ביהמ"ש קיבל את עתירתה של עורכת דין בת 73, שחברותה בלשכת עורכי הדין פקעה בשל פשיטת רגל, וקבע כי ניתן להסתפק בחיובה לעבור בשנית את בחינת הסמכה בכתב ובעל פה כדי לאפשר לה לחזור לעסוק בעריכת דין
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל את עתירתה של עורכת דין שהוסמכה בשנות השישים, נגד החלטת לשכת עורכי הדין שלא להיענות לבקשתה לחדש את חברותה, 40 שנה לאחר שפקעה בשל פשיטת רגל. השופטת יהודית שיצר קבעה כי הלשכה לא היתה רשאית להתחשב בעברה הפלילי שהתיישן, וכי התניית חידוש החברות בהתמחות של כשישה חודשים ובבחינות בכתב ובעל פה לא היתה סבירה או מידתית.
העותרת, הלנה ראבסון, הוסמכה כעורכת דין בשנת 1963. כעבור עשר שנים היא הוכרזה כפושטת רגל ועל כן, בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, פקעה חברותה בלשכה והיא עברה לעסוק במסחר.
בשנת 2008, כמעט שלושים שנה לאחר פקיעתו של צו פשיטת הרגל, ביקשה ראבסון לחדש את חברותה בלשכת עורכי הדין. בקשתה סורבה בטענה שהיא הורשעה בשנות השבעים והשמונים בעבירות זיוף ומרמה ונדונה לעונשי מאסר ממושכים, וכן בטענה שהיא עבדה כעורכת דין במשך שנתיים בלבד ומזה ארבעים שנה אינה עוסקת במקצוע. בשולי הדברים ציינה לשכת עורכי הדין בהחלטתה כי גם גילה המבוגר של ראבסון, 73 שנה, עומד לה לרועץ, וכי היא לא הוכיחה מצב כלכלי קשה או חריג המצדיק את חידוש חברותה.
השופטת יהודית שיצר קיבלה את עתירתה של ראבסון על החלטת הלשכה וקבעה כי היא תוכל לחדש את חברותה כפוף למעבר מחדש של בחינות ההסמכה בכתב ובעל פה. השופטת שיצר קבעה כי הלשכה לא היתה רשאית להביא בחשבון בין שיקוליה עבירות פליליות שהתיישנו, שכן ראבסון לא ויתרה ביודעין על החיסיון על הרשעות אלו שמקנה לה חוק לשכת עורכי הדין, ואף ציינה במפורש שהיא עומדת על זכותה לפי חוק המרשם הפלילי שעברה הפלילי שהתיישן לא יילקח בחשבון.
עוד קבעה השופטת כי שיקולי לשכת עורכי הדין המתייחסים להפסקה הארוכה מעיסוק במקצוע אינם חורגים ממתחם הסבירות, שכן ניתוק כה ממושך מהמקצוע מקים ספק משמעותי ביחס לרמה ולעדכון המקצועי של העותרת. בנסיבות אלה, קבעה השופטת, הדרישה להוכיח בפועל רמה מקצועית נאותה היא בסיסית ומתבקשת. עם זאת, הדרישה לחייב את העותרת בבחינה בדיני מדינת ישראל, התמחות של שישה חודשים ומבחן הסמכה בכתב ובעל פה היא דרישה מכבידה מדי, המתעלמת ממצבה הייחודי של ראבסון שכבר למדה, הוסמכה ועבדה כעורכת דין.
לשיטתה של השופטת שיצר, ניתן להסתפק בעמידה בבחינות ההסמכה הרגילות, המחייבת כשלעצמה עדכון ולימוד תיאורטי של הדינים העדכניים, כתנאי לחידוש החברות בלשכה. השופטת ציינה כי גם הדרישה שראבסון תעבור התמחות חוזרת לצורך חידוש חברותה היא בלתי מידתית, ויש לזקוף לזכותה את ההתמחות שעשתה כדין בזמנו.
בשולי הדברים העירה השופטת כי רצוי מאד שלשכת עורכי הדין תסדיר בהקדם מקרים מסוג זה של מי שהיה עורך דין והתנתק מעיסוק במקצוע מסיבות שונות אך רוצה כעת לחדש את חברותו בלשכה.
