חדשות

בהחלטה דרמטית פסל שר הפנים גדעון סער את התקנות החדשות של ראש עיריית תל אביב רון חולדאי לפתיחה המונית של סופרמרקטים בשבת, וקבע כי החוק פוגע בצורה לא מידתית בערך השבת כיום המנוחה הכללי במדינת ישראל, חורג מאיסור המסחר בשבת בצורה בלתי סבירה, ופוגע בערכי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. עו"ד דוד שוב, המוביל את המאבק המשפטי של בעלי המכולות נגד העירייה: "נמשיך להיאבק על ההגינות בחיי המסחר בתל אביב"

שר הפנים גדעון סער פסל סעיפים בחוק העזר של עיריית תל אביב הנוגעים לפעילות המרכולים בשבת, ואישר על-פי סמכותו את הסעיפים בחוק העזר המתירים פעילות המתחמים המסחריים בנמל תל אביב, נמל יפו ו"מתחם התחנה" בנווה צדק ו"חנויות הנוחות" הצמודות לתחנות הדלק בימי השבת.

בהחלטה מנומקת, המתפרסת על פני 10 עמודים, שלל השר סער מכל וכל את ההתנהלות הלקויה של עיריית תל אביב, וקבע כי חוק העזר העירוני שהתקינה לאחרונה העירייה המאפשר ברחבי העיר את פעילותם העסקית של למעלה מ-300 עסקים לממכר מזון שגודלם עד 800 מטר אינו סביר ואינו מידתי מבחינה משפטית. "חוק זה פוגע בצורה לא מידתית בערך השבת כיום המנוחה הכללי במדינת ישראל וחורג מן הכלל בדבר איסור מסחר בשבת בצורה בלתי סבירה".

תעודת הכשר מהעירייה למפת העסקים העבריינים

דברי ההסבר שצורפו לחוק העזר הם כלליים, אשר נאמר בהם כי מטרת התיקון היא להתאים את המצב המשפטי למציאות הנוהגת. עוד נאמר כי התיקון לחוק העזר הוא "תוצאה של מלאכת איזונים עדינה ומורכבת אשר באה לעולם במטרה לשמר את צביונה של העיר ולאפשר לכלל תושביה לחיות בתחומה בהתאם לדתם, אמונתם, צרכיהם ורצונותיהם ברוח הסובלנות המאפיינת את העיר".

אלא שבחינה מדוקדקת של המצב העלה את התמונה הבאה: לא נקבעו על ידי העירייה קריטריונים לפיהם נקבעו מאות הרחובות בהם יותר לפתוח מרכולים וחנויות בשבת, אלא שהרשימה המפורטת בחוק העזר, כולל המספר המירבי של המרכולים, באה "להסדיר" את המצב הקיים. כלומר, את המצב בו פועלים עסקים שנפתחו ופעלו בשבת בניגוד לחוק.

משמעות הדבר היא כי "אותם בעלי עסקים עבריינים שפעלו במשך שנים בניגוד לחוק ופתחו את עסקיהם בשבת, חרף האיסור לעשות כן, יקבלו כעת 'פרס' בדמות היתר רשמי לפתיחת עסקיהם בשבת, היתר שמקורו נובע מהפרת החוק על ידם בתקופה שקדמה לתיקון חוק העזר", קבע שר הפנים.     "וזאת, מבלי שהצורך הציבורי בכך (ואיזונו עם ערכים ומטרות ציבוריות אחרות) הובהר דיו. לעומתם, אותם בעלי עסקים אשר הקפידו בשמירת החוק ונמנעו מלפתוח את עסקיהם בשבת, לכל הפחות יתקשו, בקבלת היתר בשל מגבלת מספר המרכולים והרחובות שנקבעה בחוק העזר".

כך יוצא ש"הפרת החוק שימשה אמצעי לעיצוב המציאות הנורמטיבית ולקביעת ההסדר המוצע. הדמיון בין מפת העסקים העבריינים לבין המפה שנקבעה בחוק העזר אינו מותיר מקום לספק... הליכה בדרך זו יש בה משום עידוד עבריינות ופעולה בניגוד לחוק. אין צורך להבהיר כי אין ביכולתה ובסמכותה של רשות מינהלית להתעלם מעבירות על החוק ובוודאי שאין ביכולתה לעודד פעילות כאמור. אשר על כן, אישור חוק העזר המוצע מנוגד לכלל בסיסי במשפט הקובע כי 'אין חוטא יוצא נשכר', מנוגד לתקנת הציבור ועלול ליצור זילות לעקרון שלטון החוק שהינו הבסיס של כל מדינה דמוקרטית, ודי בכך כדי לפסול את פתיחת המרכולים המבוקשים בשבת".

איזונים עדינים

מעבר לכך, הדגיש השר סער כי "חוק העזר המוצע פוגע בערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא פוגע במרכיב הדמוקרטי בכך שהוא יוצר זילות לעקרון שלטון החוק שהינו יסודי בכל משטר דמוקרטי, כפי שפורט בהרחבה לעיל. הוא פוגע במרכיב היהודי בפוגעו בצביון הלאומי והחברתי של השבת שהוא מרכיב של המרחב הציבורי.

"חוק העזר המוצע פוגע באיזונים העדינים בדבר הפעילות העסקית המקובלת בשבת. תפיסה מאוזנת היא זאת, המביאה בחשבון את חשיבותה של השבת כסמל לאומי במדינת ישראל עבור הציבור הרחב, כמו גם את זכויותיהם ורגשותיהם של ציבורים שונים. אוכלוסיות אלה, אינן רק בני הציבור הדתי, אלא גם אנשים שומרי מסורת וחילונים אשר חשובה להם איכות החיים ומבקשים לשמור על אופיו של יום המנוחה השבועי היחיד.

"בעוד שעד היום הפעילות העסקית המקובלת בשבת, היתה מיועדת בעיקר לפנאי, בילוי, תרבות ונופש, בא החוק המוצע, ומבקש לראשונה להתיר פעילות עסקית קמעונאית טהורה ומובהקת ברחבי העיר. מהלך זה מפר את קו הגבול העדין אשר שורטט משך שנים ומעביר אותנו מתחום העינוג לתחום המסחר".

כמו כן, הצעת חוק העזר מאשרת פריסה רחבה של חנויות לממכר מזון בהיקפים משמעותיים ברחבי תל אביב-יפו, כאשר בוודאי על רקע היותה עומדת בסתירה לערכים הנוגעים לשמירת ימי המנוחה, לא הסבירה העירייה מדוע מדובר בסיפוק צרכים שהם חיוניים לציבור שלא ניתן לתת להם מענה בפתיחתם של אותם עסקים במשך יתר ימי השבוע או בפריסה מצומצמת יותר מזאת המוצעת ושהתגבשה בעקבות הפרת החוק עד היום.

עצימת עיניים ברורה של העירייה מהחוק

שאלה מרכזית נוספת שהתעוררה בתיקון חוק העזר היא כיצד מתיישב ההיתר לפתוח מרכולים וחנויות בשבת ובמועדי ישראל עם חוק שעות עבודה ומנוחה, בו נקבע בסעיף 9 כי "העבדת עובד במנוחה השבועית אסורה, אם לא הותרה לפי סעיף 12".

על פי הפסיקה, הסמכות הנתונה לעירייה מכוח פקודת העיריות בנושא פתיחת עסקים וסגירתם מתמצית בקביעת שעות של פתיחה וסגירה, אולם הסמכות להתיר עבודה במנוחה השבועית נתונה לשר העבודה (כיום שר הכלכלה) מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה (בג"ץ 347/84 עירית פתח תקווה נגד שר הפנים).  כך, ככל שלא הותר על ידי השר להעסיק עובדים בימי המנוחה במרכולים ובחנויות, לא ניתן יהיה להעסיקם.    

גם בעלי המרכולים והחנויות לא יוכלו אף לפתוח בעצמם את עסקיהם בשבתות ובחגים, כי בסעיף 9א לחוק שעות עבודה ומנוחה נקבע שבימי המנוחה לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו, ולא בעל מפעל תעשיה במפעלו, ולא יסחר בעל חנות בחנותו.

"התעלמות מדרך מימוש חוק העזר, תוך הנחה כי המעסיקים יפעלו באמצעות עובדים שאינם יהודים, מהווה עצימת עיניים ברורה, אשר מוקשה מאד לקבלה, ובפרט כך לכל מי שמכיר את המציאות כהווייתה", קבע שר הפנים בהחלטתו הדרמטית, והוסיף כי "גם בהנחה כי המרכולים יופעלו על-ידי עובדים שאינם יהודי מסתתרת אפליה בין בעלי העסקים הקטנים, אשר מתפעלים את החנויות שלהם באופן עצמאי ללא יכולת כלכלית להעסיק עובדים נוספים, ובין בעלי רשתות קמעוניות אשר יש באפשרותם לממן העסקת עובדים נוספים".

לכן הסיק שר הפנים כי הוראות חוק העזר פוגעות בשוויון ההזדמנויות המסחרי ומאפשרות תחרות בלתי הוגנת בין בעלי עסקים בעלי האמצעים ובין עסקים קטנים. "הן מייצרות לחץ על בעלי העסקים הקטנים לפתוח את החנויות שלהם בשבת בניגוד לחוק, פוגעות ביום המנוחה שלהם ובזכותם לבלות עם משפחותיהם ביום המנוחה הכללי המשותף לכולם".

יום המנוחה השבועי – עקרון יסוד במדינתנו

השר סער התייחס בהחלטתו גם לעובדה כי תל אביב מפורסמת בהיותה 'עיר ללא הפסקה', אשר חרטה על דגלה את ערכי הסובלנות, החירות והשוויון היא מקור לגאווה. אולם, "הזכויות של הפרטים כצרכנים פוטנציאליים הינן יחסיות ואינן חזות הכול", קבע שר הפנים. "כל זכות הינה זכות מוגבלת אשר יש ותיסוג לאחור כאשר היא מתנגשת עם ערכים, זכויות ואינטרסים חשובים אחרים אשר עומדים מנגד. לא פעם מימוש של זכות של ציבור אחד, פוגעת בזכותו של ציבור אחר. במקרים כאלה, יש למצוא את האיזון הראוי בין הזכויות המתנגשות.

"עקרון יום המנוחה השבועי – הינו עקרון יסוד במדינתנו. זוהי מתנת העם היהודי לאנושות כולה. במשך ההיסטוריה אימצו עמים רבים נוספים עקרון זה". בהחלטה הוזכרו מדינות מערביות נוספות, כמו: גרמניה, צרפת, אוסטריה ואחרות, אשר חירויות הפרט הן נר לרגליהן, המקפידות על אי-קיום מסחר ביום המנוחה השבועי, למעט חריגים בודדים.

"שמירת צביון יום השבת, וייחודו, בין היתר, על-ידי צמצום המסחר בעיר, מהווה אינטרס חשוב במעלה לציבור הישראלי ככלל ולציבור היהודי בפרט במדינתו", קבע השר סער. לאור פסיקת בית המשפט העליון נקבע עקרונית כי "השמירה על צביון השבת אינה עניין דתי בלבד, אלא לא פחות מכך עניין תרבותי, לאומי וחברתי חשוב במעלה, אשר יש חשיבות עליונה בשימורו".

בהחלטה מועלה החשש הממשי כי "אישור חוק העזר המוצע עלול להוות צעד משמעותי במדרון חלקלק בעקבותיו ילכו גם רשויות נוספות, שבסופו נראה כי אופי המסחר ביום השבת לא יהיה שונה מהותית מכל יום אחר במהלך השבוע. התרה של פעילות מסחרית, יש בה פוטנציאל להתרחבות עתידית שכן יהיה קשה להציב חיץ בין סוגי מסחר שונים המותרים ואסורים".

יצוין כי פתיחתם של 'בתי-עינוג' – תיאטראות, בתי קולנוע, מסעדות, פאבים ושאר פעילות בילוי, נופש, פנאי ותרבות – עומדת בעינה.

ישראבלוף נוסח עיריית תל אביב

הצורך בחקיקת חוק העזר נוצר בעקבות פסיקת בית המשפט העליון לאחרונה בערעור שהגישו בעלי המכולות נגד עיריית תל אביב (עע"מ 2469/12). השופטים פסקו כי אכיפת חוק העזר האוסר על פתיחת חנויות ביום המנוחה בדרך של הטלת קנסות בלבד (בסך 660 שקל) אינה משיגה את תכלית החוק. לכן נפסק כי על עיריית תל-אביב לאכוף את חוק העזר בצורה יעילה יותר, אשר תגשים את תכליתו או לחלופין עליה לפעול לשינויו. במקום לאכוף את חוק העזר הקיים, בחרה עיריית תל אביב בראשותו של רון חולדאי להתריס כנגד שומרי המסורת ושומרי המצוות המתגוררים בתל אביב ולהכשיר את חילולי השבת ההמוניים ברחובותיה. נציגי העירייה הסבירו לשר הפנים את הצורך הקיים בעיר בדבר פתיחת המרכולים בשבת בכך שהעיר מאופיינת באוכלוסייה צעירה, שמספרה גדל בשנים האחרונות, הרואה במרכולים הפרוסים בעיר, מעין "מזווה" לדירותיהם הקטנות.

כתשעה חודשים לאחר מתן פסק הדין אישרה מועצת העיר תל אביב חוק עזר חדש, שכאמור, מתיר פתיחתם של חנויות בשבת ברחבי העיר.

בינתיים, ביום 19.5.2014, ניתן פסק דין נוסף בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על-ידי השופט מאיר יפרח, בעקבות עתירה נוספת של בעלי המרכולים נגד מדיניות האכיפה של עיריית תל אביב כפי שפורסמה. בפסק הדין ביקר השופט יפרח את העירייה בצורה נוקבת והצביע על חוסר סבירות קיצוני במדיניות העירייה בנוגע לאכיפת חוק העזר, בהימנעות מאכיפת חוק העזר, תוך יצירת הבחנה בין בתי עסק אשר החלו לפעול לפני מתן פסק הדין של בית המשפט העליון לבין בתי עסק שהחלו לפעול לאחריו. בית המשפט קבע, בין השאר, כי העירייה חייבת לפעול ליישום מדיניות אכיפה מדי שבת ומועדי ישראל, כל עוד לא אושר חוק העזר החדש על-ידי שר הפנים. העירייה אף חויבה בהוצאות משפט בסך של 60 אלף שקל.

אלא שבחינת המדיניות של חוק העזר החדש על ידי שר הפנים גדעון סער העלתה כי עיריית תל אביב חרגה באופן קיצוני מפסיקת בתי המשפט, הקובעת כי על הרשות המקומית כאשר היא מבקשת להתיר פתיחת סוג חדש של עסקים בשבת, להבהיר כיצד פעולתה עולה בקנה אחד עם הערכים המוגנים הנוגעים לשמירת ימי המנוחה בהיבט הסוציאלי-החברתי ובהיבט הדתי-לאומי.

תגובות

עו"ד דוד שוב, שהוביל את המאבק המשפטי של בעלי המכולות נגד עיריית תל אביב, מסר בתגובה לפורטל תקדין כי "החלטתו המנומקת של שר הפנים גדעון סער מדברת בעד עצמה, ומצטרפת לפסיקות האחרונות של בית המשפט העליון ובית המשפט לעניינים מנהליים באותו נושא. החלטת שר הפנים סיכלה את הניסיון השקוף של עיריית תל אביב לעקוף את חוקי הכנסת ואת פסיקת בית המשפט העליון. בעלי העסקים הקטנים בתל אביב ימשיכו להיאבק על ההגינות בחיי המסחר בתל אביב".

לקריאה נוספת, ראו:

בית המשפט העליון שם קץ לישראבלוף של עיריית תל אביב