ביהמ"ש אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל וקבע כי תקן האיכות של השירות הוא עניין מהותי בעסקה, וכי אין די בכך שהמידע פורסם באתר האינטרנט של הדואר, שכן סביר ויעיל בהרבה לדרוש מהחברה נותנת השירות ליידע את הצרכנים בסניפיה ובעת רכישת השירות אודות טיבו ומגבלותיו
בית המשפט המחוזי אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד חברת דואר ישראל, שבבסיסה הטענה כי זו אינה מיידעת את הלקוחות באופן ראוי כי שיעור המסירה בשירות "דואר 24" עומד על 87% מהמכתבים. השופטת תמר בזק רפפורט קבעה כי מדובר בעניין מהותי לעסקה, וכי אף שהדבר מופיע באתר האינטרנט של הדואר, לא ניתן לדרוש מאדם ששולח דבר דואר באמצעות שירות המפורסם כ"דואר 24" לפנות אל האינטרנט לבירור טיב השירות המסופק, ומנגד סביר ויעיל בהרבה לדרוש מהחברה ליידע את הצרכנים בסניפים ובעת רכישת השירות אודות טיבו של השירות ומגבלותיו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
במסגרת שירות "דואר 24" מועבר דבר הדואר ליעדו בתוך יום עבודה ובלבד שנמסר בסניף הדואר עד לשעה 16:00. על פי האמור באתר האינטרנט של הדואר, תקן איכות השירות של "דואר 24" עומד על שיעור מסירה של 87% מהמכתבים בפרק הזמן האמור, אלא שלטענת המבקש, החברה איננה מיידעת בכך את קהל לקוחותיה באופן מתאים. כך, על פי הנטען, היא איננה מציגה את המידע המלא אודות השירות בפני הבאים בסניפיה, איננה מציבה בסניפים עלונים כדי להעביר מידע זה ללקוחות ואף איננה מציגה זאת במסכי פרסומת המותקנים בסניפים. בהקשר זה הובהר כי קיים פער מחירים בין השירות הרגיל שמעניקה חברת הדואר לבין "דואר 24", כאשר השני מחייב תשלום נוסף בשיעור של 1.3 שקלים לעומת משלוח מכתב בשירות רגיל. לאור האמור, ייחס המבקש לחברת הדואר בין היתר עוולות של רשלנות, הפרת חובה חקוקה, הטעיה בעניין מהותי בעסקה, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובת ההגינות ותום הלב לפי דיני החוזים.
השופטת תמר בזק רפפורט קיבלה את הבקשה ואישרה את התביעה הייצוגית. השופטת ציינה כי אף שחברת הדואר העלתה בטיעוניה השגות רבות נגד הביסוס הראייתי לבקשה, דומה כי הלכה למעשה אין מחלוקת שתקן האיכות של שירות "דואר 24" הוא שיעור מסירה של 87% מהמכתבים ביום העבודה העוקב ליום המשלוח שבו מתבצעת חלוקת דואר. עם זאת, החברה לא סתרה את הטענה כי הפרסום בדבר שיעור המסירה לא נעשה בסניפיה ולא טענה ולו ברמז כי צרכני השירות מיודעים באופן כלשהו, למעט הפרסום באתר האינטרנט שלה, אודות תקן השירות.
השופטת קבעה כי תקן האיכות של השירות הוא "עניין מהותי" בעסקה, בוודאי שעה שאין מדובר בתקן איכות ברמה הקרובה ל-100%, וכי החברה לא יצאה ידי חובתה בכל הנוגע לאופן גילוי המידע המהותי. בעניין זה צוין כי אמנם הפרסום באינטרנט פתוח לכל, אך אין לדרוש מאדם ששולח דבר דואר באמצעות שירות המפורסם כ"דואר 24" לפנות אל האינטרנט לבירור טיב השירות המסופק. מנגד, סביר ויעיל בהרבה לדרוש מהחברה נותנת השירות כי תיידע את הצרכנים בסניפי הדואר ובעת רכישת השירות אודות טיבו של השירות ומגבלותיו. זאת ועוד, לא מעטים הם האנשים שמחמת גילם, מגבלותיהם האישיות או אמונתם הדתית רשת האינטרנט כלל אינה זמינה עבורם.
ת"צ 52304-05-14
לקריאה נוספת, ראו:
אושרה ייצוגית נגד רשות הדואר: גובה תשלום על סריקת אישור מסירה שלא נסרק
