חדשות

התיקון לחוק מבחין בין חברות קטנות לגדולות ומציע הקלות בתנאי הממשל התאגידי בשנים הראשונות לאחר ההנפקה הראשונה לציבור. איילת שקד: "מרבה רגולציה – מרבה רע. באמצעות הצעת החוק והתקנות נקל על חבלי הלידה של חברות שהנפיקו לראשונה בבורסה ובכך נדאג להשאיר חברות ישראליות בבית"

שרת המשפטים איילת שקד הפיצה אתמול (ד', 9.9) תזכיר לתיקון חוק החברות וכן טיוטת תקנות לפי החוק, שמטרתם להקל על החברות הציבוריות, בשני אופנים מרכזיים: הראשון, באופן של יצירת "מדרג רגולציה" המבחין בין חברות קטנות לגדולות, בדומה לנעשה בשווקים רבים ברחבי העולם; השני, באופן של הקלות בתנאי הממשל התאגידי בשנים הראשונות לאחר ההנפקה הראשונה לציבור, במטרה לעודד חברות להנפיק ניירות ערך שלהן בבורסה. הקלות אלו נועדו לאפשר לחברה לבסס עצמה ואת יחסיה עם ציבור המשקיעים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

אחת ההקלות הכלולות בתקנות עוסקת בהתקשרות חברה עם בעל השליטה בה (בחברות שהנפיקו לראשונה ניירות ערך. כיום קובע החוק כי התקשרות של חברה עם בעל השליטה בה לגבי שכרו תאושר אחת לשלוש שנים. התיקון מציע כי התקשרות זו, אשר אושרה טרם ההנפקה והוצגה בתשקיף, תהיה מחויבת באישור מחדש רק בחלוף חמש שנים מההנפקה.

בנוסף, חברה שתרצה למנות מנכ"ל חדש במקום המנכ"ל שכיהן במועד ההנפקה תוכל לעשות זאת ללא אישור שכר על ידי האסיפה כללית, בתנאים הבאים:

המנכ"ל הקודם פרש בטרם חלפו חמש שנים מהמועד שבו ניירות הערך של החברה נרשמו לראשונה למסחר.

תנאי השכר של המנכ"ל היוצא והמנכ"ל החדש דומים.

ועדת תגמול אישרה כי השינוי בתנאים בין שתי העסקאות אינו מהותי.

תנאי הכהונה וההעסקה תואמים את מדיניות התגמול של החברה.

תיקון זה מאפשר לחברה ודאות לגבי שכר המנכ"ל במשך חמש שנים הראשונות להנפקת החברה, וכן מקל בחילוף מנכ"לים במידת הצורך.

תיקון אחר נוגע לתשלומי בונוסים – כיום, חברות יכולות לתת בונוסים על פי קריטריונים הניתנים למדידה, אולם "החברה רשאית לקבוע כי חלק לא מהותי יינתן על פי קריטריונים שאינם ניתנים למדידה ועל פי תרומת העובד לחברה". הפרשנות המקובלת שניתנה להוראה זו על ידי השוק הייתה כי "חלק לא מהותי" מאפשר מתן בונוס בשיקול דעת של עד שלוש משכורות. התיקון יעגן פרשנות זו בחוק.

התיקון לחוק מציע כי נושאי משרה הכפופים למנכ"ל יוכלו לקבל בונוסים שלא על פי קריטריונים "מדידים", לאור הקושי להגדיר קריטריונים מדידים של ביצוע עבור חלק מנושאי המשרה.

עוד מוצע לאפשר תשלום גמול מופחת בכ-50% לדירקטורים החיצוניים פר ישיבה עבור חברות קטנות ובינוניות (ששווי מניותיהן נמוך מ-300 מיליון שקל) בשנים הראשונות לאחר ההנפקה. תשלום לדירקטורים חיצוניים בתחילת חייה הציבוריים של חברה קטנה, עלול להיות נטל משמעותי עליה. התיקון יסייע לחברות קטנות ובינוניות לחסוך בעלויות.

התיקון מאפשר לחברות קטנות שלא לקיים דיונים מיוחדים של ועדת המאזן בתנאי שקיימת חפיפה בין חברי וועדת המאזן לבין הדירקטורים המאשרים את הדוחות הכספיים בדירקטוריון. זאת על מנת למנוע כפל בתהליך אישור הכספים בחברות קטנות בהן במקרים רבים קיימת חפיפה בין דיוני הועדה לדיוני הדירקטוריון ביחס לדוחות. 

בדברי עיקרי החוק המוצע מצוין כי חברות ציבוריות וחברות איגרות חוב מחויבות להקים ועדת תגמול (לפי סעיפים 118 ו-118ב לחוק). הרכב הוועדה, לפי סעיף 118א לחוק, מחמיר יותר מהרכב ועדת ביקורת (לפי סעיף 115 לחוק). אלא ש"קיום ישיבות נפרדות של שתי הוועדות עשוי להיות מכביד, ולא יעיל, בחברות בעלות היקף פעילות קטן יחסית", נכתב בתזכיר החוק החדש. לכן מוצע לתקן את סעיף 118א לחוק, באופן שיאפשר לוועדת ביקורת לכהן גם כוועדת תגמול, אם הרכב הוועדה עונה על דרישות ההרכב של שתי הוועדות. הקלה זו מכוונת, כאמור, בעיקר לחברות בעלות היקף פעילות נמוך, אשר יוכלו לאחד את דיוני ועדות הביקורת והתגמול ולחסוך בעלויות לניהול השוטף של ענייני החברה.

החוק מקנה משקל רב בהפרדה הפרסונלית בין זהותו של המנהל הכללי, האחראי על ניהולה של החברה, לבין יושב ראש הדירקטוריון, האחראי על עבודת הדירקטוריון. זאת במטרה שפיקוח הדירקטוריון על הנהלת החברה יהיה אפקטיבי. בהתאם לכך, נקבע בסעיף 95 לחוק כי בחברה ציבורית לא יכהן כיושב ראש הדירקטוריון מנהלה הכללי של החברה או קרובו או לחילופין כי לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון או לקרובו סמכויות המנהל הכללי, אלא לפי הוראות סעיף 121(ג) לחוק. סעיף 121(ג) קובע כי חברה רשאית לאשר כפל כהונה כאמור לתקופות של שלוש שנים ובאישור האסיפה הכללית ברוב קולות הכולל רוב של שני שלישים מקולות בעלי המניות שאינם בעלי השליטה או בעלי עניין באישור.

מעבר לכך, מוצעים שני תיקונים בסעיף 121 לחוק. התיקון הראשון הוא להפחית את הרוב הנדרש בחוק לאישור כהונת יושב ראש-מנהל כללי לרוב רגיל מקרב בעלי המניות שאינם בעלי שליטה ושאין להם עניין בהצבעה, חלף רוב של שני שלישים. הרוב המיוחד-המוגבר שנדרש לעניין זה כיום אינו מוצדק בהשוואה לעניינים אחרים הטעונים אישור ברוב מיוחד, כגון אישור עסקאות עם בעל השליטה לפי סעיף 275 לחוק.

עוד מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע כי אישור כאמור יינתן לתקופות העולות על שלוש שנים לסוגי חברות שיקבע. בהתאם להסמכה שתינתן לשר המשפטים, יוצע כי בחברות הרושמות לראשונה את ניירות הערך שלהן למסחר, ניתן יהיה לאחד את תפקידי יושב הראש והמנהל הכללי לתקופה של חמש שנים לאחר ההנפקה.

כמו כן, סעיף 240(א) לחוק קובע כי דירקטור חיצוני יהיה תושב ישראל, למעט אם ניירות הערך של החברה או חלקם נסחרים מחוץ לישראל. מוצע להבהיר כי הרשות שלא למנות דירקטור חיצוני תושב ישראל מתייחסת לשני הדירקטורים החיצוניים ולא רק לאחד מהם, כפי שנהוג לעיתים לפרש את הנוסח הקיים של הסעיף.

בנוסף, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע סוגי חברות נוספים בהם הדירקטור החיצוני יכול שלא יהיה תושב ישראל. בהתאם להסמכה שתינתן לשר המשפטים, יוצע כי חברות שעיקר פעילותן מחוץ לישראל רשאיות למנות דירקטור חיצוני שאינו תושב ישראל. זאת, משום שאין חובה שישיבות דירקטוריון יערכו בישראל, ואם הן נערכות דרך קבע מחוץ לישראל, הרי שהחובה למנות דירקטור חיצוני תושב ישראל מכבידה על החברה.

"נפטרים מעודפים – ולא רק בסוף עונה", אומרת שרת המשפטים איילת שקד. "הצעת החוק היא נדבך נוסף המשקף את תפיסת עולמי על פיה 'מרבה רגולציה – מרבה רע'. באמצעות הצעת החוק והתקנות נקל על חבלי הלידה של חברות אשר הנפיקו לראשונה בבורסה, ובכך נדאג להשאיר חברות ישראליות בבית. כמו כן, נפעל למען הסרת עודפי שומן רגולטוריים היכן שלא נדרש".