בתביעתה טענה העובדת כי תפקידה בוטל והודע לה כי "המנכ"ל לא יכול לעבוד עם עוזרת פגועת ראש בשל רגישות התפקיד". ביה"ד לעבודה: "התגלתה בפנינו תמונה עגומה שאינה מתאימה לחברה במדינה מתוקנת"
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתה
של עובדת בכירה בחברת התרופות טבע שפוטרה לאחר שחלתה בסרטן, וחייב את החברה לפצות
אותה בסכום של 2 מיליון שקל.
התובעת, עו"ד טלי אורן בלזר ז"ל,
החלה לעבוד בחברה בשנת 2002 כעוזרת למנכ"ל החברה דאז ישראל מקוב. בשנת 2003
יצאה בלזר ולאחר חזרתה בחודש ספטמבר היא גילתה כי מחליפתה מונתה לתפקיד באופן
קבוע. מספר חודשים לאחר מכן התגלה גידול ממאיר בראשה, והיא נותחה וחזרה לעבודה.
עם חזרתה לעבודה הוצע לה להיות מנהלת הידע
במערך ניהול הידע בטבע, תחת מרותו של סמנכ"ל בטיחות ואיכות הסביבה, והיא
קיבלה את ההצעה. אולם בהמשך בוטל התפקיד, ומנהלת הגיוס והניוד בטבע הודיעה לבלזר
כי אפשרויות הניוד הפנימי שלה בחברה מצומצמות ביותר.
בחודש מרץ 2008 התגלה גידול סרטני חוזר אצל
בלזר והיא עברה ניתוח נוסף. מספר חודשים לאחר מכן הודיעה לה טבע על פיטוריה.
בתביעתה לפיצוי של 2 מיליון שקל טענה בלזר,
באמצעות עוה"ד אמנון יצחקניא ונתן נחשון, כי סמנכ"ל משאבי אנוש בטבע
הודיע לבעלה כי המנכ"ל אינו יכול לעבוד עם עוזרת פגועת ראש בשל רגישות
התפקיד. עוד נטען כי טבע הפנתה את בלזר לבדיקה בפני רופא תעסוקתי והובטח לה כי
ימצא לה תפקיד בכיר אחר וכל זכויותיה ישמרו לה. לטענת בלזר, היא הועברה לתפקיד
מנהלת ידע בהסכמתה, אך למרות העובדה שהיא זכתה לשבחים בתפקידה זה החברה פגעה בתנאי
עבודתה – היא לא קיבלה במשך ארבע שנים מענק שנתי של שתי משכורות המוענק לעובדים
בכירים ולא נכללה בתוכנית האופציות באותה מידה כמו עובדים בכירים אחרים. בלזר
נפטרה ממחלתה בנובמבר 2009, לאחר הגשת התביעה ועם תחילת ההליכים בתיק.
טבע טענה כי כל זכויותיה של בלזר על פי הסכם
ההעסקה ועל פי דין קוימו. לטענת החברה, על פי הסכם העבודה טבע יכלה להחליט האם
להעניק לעובדת מענק ובאיזה שיעור והאם להעניק לה אופציות. "אין זה מתפקידו
ואין זה מסמכותו של בית הדין לעשות כן", טענה טבע. נציגי החברה טענו כי
התקבלו תלונות רבות על תפקודה ונערכו הכנות לביצוע שיחת שימוע, אולם נוכח מחלתה
הקפיאה החברה את המהלכים.
עוד נטען כי במשך תקופה של 83 חודשים בלזר עבדה
בפועל 60 חודשים וביתרת התקופה היא נעדרה עקב מחלה או לא מילאה כל תפקיד, ושולמו
לה 3.3 מיליון שקל, בונוסים בסך 275 אלף שקל והוקצו לה 9,000 אופציות. כן הופרשו
לה כספים לביטוח מנהלים, קרן השתלמות וביטוח בריאות.
השופטת ד"ר אריאלה גילצר כץ קיבלה את
התביעה וקבעה כי ההחלטה לסיים את עבודתה של בלזר כעוזרת מנכ"ל התקבלה בסמוך
לתום חופשת הלידה, "למרות מסירותה של המנוחה לתפקידה, הנתמכת בהתייצבותה
לעבודתה במהלך חופשת הלידה".
"התגלתה בפנינו תמונה עגומה אשר אינה
מתאימה לחברה במדינה מתוקנת, קל וחומר לחברה ציבורית", כתבה השופטת גילצר כץ
בפסק הדין. השופטת ציינה כי "ברי שככלל אין להסיק מהסכמי העסקה שבהם למעביד
יש שיקול דעת ליתן אופציות מדי שנה, זכאות אוטומטית לאופציות מדי שנה. אולם במקרה
שלפנינו אין חולק שבשנים שבהן עבדה התובעת חולקו אופציות כל שנה לעובדים בדרגתה של
התובעת, ואף לעובדים בדרגות פחותות יותר. לכן, במקרה דנן נדרשים אנו להתערב בהחלטת
טבע משום שהתובעת הופלתה וקופחה מול עובדים אחרים בדרגתה ונענשה בשל מחלתה ובשל
שכרה 'הגבוה' בעיני מנהלת משאבי אנוש".
בית הדין ציין כי לא הובאו בפניו קריטריונים
להענקת אופציות ושיקולי המנכ"ל בעניין. "בהיעדר קריטריונים לחלוקת
אופציות, אין כל אפשרות לאמוד אם הענקה משקפת דבר כלשהו לגבי מעמדו של העובד
ותפקודו", נכתב בהחלטה.
טבע חויבה לפצות את בלזר בסכום של 2 מיליון
שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 170 אלף שקל.
