה, עברו הפלילי, גילו, והנזק הצפוי לו מהרשעה. כאשר מתקיים יחס בלתי סביר בין חשיבות ההרשעה לאינטרס הציבורי לבין עצמת הפגיעה הצפויה לנאשם באם יורשע, יש להימנע מהרשעה.

השופט ציין כי הנאשמת, כיום כבת 27, נמצאת בתחילת דרכה בהוראה. סיימה את לימודי התואר אך לפני כשנתיים, ועד לאירוע זה, כמו גם לאחריו, היא ניהלה ומנהלת אורח חיים נורמטיבי. מדובר באירוע חד פעמי, ספונטני, פרי התפרצות רגעית, שהתרחש בנסיבות ספציפיות, ולאף אחד מהשוטרים לא נגרם נזק גופני כתוצאה מהמעשה. על כן, שיקול השיקום במקרה זה של נאשמת נעדרת עבר פלילי המנהלת ככלל אורח חיים נורמטיבי הוא לתת לה,  נוכח הבעת החרטה והשפעתו של ההליך המשפטי כגורם מעצב, להמשיך לנהל אורח חיים נורמטיבי מבלי שעננת ההרשעה תרחף מעליה. נוכח האמור, אימץ השופט את המלצת שירות המבחן, והורה לבטל את ההרשעה ולהשית על הנאשמת 200 שעות של"צ.

 

ת"פ 26865-10-14

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:220
קומיט וכל טופס במתנה