חדשות

בג"ץ דחה את עתירת המתמחים שטענו כי בחינת חורף 2016 בה נכשלו 70% מהנבחנים היתה מכשילה ובלתי מידתית ודרשו פקטור של 15-20 נקודות בשל פגיעה באינטרס ההסתמכות שלהם. ביהמ"ש קבע כי הנתונים העדכניים מצביעים על עלייה מתונה בהרבה בשיעור הנכשלים, אשר אינה מצדיקה דיון מחודש בטענות לאחר ששתי עתירות דומות נדחו

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה בימים אלה את עתירת המתמחים שנכשלו בבחינת הלשכה שהתקיימה באוקטובר 2016 לקבל פקטור משמעותי ולהוריד את ציון המעבר בבחינה ל-60, נוכח שיעור הנכשלים הגבוה בבחינה זו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעתירה שהגישו באמצעות עו"ד אריה סוכולובסקי דרשו העותרים לקבל תוספת ציון (פקטור) של 15-20 נקודות, להוריד את ציון המעבר בבחינה מ-65 ל-60, להוסיף שני מועדים בשנה לנבחנים חוזרים ולמנות ועדה חיצונית מטעם המל"ג או גוף ניטרלי אחר שתבחן את ניסוח ומתכונת הבחינה ותפקח על הליך ההשגות. לטענתם, הבחינה האחרונה, שבה אחוז הנכשלים הגיע לשיא כל הזמנים – 70% מכלל הנבחנים, היתה מכשילה, בלתי מידתית ולוקה בכשלים מהותיים. העותרים מחו על תגובת הלשכה לתוצאות, שהפנתה אצבע מאשימה למספר בוגרי המכללות מקרב הנבחנים, וטענו כי מדובר בפרסום שגוי ומגמתי. זאת, שכן שיעור הנבחנים בוגרי המכללות הוא נמוך יותר מהנטען, וגם בבחינות קודמות היה שיעור בוגרי מכללות זהה, אך אחוזי ההצלחה היו גבוהים משמעותית. בין היתר ציינו העותרים כי יכולת הנבחנים לצלוח את הבחינה היתה מבוססת בעיקר על מזל ולא על ידע משפטי, נוכח הצטברות של גורמי הכשלה רבים – שאלות עם יותר מחלופה אחת נכונה, שאלות שנוסחן בלתי ברור בנושאים פינתיים, שינוי תמהיל קיצוני בנושא עדכוני חקיקה ופסיקה ועוד.

העותרים טענו לפגיעה בוטה באינטרס ההסתמכות של הנבחנים על מבנה הבחינה, טיב או סוג הקושי שלה, הרכב וניסוח השאלות ואחוזי המעבר בבחינות לאורך השנים. לטענתם, ועדת הבחינות פועלת כנאמנה של המתמחים והנבחנים ולפיכך, אם היא פועלת לביצוע מדיניות לשכת עורכי הדין בהורדת אחוזי המעבר בבחינות, הרי שעליה לעשות כן באופן שלא יפגע בנבחנים. זאת, באמצעות תקופת הכנה והסתגלות למצב החדש, לרבות כלים לצלוח את הבחינה במתכונתה החדשה, כגון קורס מלא במימון ואחריות הלשכה להכנה לבחינה.

מדובר בעתירה שלישית במספר שהגישו המתמחים בנושא זה. בעתירות הקודמות שהוגשו בסמוך למועד נובמבר 2015 ומאי 2016, אף הן באמצעות עו"ד אריה סוכולובסקי, דרשו העותרים להעביר את נושא הבחינות והסמכת עורכי הדין מהלשכה לידי גוף ניטרלי וטענו כי הלשכה פועלת בניגוד עניינים חמור ועושה שימוש בבחינות ההסמכה ככלי לסגירת שערי המקצוע ולא לשיפור רמתו. שופטי בג"ץ קבעו בעבר כי השאלות בבחינה צריכות להיות מבוססות על ידע והכירו בצורך לתת הקלות למגזרים מסוימים כגון אנשים מבוגרים, בני המגזר הערבי ועוד, אולם הפסיקה הזו לא יושמה, ועתירה נוספת שהוגשה נדחתה.

השופט עוזי פוגלמן דחה את העתירה וקבע, בין היתר, כי הטענות שהעלו העותרים בהליך זה זהות במהותן לטענות שנדונו והוכרעו על ידי בית המשפט. השופט הבהיר כי העותרים לא הציגו טעם לשוב ולהידרש לטענותיהם שהוכרעו בפסק דין סופי, והם אינם רשאים להמשיך וליזום התדיינויות נוספות באותו עניין. השופט התייחס לשינוי הנסיבות הנטען המצדיק דיון מחודש– תוצאות בחינת חורף 2016 –וציין כי הוועדה המכינה את הבחינות הציגה בפני בית המשפט נתונים עדכניים, לאחר שמוצו הליכי ההשגות, שלפיהם 57% מהנבחנים לא עברו את הבחינה. "למרות שנתון זה משקף עלייה בשיעור הנכשלים ביחס לשנים קודמות (בבחינת קיץ 2016 46% מהנבחנים לא עברו את הבחינה), אינני סבור שהשוני המסוים בנתוני המעבר בבחינת חורף 2016 מגיע לדרגה של שינוי נסיבות מהותי, שיש בו כדי להצדיק קיומו של דיון חוזר במתכונת הבחינה", קבע השופט פוגלמן. "זאת ועוד, מקובלת עליי טענת הוועדה שלפיה תוצאות הבחינה צריכות להיבחן בראי התפלגות הנבחנים, הן לפי מוסד הלימודים הן לפי מספר הפעמים שניגש הנבחן לבחינה, שכן יש בחתכים אלה כדי ללמד בצורה מהימנה יותר על חריגות משמעותיות, ככל שהיו, בתוצאות הבחינה. נתונים אלה מלמדים למשל, כי מקבוצת הנבחנים בפעם הראשונה בבחינת חורף 2016, נכשלו 44% מהנבחנים בלבד. בנוסף, בהשוואה לבחינות קודמות, בבחינת חורף 2016, שיעור הניגשים לבחינה בפעם השנייה ומעלה עמד על כ-43% מכלל הנבחנים (כדי לסבר את האוזן, מדובר בכמות כמעט כפולה בהשוואה לבחינת קיץ 2016, שבה שיעור הנבחנים שניגש לבחינה בפעם השנייה ומעלה עמד על כ-26%)".

עוד הבהיר השופט כי גם בחינת תוצאות הנבחנים שלמדו באוניברסיטאות אינה תומכת בטענות העותרים בנוגע לשינוי דרמטי בתוצאות הבחינה. אמנם, ציין השופט, הייתה ירידה מסוימת בשיעור המעבר של בחינת חורף 2016 בקרב בוגרי האוניברסיטאות, אלא שירידה זו מסתכמת ב-10% בלבד, ושיעורי המעבר בקרב בוגרי אוניברסיטאות תל אביב, העברית ובר אילן נותרו גבוהים ושמרו על מיקומם בדירוג מוסדות הלימוד בדומה לשנים קודמות.

השופט הוסיף כי גם לגופו של עניין, הסעדים שהתבקשו לוקים באותם קשיים משפטיים שהתעוררו גם בעתירות הקודמות. בין היתר, נדחתה הבקשה לשנות את ציון המעבר, בנימוק שאין בתוצאות בחינה כזו או אחרת כדי לעמוד בנטל הנדרש להצדקת התערבות שיפוטית בחקיקת המשנה בעניין זה. עוד צוין כי העותרים לא הוכיחו את השינוי הנטען בטיב הבחינה ומהותה כדי לתמוך את טענתם לפגיעה באינטרס ההסתמכות, וממילא קיים קושי בטענה כי יש זכות קנויה לנבחנים כי הבחינה תיערך בדפוס כזה או אחר, כל עוד היא נערכת במתכונת הקבועה בהוראות הדין. 

לצד זאת, הבהיר השופט פוגלמן כי בית המשפט אינו מתעלם מהקשיים שעליהם מצביעים העותרים בקשר למתכונת בחינות ההסמכה, והביע תקווה כי מתכונת הבחינה החדשה תיתן מענה לקשיים אלו ותביא ליעילות ולשיפור הליך ההסמכה.

בג"ץ 927/17