חדשות

נכון לסוף שנת 2013 כלואים בשב"ס 20 אלף אסירים, מהם 120 כלואים בהפרדה. מתוכם, שישה אסירים ביטחוניים, שבעה קטינים, 70 אסירים בעלי אפיון פסיכיאטרי ו-19 חולי נפש. לדברי הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, "מדובר בהצעת חוק הנוגעת ללב ליבן של זכויות האדם. הניסיון שלנו מלמד כי באותם מקרים בהם מונה לאסיר סניגור, הדבר הביא להטבת תנאי הכליאה, ובחלק מהמקרים אף להוצאת האסיר מהפרדה"

ועדת החוקה בכנסת אישרה הבוקר (יום ג', 18.2.2014) הצעת חוק ממשלתית שהוגשה מטעם משרד המשפטים, לפיה תינתן זכות לייצוג בידי סניגור לאסירים המוחזקים בתנאי הפרדה.

הצעת החוק הממשלתית גובשה בעקבות דו"ח מיוחד שפורסם על ידי הסניגוריה הציבורית בנושא החזקת אסירים בתנאי הפרדה. דו"ח הסניגוריה הציבורית, ששמו "מופרדים מזכויותיהם", חשף את הליקויים הרבים והקשים שנלווים להחזקת אסירים בתנאים חריגים אלה. הדו"ח כלל שורה ארוכה של המלצות לתיקוני חקיקה, וביניהן לעגן בחוק את זכותם של אסירי הפרדה שאינם מיוצגים לייצוג משפטי בידי סניגור ציבורי.

בעקבות המלצת הסניגוריה הציבורית, הוחלט במשרד המשפטים לקדם את שינוי החקיקה, הקובע כי בית המשפט לא יורה על הארכת החזקתו של אסיר בתנאי הפרדה, אלא אם האסיר מיוצג בידי עורך דין, וכי אם לאסיר לא היה עורך דין – ימונה לו סניגור ציבורי.

20 אלף אסירים יושבים בבתי הכלא בישראל

יצוין כי פקודת בתי הסוהר, מאפשרת הפרדת אסיר בבית הכלא, כאשר הדבר נדרש מטעמים של ביטחון המדינה; ביטחון בית הסוהר; שמירה על שלומם או בריאותם של האסיר או אסירים אחרים; מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר; מניעת עבירת אלימות, עבירה של עסקת סמים. אסיר קטין, מתאפשרת הפרדתו גם אם טובתו של הקטין דורשת את החזקתו בתא כשהוא לבדו.

החזקתו של אסיר בהפרדת יחיד (לבדו בתאו) עד לתקופה של חצי שנה, ובהפרדה זוגית (עם אסיר נוסף בתא) עד לתקופה של שנה, הם בסמכותו המנהלית של שירות בתי הסוהר. בית המשפט רשאי להאריך את תקופת ההפרדה.

ועדת החוקה דנה היום גם בהצעות חוק של ח"כ דב חנין וכן בהצעת החוק הממשלתית, הצעות המבקשות לקבוע כי אסיר שנמצא בהפרדה ומובא לפני שופט להארכת תקופת החזקתו בהפרדה, יזכה לייצוג של הסניגוריה הציבורית, אלא אם האסיר הודיע שברצונו לא להיות מיוצג. זאת לעומת החוק הנוכחי, המאפשר את הארכת החזקתו בהפרדה של אסיר אף אם אין לו סניגור.

נציג שב"ס תת גונדר שמעון בר-גור חשף בדיון כי נכון לסוף שנת 2013 כלואים בשב"ס 20 אלף אסירים, מהם 120 כלואים בהפרדה. מתוכם, שישה אסירים ביטחוניים, שבעה קטינים, 70 אסירים בעלי אפיון פסיכיאטרי ו-19 חולי נפש.

הוועדה החליטה למזג את שתי הצעות החוק להצעה אחת, ולאשר את ההצעה הממוזגת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

כליאה קשה ולא אנושית

דו"ח הסניגוריה הציבורית תיאר תמונה קשה של עשרות אסירים, ביניהם קטינים ואסירים הסובלים מליקויים נפשיים קשים, המוחזקים במתקני כליאה כשהם לבד בתא ומופרדים משאר האסירים, לתקופות ארוכות המגיעות בחלק מהמקרים עד לכדי שנים רבות. לאסירים המוחזקים בתנאי הפרדה נגרמים נזקים נפשיים בלתי-הפיכים, ובנוסף הם חשופים לתנאי כליאה פיזיים לא-אנושיים וקשים מנשוא. אסירים המוחזקים בתנאי הפרדה אף סובלים ממחסור חמור בנגישות לפעילויות חינוך, תרבות פנאי, שיקום ולטיפול נפשי הולם. 

הסניגוריה הציבורית טענה כי אמצעי ההפרדה ננקט כלפי האסירים בצורה מופרזת, וללא פיקוח שיפוטי מספיק. ההחלטה הראשונה על החזקת האסיר בתנאי הפרדה נתונה לגורם מנהלי בבית הסוהר, ובתום תקופה של חצי שנה נדרשת החלטה של שופט בית משפט מחוזי לצורך הארכת ההחזקה בהפרדה.

מתוצאות מחקר שנערך בסניגוריה הציבורית, בו נבדקו שיעורי הייצוג בהליכים המשפטיים להארכת תקופות ההפרדה, התברר כי כמחצית מהאסירים אינם מיוצגים בידי סניגור, בעוד שהמדינה מיוצגת תמיד על ידי פרקליט מיומן, ולעיתים תדירות אף על ידי יותר מעורך דין אחד. עוד עולה מהמחקר כי הרוב המכריע של עתירות המדינה להאריך את ההפרדה מתקבלות, ולמעשה היעילות של הביקורת השיפוטית מוגבלת. הסיכוי של אסיר לא מיוצג לצאת מתנאי מאסרו בהפרדה או שתקופתה בעניינו תקוצר, הוא 0%, ואילו הסיכוי של אסיר מיוצג קרוב ל-12%.

בספטמבר 2012 הסניגוריה הציבורית פרסמה דוח בנושא אסירים בתנאי הפרדה. בדוח, מעלה הסניגוריה טענה לפיה "אמצעי ההפרדה, ננקט בישראל באופן בלתי מידתי ובניגוד להנחייתו הברורה של המחוקק, לפיה הפרדה תינקט כאמצעי אחרון בלבד, ובאין מוצא אחר." לטענת הסניגוריה, קיים מחסור בפתרונות חלופיים, להחזקה בהפרדה, וקיימת יד קלה על הדק ההפרדה.

עוד עולה מהדו"ח כי 21 אסירים מוחזקים בהפרדה לתקופה של שנה עד שנתיים. 36 אסירים הוחזקו בהפרדה מעל שנתיים. בין היתר מציינת הסניגוריה כי קיימים אסירים המצויים בהפרדה 24, 23, 19 ו-9 שנים.

הסניגוריה מתארת בדו"ח מצב קשה ובלתי אנושי של תאי ההפרדה. בחלק מהמקומות ציינו המבקרים כי מצב החדרים אינו מתאים לבני אנוש וכי הם עצמם התקשו לשהות בחדרים יותר ממספר דקות. עוד צוין בדוח, כי "קיימת התעלמות מטרידה ממצבן הפגיע במיוחד של קבוצות אסירים מסוימות המוחזקות בהפרדה, כגון אסירים הסובלים מלקויות נפשיות קשות ואסירים קטינים".

מדו"ח הסניגוריה עולה כי רק כמחצית מהמובאים להארכת הפרדתם בפני שופט, מיוצגים. עוד מציינת הסניגוריה, כי ב-97% (153 עתירות) התקבלה בקשת המדינה להארכת ההפרדה, לרוב, לתקופה המרבית המותרת. רק ב-5 עתירות נדחתה בקשת המדינה וב-5 נוספות העתירה התקבלה באופן חלקי, ובית המשפט הורה על הפרדה לתקופה פחותה מזו שהמדינה ביקשה. בכל 10 העתירות הללו היו האסירים מיוצגים. מכאן שהסיכוי של אסיר לא מיוצג לצאת מהפרדה, הוא – 0% ושל אסיר מיוצג 12%.

הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, בירך על אישור הצעת החוק. לדבריו, "מדובר בהצעת חוק חשובה, הנוגעת ללב ליבן של זכויות האדם. אסירים בהפרדה הם אוכלוסייה חלשה ופגיעה במיוחד, חלקם סובלים מבעיות נפשיות שמחמירות עקב השהייה בתנאי בידוד מוחלטים של 23 שעות ביממה למשך תקופה ארוכה. הניסיון מלמד כי באותם מקרים בהם מונה לאסיר סניגור, הדבר הביא להטבת תנאי הכליאה, ובחלק מהמקרים אף להוצאת האסיר מהפרדה. הצעת החוק שאושרה היום תבטיח את זכותם של האסירים להליך משפטי הוגן. כולי תקווה כי יתר ההמלצות שהובאו בדו"ח הסניגוריה הציבורית לתיקוני חקיקה נוספים בנושא, אף הן יאומצו בעתיד הקרוב".