48.4% מהציבור היהודי מביעים אמון בבתי המשפט, 58% מהציבור מכבדים את השופטים, ורק 35.6% מכבדים את ציבור עורכי הדין (בעיקר נשים). סקר חדש שנערך לכבוד כנס ישראל שדרות לחברה, שיערך השבוע במכללה האקדמית ספיר, מצביע לראשונה על מדד העוצמה החברתית של אמון הציבור בישראל במוסדות השונים, במקצועות ובמגזרים הישנים והחדשים
הבנקים, חברות הסלולר, פוליטיקאים, משתמטים, מפלגות וטייקונים – אלו הם המגזרים והגופים הכי פחות אהודים בישראל של שנת 2013, על פי מדד העוצמה החברתית של כנס ישראל שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר.
לקראת כנס ישראל שדרות לחברה המתקיים השבוע במכללה האקדמית ספיר, הוזמן מחקר שמטרתו לבדוק את מידת האהדה שרוחש הציבור למגזרים שונים, בעלי תפקידים וגופים שונים. המחקר, שנקרא בפי עורכיו "מדד העוצמה החברתית", נערך ב-28-29 באוקטובר על ידי מכון TRI למחקרים אסטרטגיים שבבעלות ד"ר אריה רותם, חברת הייעוץ TACK אסטרטגיות צמיחה ואורי אלמן. 505 גולשים יהודים בגיל 18 ומעלה, המהווים מדגם כלל ארצי מייצג של גולשים יהודים בגילאים אלו, ענו על השאלון. הנדגמים התבקשו לבטא את מידת אהדתם לבעלי התפקידים, הגופים והמגזרים השונים, בציונים שבסולם 1-5, כשציון 1 מבטא חוסר אהדה מוחלט, וציון 5 מבטא אהדה רבה מאוד.
במסגרת בדיקת מידת האהדה לגופים השונים, נמצא כי הגופים האהודים ביותר הם צה"ל (90%), מד"א וזק"א (86.8%) וגם תנועות הנוער (80.4%), בתי החולים (67.6%) והאוניברסיטאות (67.6%), מבקר המדינה (61.2%) זוכים לאמון הציבור. רק אחריהם משתרך בתורו בית הדין הגבוה לצדק (בג"ץ), עם 58% של אמון הציבור. מהסקר עולה כי בג"ץ זוכה לאמון הגבוה ביותר בקרב בני 65 ומעלה, חילוני וילידי חו"ל. ואילו בקרב בני 18-34, כמו גם בקרב החרדים והדתיים, ובקרב בעלי הכנסה נמוכה – הבג"ץ נתפס כאליטיסטי ומנותק מציבורים אלה.
אחרי בג"ץ מאמין הציבור בוועדי העובדים (42%), בחברה קדישא ובעיתונות (38.8%, כל אחד מהם), ובחברות האשראי (35.6%).
הגופים הכי פחות אהודים במדינה הם הביטוח הלאומי (32.4%), ההסתדרות (29.3%), הבנקים (26.1%), חברות הסלולר (22.9%), ובמקום האחרון המפלגות הפוליטיות (19.7%).
השופטים אהודים בקרב הנשים ובני 65 ומעלה
במדד של מידת האהדה לבעלי התפקידים האהודים ביותר הם רופאים (83.6%), מורים ואנשי צבא (74%, כל אחד מהם), אקדמאים (70.8%), ועובדי הי-טק (67.6%). רק לאחר כל המקצועות החשובים הללו מגיע אמון הציבור אל השופטים ואנשי הרוח, הזוכים כל אחד מהתפקידים לאמונם של 58% מהציבור הרחב. לידיעת השופטים, אתם זוכים ליותר אהדה בקרב הנשים ובני 65 ומעלה, אבל פחות אהודים על הגברים ועל אזרחים-יהודים בגילאי 18-44.
בעלי התפקידים הפחות אהודים מכולם הם פוליטיקאים (13.3%), שלמרות זאת זוכים להיבחר לכנסת ולממשלה בבחירות דמוקרטיות. אחריהם מופיעים עיתונאים ואנשי תקשורת, הזוכים לאמון של 42% מקרב הציבור. עורכי הדין משתרכים בתורם עם אמון של 35.6% בלבד מקרב הציבור, כאשר הנשים מכבדות יותר את עורכי הדין לעומת הגברים המעניקים להם ציון נמוך ביותר.
רב-תרבותיות במבחן
הסקר החדש גם מצביע על היעדר הסובלנות בין הקבוצות השונות ברב-תרבותיות הישראלית. כך למשל, בעוד שהחילונים (70.8%), האשכנזים (64.4%), עולים חדשים (64.4%) וקיבוצניקים 61.2%) זכו בציון אהדה גבוה יחסית, הרי שהמגזרים הפחות אהודים מכולם הם החרדים (31.1%), עובדים זרים (29.3%) וערבים (26.1%) – שזכו לציונים נמוכים. ואילו המזרחים והדתיים-לאומיים זכו איפשהו באמצעי ב-58% אהדה ציבורית, הימניים ב-51.6%, והמתנחלים ב-48% מהציבור היהודי. הקהילה הגאה (הומואים ולסביות) זוכה ל-45.2% אהדה בקרב הציבורי היהודי, ואילו השמאלנים זוכים ל-29.3% מקרב הציבורי היהודי.
מבין הקבוצות הנוספות שנבדקו בסקר החדש, הקבוצות האהודות ביותר הן דווקא הסטודנטים (80.4%) ואנשי המחאה החברתית (61.2%), בזמן שהרבנים (35.6%), תלמידי הישיבות (22.9%), טייקונים (19.7%) ומשתמטים משירות צבאי (3.7%) עוררו את סלידתו של הציבור.
לידיעת שר האוצר, יאיר לפיד, מהסקר החדש עולה כי ישראלים שבחרו לעבור לגור בחו"ל זכו לאהדה בקרב 42% מהציבור הישראלי – יותר בקרב נשים וחילונים ופחות בקרב גברים, חרדים ודתיים.
