חדשות

השופט מני מזוז דחה את העתירה על הסף בטענה שזו הוגשה בשיהוי ניכר, שכן "נוהגן של המפלגות החרדיות שלא לשלב נשים ברשימותיהן לכנסת אינו בגדר מידע חדש", והעיר כי אין אפשרות מעשית לברר את העתירה, המעלה נושא כבד משקל ורגיש, בסד הזמנים שנוצר עד המועד האחרון להגשת רשימות מועמדים לכנסת

אי שילוב נשים במפלגות החרדיות הוא נושא כבד משקל ורגיש שלא ניתן להכריע בו כלאחר יד. כך פסק עקרונית השופט מני מזוז בעתירה לבג"ץ שהגישו מספר נשים ועמותת כ"ן (כוח נשים), ודחה את העתירה על הסף, אף ללא בקשת תגובה ממשרד ראש הממשלה והמפלגות החרדיות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעתירה לבג"ץ שהגישו ארבע נשים – רותי יהושוע, אמונה ויט, שרון פרידמן ומזל חורי – הן טענו כי שילוב סעיפים שונים בחוק יסוד: הכנסת מוביל למסקנה כי מפלגות, ובכלל זה המפלגות החרדיות, אינן רשאיות להדיר מרשימותיהן נשים. עוד נטען בעתירה כי גם הוראות שונות בחוקים אחרים מובילות למסקנה זהה.

העותרות, המעידות על עצמן שהן נשים חרדיות המצביעות באופן מסורתי למפלגות החרדיות, פנו בערב יום 13.1.2015 ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, השופט סלים ג'ובראן, בעתירה למתן צו עשה שיורה למפלגות החרדיות לשלב נשים ברשימותיהן לכנסת ה-20.

אלא שכבר למחרת נדחתה עתירתן של העותרות והשופט ג'ובראן קבע כי אין באפשרותו להיעתר לעתירה, משום שאין בנמצא מקור המעניק סמכות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להורות כפי שהתבקש בעתירה. בהחלטה הודגש כי סמכותו של יושב ראש ועדת הבחירות נוגעת בעיקרה לדיני התעמולה ולניהול וביצוע הבחירות.

בחלוף שמונה ימים ממתן החלטתו של השופט ג'ובראן, הגישו הנשים עתירה לבג"ץ. אולם, העתירה כאמור נדחתה על הסף מנימוקים פרוצדורליים ומהותיים. השופט מזוז פסק, בהסכמת השופטים יורם דנציגר ועוזי פוגלמן, כי הן העתירה לבג"ץ והן הפניה לוועדת הבחירות המרכזית הייתה בשיהוי ניכר, שכן "נוהגן של המפלגות החרדיות שלא לשלב נשים ברשימותיהן לכנסת אינו בגדר מידע חדש, ואף המידע בדבר הקדמת הבחירות ומועדן גלוי וידוע מזה זמן רב. כיום אנו מצויים ארבעה ימים בלבד קודם למועד האחרון להגשת רשימות מועמדים לכנסת. ברי כי בתקופה כה קצרה לא ניתן לקיים בירור בעתירה זו, שהנושא שהיא מעלה אינו מן הפשוטים, בלשון המעטה".

השופט מזוז הזכיר כי במישור הפרוצדורלי, הלכה פסוקה היא מימים ימימה, כי בעתירות בענייני בחירות, שעריכתן מתבצעת על פי לוח זמנים צפוף וקפדני, עומד בג"ץ בהקפדה יתרה על הגשת עתירות במועד וללא שיהוי. ובנסיבות בהן לא הוגשה העתירה לא הוגשה במהירות הנדרשת, "אין מנוס מדחיית העתירה על הסף, בהיעדר כל אפשרות מעשית לבירור העתירה, המעלה נושא כבד משקל ורגיש, בסד הזמנים שנוצר בגין השיהוי בהגשתה", פסק השופט מזוז.

אך לאחרונה דחו שופטי בג"ץ עתירה דומה, התוקפת מימון הוצאות בחירות למפלגות ומימון הוצאות שוטפות לסיעות אשר אינן מאפשרות לנשים להימנות על חברותיהן (בג"ץ 7717/13). בעתירה שהוגשה נגד המפלגות הדתיות – ש"ס, יהדות התורה ואגודת ישראל, דרשה העותרת רות קוליאן לפסול את זכאותן למימון בטענה כי המדינה אינה צריכה לממן השקפת עולם המפלה נשים. שופטי בג"ץ נעם סולברג, אשר גרוניס וחנן מלמר השיבו כי המימון אינו מותנה בדרישות ערכיות כלשהן אלא בתנאים פורמליים בלבד.

בג"ץ  539/15

לקריאה נוספת, ראו:

נדחתה עתירה לשלול מימון ממפלגות שאינן מאפשרות מועמדות של נשים מטעמן