הרשעה בכתב אישום תקדימי: ביהמ"ש הטיל קנס על חברה לפיתוח תשתיות אלקטרוניות שהורשעה על פי הודאתה במתן שוחד לעובד ציבור זר. כתב האישום בו הורשעה החברה הוא הראשון מסוגו לאחר חתימתה של ישראל על אמנות בינלאומיות במסגרת המאבק בשחיתות
בית משפט השלום הטיל קנס בסך 2.25 מיליון שקל על חברה לפיתוח תשתיות אלקטרוניות, שהורשעה על פי הודאתה בכתב אישום ראשון מסוגו בעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר. עבירה זו נכנסה לספר החוקים בעקבות חתימתה של מדינת ישראל על אמנות בינלאומיות של האו"ם וארגון ה-OECD בדבר מאבק בשחיתות. לפי האישום, שיחדה החברה את מנכ"ל משרד הפנים במדינה אפריקנית לצורך קידום האינטרסים שלה. נקבע, כי למרות שסכומי הקנס והחילוט בהסדר הטיעון היו נמוכים ביחס לתמורה המשמעותית לה הייתה זכאית הנאשמת כתוצאה מזכייתה במכרז וחתימתה על ההסכמים מושא השוחד (30 מיליון דולר), הרי שמקום בו מדובר במקרה ראשון בו נאכפת העבירה – סכומים אלו הולמים מדיניות ענישה סבירה כנגד תאגיד המבצע עבירה מסוג זה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנאשמת היא חברה העוסקת בפיתוח תשתיות אלקטרוניות במדינות שונות, ובין היתר בפיתוח פרויקטים בתחום מרשם האוכלוסין והנפקת תעודות זהות חכמות. על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון, הורשעה החברה על פי הודאתה בעבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר, המעוגנת בסעיף 291א לחוק העונשין. מדובר בכתב אישום ראשון מסוגו שהוגש במדינה מאז הוספה העבירה לחוק העונשין, בעקבות התחייבותה של ישראל לאמנת האו"ם נגד שחיתות בדבר המאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות.
לפי עובדות המקרה, במהלך השנים 2010-2012 פעלה הנאשמת מול גופי ממשל שונים בממלכת לסוטו (מדינה באפריקה הדרומית) לשם קידום זכייתה במכרז וחתימה על הסכמים לביצוע פרויקט במרשם האוכלוסין, ובמסגרת זו העסיקה סוכנים מקומיים שקידמו את ענייניה. בתחילת 2012, חתמה הנאשמת על הסכם עם ממלכת לסוטו לפיתוח והטמעת מערכת ביקורת גבולות ודרכונים אלקטרונים וכן על הסכם לפיתוח והטמעת מערכת מרשם אוכלוסין.
התמורה בגין הסכמים אלה עמדה על סך של כ-30 מיליון דולר. לצורך קידום ענייניה, שכרה הנאשמת את שירותיו של סוכן מקומי המקורב למי ששימש באותה העת כמנכ"ל משרד הפנים של הממלכה, כדי שיניע את האחרון למשוא פנים או להפליה לקידום האינטרסים של הנאשמת בין היתר בתמורה לטובות הנאה כספיות.
בעקבות האמור, הגיעה הנאשמת לסיכום עם השניים, לפיה מנכ"ל משרד הפנים יקדם את האינטרסים שלה בתמורה לטובות הנאה כספיות שיועברו מהנאשמת אליו באמצעות הסוכן, ובהתאם לכך העבירה לסוכן סך של למעלה מחצי מיליון דולר על מנת שיעביר מתוך כך סכום משמעותי למנכ"ל, וכן על מנת שיניע אותו לבחון את מוצרי החברה שפעלה במדינות אחרות באפריקה ולאפשר לה הזדמנות לזכות במכרז.
הנאשמת העבירה את הסכום האמור כנגד חשבוניות שנחזו כחשבוניות יעוץ בהעברות בנקאיות מחשבונה בבנק בשוויץ לחשבון הבנק על שם הסוכן במדינת מאוריציוס. בנוסף, במועד שאינו ידוע, רכשה הנאשמת למנכ"ל משרד הפנים מכשיר טלפון סלולרי בסך 2,000 דולר. בתמורה להסכמה ולטובות ההנאה, פעל המנכ"ל לקידום האינטרסים של הנאשמת.
השופטת דנה אמיר הטילה על הנאשמת קנס וציינה כי רבות דובר על חומרתה של עבירת השוחד, הפוגעת בסדרי השלטון וחותרת תחת ערכי האמון ששם הציבור במשרתיו, השוויון והתחרות ההוגנת. עוד צוין, כי בשנים האחרונות החליטה הקהילה הבינלאומית להילחם בתופעת השחיתות, בין היתר על ידי כתיבתן ואשרורן של אמנות באו"ם ובארגון ה - OECD. מדינת ישראל, החברה בגופים אלה, התחייבה לאמנת האו"ם ללחימה בשחיתות ולאמנת ה - OECD ואימצה את האמור בהן, וכפועל יוצא חוקקה בשנת 2008 את סעיף 291א לחוק העונשין הקובע איסור פלילי על מתן שוחד לעובד ציבור זר.
החשיבות הרבה שניתנה לעבירה זו באה לידי ביטוי גם בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין אכיפת סעיף זה, כך שבמסגרת השיקולים בדבר חקירה והעמדה לדין בעבירה זו לא ניתן לשקול שיקולים הנוגעים לאינטרסים כלכליים לאומיים, להשפעה פוטנציאלית על היחסים של מדינת ישראל עם מדינה זרה או לזהותו האדם או התאגיד המעורב.
אשר לערכים המוגנים בעבירה זו, ציין בית המשפט כי אלו אינם קשורים רק לישראל אלא מצטרפים אליהם ערכים מוגנים נוספים בדמות חשיבות יצירת אקלים בינלאומי נקי משחיתות. לפי האמור, התרשם בית המשפט כי מדובר בעבירה חמורה ביותר שאין להקל בה ראש. לאחר שקילת מכלול השיקולים ואיזון בין חומרת העבירה והערכים המוגנים כבדי המשקל לבין האינטרס הציבורי שבאימוץ הסדרי טיעון, קבע בית המשפט כי יש לאמץ את הקבוע בהסדר. הוזכר בעניין זה כי החברה הנאשמת הודתה בביצוע העבירה, חסכה מזמנם של בית המשפט, הצדדים והעדים ובכך התייתר הצורך בניהול המשפט. בכך, נקבע, אין להקל ראש, וודאי מקום בו המדובר בעבירה חוצת יבשות ולצידה קושי מובנה בהעדת עדים וניהול משפט.
כמו כן, במסגרת הסדר הטיעון לקחה הנאשמת אחריות על מעשיה והביעה חרטה על מעשה העבירה, כשאין המדובר בחרטה מהפה אל החוץ בלבד שכן הנאשמת התחייבה לשלם סכומים ניכרים במסגרת הסדר הטיעון ואף התחייבה כי היא, אורגניה ובעלי התפקידים המרכזיים בה ישתפו פעולה עם רשויות ממלכת לסוטו באופן מלא לשם אכיפת חוקיה ובכלל זאת במתן ראיות, הודעות ועדויות בבית המשפט בלסוטו. לדעת השופטת, מדובר ברכיב משמעותי עד מאוד בהסדר הטיעון, המגשים הלכה למעשה את חזון אמנת האו"ם נגד שחיתות ואמנת ה OECD, ומאפשר הוצאתו מהכוח אל הפועל. כפי שנכתב בהנחיית היועץ המשפטי, קיימת חשיבות לשיתוף פעולה עם רשויות אכיפה של מדינות אחרות ומשכך הצבת התנאי שאלמלא שיתוף פעולה מלא לא ייושם הסדר הטיעון, נראה בעיני בית המשפט מאוזן וראוי.
לקריאה נוספת ראו:
לראשונה: כתב אישום נגד חברה בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר מחוץ לישראל
