השופט עודד מודריק ביקר את התנהלות משרד האוצר שאינו קובע מערכת כללים מובנית להעברת חקירות הלבנות הון לפרקליטות. בחלק מהמקרים התיק מועבר לפרקליטות ובחלק מהמקרים החקירה מסתיימת בהטלת עיצום כספי במסגרת הליך מנהלי
בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע אתמול (א') את איש השוק האפור, יעקב ג'רבי בהלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. ג'רבי וחברת י.מ. שירות עדיף הורשעו בעבירת מסירת מידע כוזב יחד עם צו איסור הלבנת הון.
לפי כתב האישום ג'רבי עסק בשנים 2002-2006 במתן שירותי ניכיון שיקים ללקוחות תמורת עמלה, באופן שהלקוח קיבל את תמורת השיק שנמסר לניכיון במזומן. החברה של ג'רבי הוכרה כנותנת שירותי מטבע והייתה כפופה לחובות דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. על פי הכרעת הדין, החברה של ג'רבי ביצעה יותר מ-1000 עסקאות, שכל אחת מהן בסכום של לפחות 50 אלף שקלים שתמורתן ניתנה במזומן מבלי לדווח עליהן לרשות לאיסור הלבנת הון. להערכת הפרקליטות מדובר בעסקאות בסך של כ-156 מיליון שקלים. בנוסף לכך, החברה לא דווחה לרשות על 25 עסקאות, שכל אחת מהן בסכום של לפחות 500 אלף שקלים. ההיקף הכולל של העסקאות הסתכם בכ-17 מיליון שקלים.
החברה נהגה לפצל באופן מלאכותי עסקאות בסכום של מעל חצי מיליון שקל, כדי ליצור מראית עין של עסקה נמוכה מסכום זה ולהימנע מדיווח.
בהכרעת הדין נקבע כי החברה רשמה שירותי ניכיון שיקים על שם לקוחות שבפועל לא קיבלו את השירות - בכך הוסתרה זהות הלקוח שקיבל את השירות.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר עודד מודריק בית המשפט קבע כי התביעה הוכיחה את היסוד העובדתי של עבירת איסור הלבנת הון, את התגבשות היסוד הנסיבתי ואת היסוד הנפשי.
יחד עם זאת השופט קבע שהפרקליטות נכשלה בהוכחת היקף הסכומים שנמסרו ללקוחות בעסקאות של מעל חצי מיליון שקל. מתוך 25 עסקאות הובאו לעדות רק ארבעה מהלקוחות. "בהעדר עדות מפי יתר הלקוחות אין לדעת מהו הסכום שהתקבל בידיהם בכל עסקה. ממילא אין לדעת אם התגבשה חובת דיווח. כשלי ההוכחה של התביעה נשקפים באורח בולט גם מן העדויות המעטות של לקוחות שנשמעו בבית המשפט", כתב השופט.
בבחינת התקיימות היסוד הנפשי שלל בית המשפט את טענותיו של הנאשם בדבר תום ליבו, טענת טעות במצב משפטי ואת הטענה כי לא צמחה לו כל תועלת.
במסגרת משפטו של ג'רבי השופט מודריק הביע תמיהה על התנהלות משרד האוצר בתיקים של הלבנת הון. בחלק מהמקרים התיק מועבר לפרקליטות שתבחן הגשת כתב אישום ובחלק מהמקרים החקירה מסתיימת בעיצום כספי. ועדות העיצומים מורכבות מנציג משרד האוצר, נציג מרשות איסור הלבנת הון ומשפטן ממשרד המשפטים והן מטילות תשלום סכום כסף בהליך מנהלי. לעומת זאת תיק שעובר לפרקליטות מתנהל בהליך פלילי שנמשך שנים ובסופו על הנאשם עלול להיגזר קנס ומאסר. השופט מודריק ציין כי "יש בעיה שאני לא יודע בדיוק מה המשמעות שלה, אבל התחושה היא לא נוחה".
ג'רבי טען לאכיפה בררנית והציג 22 מקרים בהם ננקטו עיצומים כספיים ולא הוגש כתב אישום. השופט דחה את טענת ההגנה מן הצדק וקבע כי "קבוצת המקרים אינה מהווה מסד מספיק למסקנה שההחלטה בעניין הנאשמים הייתה שרירותית". יחד עם זאת השופט מודריק העיר שגם התביעה "לא הניחה את הדעת בדבר קיומה של מערכת כללים מובנית שאפשרה לגורמי האכיפה ברמות השונות, אז ואולי גם לעת עתה, לקיים הכרעה המושתתת על אמות מידה שוויוניות". השופט ציין כי יהיה לכך משקל בגזירת עונשו של ג'רבי והחברה שלו.
ת"פ 40131-08
