בהודעות האיום שפרסם כהן בפייסבוק, שהופנו בין היתר לשופט שמאי בקר שדן במעצרו, לשרים יאיר לפיד וציפי לבני, לחה"כ מרב מיכאלי, נחמן שי וזהבה גלאון ולדוגמנית גלית גוטמן, הוא התהדר בכך שרצח בעבר שני אנשים וכעת ירצח אדם שלישי
בית המשפט הרשיע את עמוס כהן בשליחת הודעות מאיימות באמצעות הפייסבוק לשרים ציפי לבני ויאיר לפיד, מספר חברי כנסת ושתי דוגמניות מפורסמות מתעשיית הבידור. בהודעות שחלקן נכתבו על עמודי הפייסבוק בשפה עילגת, פרסם כהן איומי רצח נגד אנשי הציבור, ואף איים לרצוח את השופט שמאי בקר שדן במעצרו, כשהוא מתהדר בכך שרצח בעבר שני אנשים וכעת עלול לרצוח אדם שלישי.
נבחרי ציבור וידוענים
שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, ד"ר עמי קובו, הרשיע את כהן בשורה של עבירות איומים ואיומים בכתב לרצח, וזיכה אותו מעבירות של איומים בכתב לרצח כלפי חברי הכנסת נחמן שי, יפעת קריב וגילה גמליאל, אם כי הרשיעו בעבירה של איומים כלפיהם.
"אני רצחתי שני אנשים, ויש סיכוי שארצח בפעם השלישית, ויש סיכוי שזה יהיה אתה". כך איים כהן, בן 50 ממבשרת ציון, כשהוא מפנה אצבע מאשימה לעברו של השופט שמאי בקר מבית משפט השלום בתל אביב בדיון מעצר שנערך בעניינו בפני השופט בקר בכוונה להפחידו.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד הילה יוגב מפרקליטות מחוז תל אביב, כהן שלח הודעות מאיימות ברשת החברתית למתלוננים רבים, בהם שרים, חברי כנסת ומפורסמים מתעשיית הבידור. כתב האישום מפרט את רשימת האנשים עליהם איים כהן לכאורה: שרת המשפטים ציפי לבני, שר האוצר יאיר לפיד, חברי הכנסת נחמן שי, יפעת קריב, מירב מיכאלי, אופיר אקוניס וזהבה גלאון, וכן גם על הדוגמנית גלית גוטמן ודוגמנית-שחקנית נוספת שהתלוננה עליו ושמה אסור בפרסום.
רוצח סדרתי
מכתב האישום עולה כי ב-27 בנובמבר 2012, שלח כהן הודעת איום ברצח באמצעות הפייסבוק לחה"כ נחמן שי, שבה כתב: "אנחנו שכנים נעים מאוד, תקרא עליי זה אני". להודעתו צירף כהן קישור להחלטת מעצר בעניינו מבית משפט השלום בירושלים מה-28 באוקטובר שבה נכתב "לאחר שעיינתי בחומר החקירה, הרי שעולה חשד סביר שהמשיב ביצע את המיוחס לו ועילת המסוכנות מתקיימת בדבריו גם בבית משפט כי הוא מרבה לחשוב על רצח ויש סיכוי שירצח בשלישית".
בפברואר 2013 כתב כהן על עמוד הפייסבוק של חה"כ יפעת קריב: "אני רצחתי שניים והשלישית יכולה להיות אישה. לא מאמינים כנסו לקיר שלי ותראו". באותו מועד, כתב הנאשם הודעת איום ברצח נוספת על גבי עמוד הפייסבוק של חה"כ גילה גמליאל, אשר תוכנה: "שלום לך זה אני שרצחתי שני אנשים. ויש סיכוי שאני ירצח בפעם השלישית. את אולי רוצה לפגוש אותי" (השגיאות הן במקור).
בחודש מרץ 2013 הצטרפה גם חה"כ מרב מיכאלי למאוימים כשעל עמוד הפייסבוק שלה כתב בהן "שלום לך מירב. אני עמוס כהן הרוצח מבשרת ציון. והרצח האחרון שלי זה היה יחד עם חבר שלי שהוא בן של שופט. ושנינו רוצחים סידרטיים. ודרך אגב את ובעלך זוג ממש יפים ראיתי אותכן לפני שבועיים. ואתם מכסימים" (השגיאות במקור).
מי יהיה השלישי?
עוד עולה מכתב האישום כי באפריל 2013 כתב כהן הודעה שבה איים לרצוח את בני משפחתה של הדוגמנית והשחקנית גלית גוטמן. בהמשך כתב כהן הודעת איום ברצח ח"כ אופיר אקוניס, והודעת איום ברצח על שר האוצר יאיר לפיד, שפורסמה בעמוד הפייסבוק של חה"כ זאב אלקין וזו לשונה: "שלום אני רצחתי 2 אנשים ויש סיכוי שאני ארצח פעם השלישית וזה יכול להיות גם יאיר לפיד שר האוצר על החתום עמוס כהן הרוצח מבשרת ציון ירושלים". הודעות דומות השואלות מי יהיה "הנרצח השלישי" פורסמו גם על עמוד הפייסבוק של שרת המשפטים ציפי לבני וחה"כ זהבה גלאון.
כהן נדון בעברו לשבעה עונשי מאסר בפועל, ובסך הכול נדון ל-14.5 שנות מאסר, שנראה כי לא הרתיעוהו מלשוב ולבצע עבירות אלימות חמורות פעם אחר פעם.
גם כתב במחשב הינו בגדר כתב
השופט ד"ר קובו קבע בהכרעת הדין כי רישום דברים על גבי עמוד הפייסבוק מקיים את דרישת הכתב שבחוק העונשין. "אין נפקא מינה אם הרישום בוצע על גבי דף, או באמצעות המחשב, בפייסבוק או בכל תוכנה אחרת", קבע עקרונית השופט קובו. "גם כתב במחשב הינו בגדר כתב, והאמצעי הטכנולוגי שבו נעשה שימוש לשם הכתיבה אינו מעלה ואינו מוריד".
נקבע כי "תוכן הדברים הוא בגדר איום מבחינה אובייקטיבית, וניכר כי יש בדברים האמורים כדי להטיל אימה בלבו של אדם מן היישוב בנסיבות האמורות. הואיל ומדובר במעשים אשר לעושה יש שליטה על אפשרות התממשות הדברים, הרי שיש לראות בדברים משום איום, ולא בגדר אזהרה".
לאחר ששמע את עדותו של כהן, שוכנע השופט קובו כי כוונתו הייתה להפחיד את האנשים שכלפיהם הופנו האיומים או להקניטם. "אף אם מטרתו המרכזית של הנאשם לא הייתה להפחיד או להקניט, אלא לעורר מודעות ציבורית לאירוע משנת 2001 (שבו נחשד ברצח) ולנקות את מצפונו, כפי שטענה ההגנה, אין בכך כדי לשלול את המסקנה שמטרתו המשנית הייתה להפחיד או להקניט, וזאת כאמצעי לשם הגשמת מטרתו המרכזית".
באשר לאיומיו של עמוס כהן כלפי השופט בקר, קבע השופט קובו כי הוא שוכנע כי "הנאשם אף התכוון להפחיד או להקניט את כב' השופט בקר. העובדה שהנאשם הצביע גם על אנשים אחרים בקהל וכיוון את דבריו אליהם, בוודאי שאינה מפחיתה מן המעשים. אין נפקא מינה אם הנאשם התכוון לממש את האיום, אם לאו, ומכאן שאף בהנחה שהנאשם שלא התכוון לממש את איומו, אין בכך כדי לשלול את ביצוע העבירה. כמו-כן, אין נפקא מינה אם כב' השופט בקר חש נפחד באותו מועד אם לאו. בעבירת האיומים לא נדרש להוכיח כי המאיים השיג את מטרתו וכי ההפחדה או ההקנטה התממשה, שכן מדובר בעבירת התנהגות, ואין המדובר בעבירת תוצאה".
ת"פ 35130-08-13
לקריאה נוספת, ראו:
כתב אישום: עמוס כהן איים לרצוח את השופט שמאי בקר, ח"כים וידוענים
