חדשות

למרות שעדי ההגנה הקדישו פרק נכבד בעדויותיהם לתהליך ולרזי מקצוע עיסוי הגוף והכשרתו של המעסה, הותירה השופטת דניאלה שריזלי את הנושאים הללו ל"אפלולית חדר הטיפולים", והכריעה כי למרות הכחשתו, חזותו הרצינית וחרף קשיי השפה הרוסית של המעסה, היא התרשמה מאישיותו, מהתנהגותו על דוכן העדים ובעיקר מתוכן דבריו כי איננו דובר אמת

בית משפט השלום בתל אביב הרשיע את סיימור טגייב, מעסה מקצועי (מסאז'יסט) שהועסק במכון "ספא" של מועדון הספורט ב"מגדלי תל-אביב", בביצוע מעשה מגונה.

הלקוחה הגיעה לעיסוי בקיץ 2009 והגישה למחרת תלונה במשטרה נגד המעסה. בכתב האישום שהוגש נגד המעסה טגייב נטען כי במסגרת העיסוי, בעוד המתלוננת שוכבת על גבה על מיטת הטיפול, עיסה טגייב בידיו את שדיה ואת הבטן התחתונה, הרים בידו את המכנס שלבשה, והכניס את ידו השנייה לעבר מפשעתה, נגע במפשעתה ובאיברה האינטימי – לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני.

"טיפול שגרתי"

טגייב כפר באישום שיוחס לו, וטען כי ביצע עיסוי בלקוחה מכוח תפקידו המקצועי כמעסה במכון ובמסגרת זו לא ביצע כל פעולה בעלת קונוטציה מינית. הוא טען כי מדובר בטיפול שגרתי, ושהוא התנהל באופן מקצועי ומקובל.

בעדותה על דוכן העדים בבית המשפט סיפרה המתלוננת על מהלך הטיפול כי בהוראת המסאז'יסט היא הסירה בחדר הטיפול את בגדיה ונותרה לבושה מכנסיים קצרים (חלק תחתון של בגד-ים). בקדמת גופה אחזה במגבת, ונשכבה בהוראתו על מיטת הטיפולים, על בטנה, והמגבת כיסתה את גבה. בחלקו הראשון של הטיפול עיסה טגייב את רגליה ואת גבה, ובחלקו השני – הורה לה להתהפך ולשכב על הגב, ואז הסיר ממנה המעסה את המגבת.

בהכרעת הדין מתואר כיצד "הוא עיסה בידיו רגליה, אחר כך, את האזור שסביב שדיה. היא חשה אי-נעימות, אולם לא העירה דבר. תוך כדי עיסוי ירדה ידו של הנאשם לבטנה, ביד אחת הרים את התחתונים, ואת היד האחרת הכניס לאיבר המין, לקו שיער הערווה. ברגע זה היא תפסה בידו והוציאה אותה כשהיא אומרת לו: 'די'. לדברי המתלוננת, קפאה במקומה ולא זזה משך שתי דקות. היא הייתה בהלם. הנאשם אמר 'סיימנו', ויצא מהחדר. כעבור זמן-מה התלבשה ויצאה מחדר הטיפול. מנהלת הספא שאלה אותה 'איך היה?', והיא השיבה לה: 'בסדר', ולא הביטה בעיניה, רצה החוצה, התקשרה לבעלה וסיפרה לו על האירוע שחוותה".

עוד מתואר בהכרעת הדין כי "המתלוננת הכחישה באורח חד-משמעי את טענת הנאשם, לפיה מכוסה הייתה במגבת לאורך הטיפול כולו, ולפיה הרים את תחתוניה כדי לחזק את המגבת. לא הייתה מגבת, אמרה, ואף הכחישה כי הטיפול נמשך עוד רבע שעה. המתלוננת הוסיפה ואמרה כי בדיעבד חשה כעס על עצמה על שקפאה במקומה, מחוסרת כוחות, ולא סטרה לנאשם בתגובה למעשיו. לדבריה, אחרי ה'די' היא קפאה, והנאשם יצא ולא דיבר".

מנהלת מכון העיסוי העידה בבית המשפט כי המתלוננת לא יצאה בריצה, ולא נראתה 'בשוק'. אם היה קורה משהו, אמרה המנהלת, אין ספק שהמתלוננת הייתה אומרת לה. היא אישרה בעדותה כי למחרת התלונה פוטר המעסה טגייב, על פי דרישה חד-משמעית של מנהל מועדון הספורט.

בחקירתו הנגדית בבית המשפט אישר מנהל נוסף של המכון, שגם הכשיר את המעסה מבחינה מקצועית וקיבלו לעבודה, כי במסגרת העיסוי אין מעסים את חזה האישה ולא את איבר מינה.

אפלולית חדר הטיפולים

לשופטת דניאלה שריזלי היה "חשוב להעיר: אף שעדי ההגנה הקדישו פרק נכבד בעדויותיהם לתהליך ולרזי מקצוע עיסוי הגוף והכשרתו של הנאשם בתחום זה, אותיר את הנושאים הללו לאפלולית חדר הטיפולים. העיסוק בהם אינו נדרש, ואין בדעתי לקבוע ממצאים ביחס אליהם. הדיון יתרכז בתרחיש ממוקד וקצר מועד, ובשאלה שבמחלוקת והיא – האם נגע ועיסה הנאשם את שדיה של המתלוננת, והאם הכניס את ידו לתחתוניה ונגע בשיער ערוותה".

השופטת שריזלי העדיפה את גרסת המתלוננת, שהייתה בעיניה "כנה ואמינה", לגביה ציינה השופטת כי "התרגשותה של המתלוננת העבירה את התחושה כי העדות החייתה בתוכה ובתודעתה את האירוע מחדש", והוסיפה כי התרשמה "מנכונותה להשיב ברצינות ובמדויק לשאלות שהציג לה בא-כוח הנאשם, ללא הרהור וללא היסוס, כשהיא בוחנת את הסיטואציה שהוצגה לה, נוברת במהירות בזיכרונה ומשיבה באורח החלטי ונחרץ".

השופטת שריזלי אפיינה בהכרעת הדין את עדותו של המעסה: "על הנאשם, שהוא כבן 40, אומר כי להתרשמותי הוא אינטליגנטי, רציני ודעתן. נראה היה בברור כי הנאשם מתמקד בתיאור שלבי העיסוי כשמטרתו להטביע בנו את הרושם כי העניק למתלוננת טיפול מקצועי שגרתי, ללא חריגות וללא חריקות. כה ממוקד היה הנאשם במטרתו זו עד שנשכח ממנו כי בחקירתו במשטרה סיפר לחוקר מיוזמתו כי אכן 'קרה דבר', וכי ברגע מסוים הוא נגע בתחתוניה של המתלוננת, והיא 'קפצה', כנראה בבהלה. הנאשם חזר על התיאור גם במהלך העימות מול המתלוננת".

מהכרעת הדין עולה כי טגייב הכחיש את כל המעשים שיוחסו לו, הכחשה גורפת שבה דבק לכל אורך הדרך. השופטת שריזלי קבעה כי "למרות הכחשתו, למרות חזותו הרצינית וחרף קשיי השפה, לא היה בי ספק, לאור התרשמותי מאישיותו, מהתנהגותו על דוכן העדים ובעיקר מתוכן דבריו, כי בכל הנוגע לטיפול במתלוננת הוא איננו דובר אמת", ואף הוסיפה: "לא רכשתי אמון להכחשתו".

השופטת שריזלי ציינה כי לא היה מניע זדוני או אחר שיגרום למתלוננת להעליל על טגייב עלילה שקרית ובדויה. השניים לא הכירו, ומעולם לא שוחחו ביניהם לפני העיסוי.

הפרקליטות ביקשה להטיל על טגייב עונש של עבודות שירות, ובית המשפט ביקש לקבל בעניינו חוות דעת של הממונה על עבודות שירות. 

(ת"פ 33622-04-11)