חדשות

ביה"ד לעבודה ציין בגזר הדין כי כתב האישום הוגש בהתאם למדיניות מחמירה שאימצה המדינה בכל הנוגע להעסקת עובדים זרים במשק בית, שלפיה המדינה אינה מסתפקת בהטלת קנס מנהלי אלא נוקטת בהליך פלילי יזום ועותרת להרשעה פלילית ולהטלת סנקציה כספית משמעותית

בית הדין לעבודה בתל אביב הרשיע בני זוג המתגוררים בהרצליה בהעסקת עובדת זרה בביתם ללא היתר ומבלי שהסדירו עבודה ביטוח רפואי, והטיל עליהם קנס בסכום של 20 אלף שקל. השופט שמואל טננבוים ציין בגזר הדין כי כתב האישום הוגש בהתאם למדיניות מחמירה שאימצה המדינה בכל הנוגע להעסקת עובדים זרים במשק בית, שלפיה המדינה אינה מסתפקת בהטלת קנס מנהלי אלא נוקטת בהליך פלילי יזום ועותרת להרשעה פלילית ולהטלת סנקציה כספית משמעותית על מעסיקים כאמור.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הנאשמים הורשעו במסגרת הסדר על פי הודאתם בעובדות כתב האישום. המדינה ביקשה להשית עליהם קנס במשותף של 25 אלף שקל בגין העסקה שלא כדין וקנס בסך של 6,000 שקל בגין העבירה של אי הסדרת בטוח רפואי.

במסגרת הטיעונים לעונש ביקש בא כוח הנאשמים להשית עליהם את הקנס המינימלי של 5,000 שקל לכל עבירה, בטענה כי מדובר במשפחה שבה ארבעה ילדים, אחת מהן עיוורת בעין אחת ואף אבי המשפחה הוא נכה בעל 97% נכות. לטענתו, לאור מצבם, יכולים ורשאים היו הנאשמים להעסיק בביתם עובד זר. הנאשמת טענה עוד כי היא היתה בטוחה שמדובר בתיירת עם ויזה לשנה וכי היא רשאית להעסיקה. העסקת העובדת נמשכה מספר חודשים בלבד, כאשר היא לנה בבית הנאשמים לסירוגין.

עוד נטען כי החוקרים נכנסו לבית הנאשמים ללא צו חתום ואף קפצו מעל הגדר של החצר כשילד בן 9 שהה במקום לבדו. נסיבות אלה, לטענת בא כוח הנאשמים, מצדיקות הפחתה בענישה.

השופט שמואל טננבוים ציין כי העבירה של העסקת עובדים זרים ללא היתר היא עבירה חמורה אשר השלכותיה עשויות להיות קשות על המצב הכלכלי והחברתי בישראל ועל שוק העבודה. "יש ליתן משקל לעובדה, כי מדובר בעבירה כלכלית אשר הדרך להרתיע מלעבור אותה הינה הטלת קנס משמעותי", כתב השופט. "מדובר בעבירה חברתית ומוסרית הפוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים".

השופט טננבוים הוסיף כי "המדינה רואה חומרה מיוחדת בעבירה של העסקת עובדים זרים במשק בית. מדובר בדרך כלל, בעובדים אשר כניסתם לארץ הוסדרה לצורך עבודה בתחום הסיעוד (אצל מטופל קונקרטי שפרטיו מפורטים באשרת העבודה), ואשר מסיבות שונות בחרו לעבוד בניגוד לתנאי אשרת העבודה, אצל מעסיקים אחרים, בביצוע עבודות משק בית. לא אחת, העסקתו של העובד במשק בית מתבצעת לאחר שהעובד נטש את המטופל הסיעודי, לנוכח הקשיים הידועים בעבודה בתחום הסיעוד, ומאחר שהעבודה במשק בית נוחה יותר ומתגמלת יותר. מטבע הדברים, כתוצאה מהמעבר של עובדי הסיעוד לעבודה במשק בית, והשתקעותם בארץ ללא מעמד חוקי, יש צורך לאשר את כניסתם לארץ של עובדי סיעוד נוספים, וכל זאת תוך פגיעה באינטרס הציבור והעמסה על המשק הישראלי, שאיננו ערוך לכך".

עוד צוין כי לעתים קרובות העסקת העובדים במשק בית נעשית מבלי שיובטחו זכויותיהם הסוציאליות – ללא ביטוח בריאות ומבלי ששולמו להם דמי חופשה, הבראה, חגים וכיו"ב, כאשר המעסיקים חוסכים בעלויות ההעסקה וזוכים ביתרונות נוספים שנובעים ממעמדו המוחלש של העובד הזר ומ"שקיפותו".

השופט הדגיש כי מדובר בעבירה שביסודה עומד מניע כלכלי מובהק, ולכן על מנת שהאכיפה תהיה אפקטיבית, עליה להיות משולבת בסנקציה כספית אשר יהיה בה כדי ליצור את ההרתעה הנדרשת ולהפוך את העבריינות בתחום לבלתי משתלמת.

השופט ציין כי בהתחשב בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, ובכלל זה מצבם הרפואי של האב ובתו, וכן בהתחשב בתרומתם לקהילה, אין למצות עמם את מלוא חומרת הדין. בנוסף, נלקחה בחשבון התנהלות החוקרים בעת ביצוע הביקורת – 3-5 חוקרים קפצו מעל הגדר, נכנסו ופנו לבנם בן ה-9 של הנאשמים שפתח את דלת הבית ואמרו לו שהם באו לקחת את העובדת. הדבר גרם לבהלה גדולה אצלו, והוא נזקק לטיפול פסיכולוגי בשל כך.

נוכח האמור, גזר השופט על הנאשמים קנס בסך של 14 אלף שקל בגין העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל, וקנס של 6,000 שקל בגין העסקת עובד כאמור מבלי שהוסדר עבורו ביטוח רפואי.

הע"ז 21102-12-12