הפרוטוקולים שהותרו לפרסום חושפים כי ניתן היה למנוע את התאבדותו של בן זיגייר. מצלמת האבטחה שתיעדה את ההתאבדות שידרה לחדר בקרה שלא היה מיואש באותה עת
נשיאת בית משפט השלום בראשון-לציון, השופטת דפנה בלטמן-קדראי, התירה אמש לפרסום הפרוטוקולים מדיונים בעניינו של בן זיגייר – המכונה "האסיר X" – שהתאבד בתא הכלא שלו לפני כשנתיים וחצי.
הפרוטוקולים חושפים כי בכלא איילון כלוא אסיר חשאי נוסף, בתנאים דומים לאלה של זיגייר. האסיר הנוסף נמצא באגף 13, אגף ביטחוני סגור. סנגורו של זיגייר, עו"ד אביגדור פלדמן, ציין בריאיון לגלי צה"ל כי מדובר באזרח ישראלי נוסף שעבד בשירותי הביטחון ונכלא בגין חשד לביצוע עבירות חמורות.
כחלוף שעתיים
בן זיגייר היה אזרח אוסטרלי-ישראלי ששירת במוסד נעצר בשנת 2010 בחשד לפגיעה בביטחון המדינה. מספר חודשים לאחר מעצרו הוא תלה את עצמו בתא השירותים בכלא. זיגייר הכין סדין והניח אותו בשירותים, כיבה את האור בתא והשאיר את הטלוויזיה דלוקה.
הוא יצר מצג לפיו הוא כביכול שוכב במיטתו וצופה בטלוויזיה. חקירת המשטרה העלתה מספר מחדלים בפיקוח של שירות בתי הסוהר, כך שבין הרגע שבו זיגייר נראה לאחרונה בחיים במצלמה לבין הרגע שבו נמצאה גופתו עברו כשעתיים.
תנאים מכבידים ומגבילים
במהלך חקירה שנערכה לאחר ההתאבדות התברר כי מצלמת האבטחה שכוונה לשירותים בתאו של זיגייר התקלקלה ולא שידרה למרכז השליטה והבקרה. ניתן היה לראות את צילומי ההתאבדות רק בחדר פיקוח שבו היה אמור לשבת סוהר ולפקח על האגף בו היה זיגייר. הסוהר טען שעזב את חדר הבקרה בשל מחסור בכוח אדם בחדר השליטה והבקרה. האבטחה ביום ההתאבדות הייתה מצומצמת מהרגיל, במרכז השליטה עבדו רק ארבעה סוהרים במקום חמישה.
נציג המדינה טען במהלך הדיונים כי "מהנתונים שהיו בפני הצוות המקצועי ובפני מקבלי ההחלטות נראה כי לא ניתן היה למנוע את המעשה האובדני של המנוח, אלא רק על-ידי הטלת תנאים מכבידים ומגבילים שאילו היו מושתים בוודאי היו פוגעים בזכויות יסוד באופן בלתי מידתי. ניתן לומר בדיעבד שהמנוח בהתנהגותו "הנסערת" היה נחוש כנראה לשים קץ לחייו".
(חס"מ 25377-12-10)
