זוג שרכש קומה שלמה במגדל יוקרה בת"א "מאחורי גבו" של המתווך, חוייב בכמיליון ש"ח דמי תיווך. הרוכשים טענו ששכחו שהמתווך הציג להם את הנכס ולרוכש יש פחד גבהים ולכן כלל לא ראה את הנכס. משנחתם חוזה תיווך מחייב, מבחינה מוסרית, אין להתיר מצב בו המתווך הודר במתכוון מהעסקה כדי לחמוק מדמי תווך
עסקינן בתביעה על סך של 1,965,600 ₪ שהגיש מתווך כנגד לקוחותיו. התביעה מבוססת על הסכם תיווך חתום ומתייחסת לנכס שרכשו הנתבעים 1 ו-2 כנגד הסך של 84,000,000 ₪, הנמצא בקומה 28 בבניין מגורים ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. הבניין היה בשלבי בניה, והנכס שהוצג על ידי המתווך הוא מחצית מקומה 28 בבניין, כשהקומה כולה עדיין בשלבי מעטפת. לאחר מכן המשיך המתווך להיות בקשר עם הנתבעים, ובעיקר עם הנתבעת 2, תוך שהוא מציע ומציג להם כנטען נכסים אחרים – בין לרכישה ובין להשכרה. בהמשך התברר כי הנתבעים נפגשו עם מתווכת חדשה ובסופו של יום רכשו את כל קומה 28 כנגד הסך של 84,000,000 ₪ וזאת מבלי לערב את המתווך. הנתבעים 1-2 סירבו לשלם דמי התיווך ואף הגדילו לעשות וטענו שהסכם התיווך לא נחתם על ידם אלא ע"י חתנם.
כב' השופט א' ברקאי פסק כי יש לקבל את התביעה בחלקה. הנתבעים היו כה נחושים לחמוק מתשלום ולהכחיש קיומו של הסכם תיווך, עד אשר גם בכתב ההגנה לא היססו להכחיש קיומו של הסכם מחייב. ניסיונות ההתחמקות של הנתבעים חדלו כאשר הגיע שלב הגשת תצהיריהם, אז הודו כי ביתם חתמה על הסכם התיווך תוך שהיא פועלת עבור ובשליחות הוריה. משכך, נקבע כי אכן נחתם הסכם תיווך מחייב. הסכם התיווך כלל שלושה תנאים אליהם התייחס המתווך: התחייבות לשלם למתווך סך של 2% מהמחיר הסופי שישולם בתוספת מע"מ, התחייבות לעדכן את המתווך בכל התקדמות של עסקה, והתחייבות לעדכן כל צד הקשור לנכס, שזה הוצג כבר על ידי המתווך. אין חולק על כך שבסופו של יום רכשו הנתבעים 1 ו-2 את כל קומה 28 בבית המגורים, ובכללה רכשו גם את מחצית הקומה שהוצגה להם לראשונה על ידי המתווך. זאת ועוד, אין לקבל את טענת הנתבעים כי המתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה. מבחינה מוסרית, אין להתיר מצב בו מעוול יוצא נשכר, ואין לקבל מצב בו הנתבעים הדירו את המתווך מהעסקה ואף מידרו אותו, ולבסוף מנסים לקבל שכר על כך. אף מבחינה משפטית, בנסיבות מסוימות, די בהצגת הנכס על מנת שיתקיים תנאי "הגורם היעיל". לא ניתן לסכל קיומו של תנאי מתלה ולאחר מכן להיבנות מהיעדרו ולחמוק מתשלום דמי תיווך. הנתבעים אינם יכולים למנוע מהמתווך אפשרות להתערב במשא ומתן או אפילו לדעת על קיומו, ומנגד לטעון לכך שהמתווך אינו זכאי לשכר בגין כך. צד המסכל קיומו של תנאי בהסכם או תנאי על פי דין אינו יכול להיבנות מכך ולהפיק מכך רווח כספי. מעת שהנתבעים רכשו את שטח המקרקעין שהוצג להם על ידי המתווך – הרי ממילא הוא זכאי לדמי תיווך בגין כך.
עם זאת, נקבע כי משהציג המתווך מחצית מהקומה, דמי התיווך בסך השווה ל – 2% בצירוף מע"מ, ייגזרו רק ממחצית עלות הרכישה, ולא ממלוא סכום התמורה בגין מלוא קומה 28. הסכם התיווך כלל, נכסים שונים ובתוכם הנכס שהיה מחצית מקומה 28. דמי התיווך נקבעו כנגזרת של התמורה ששולמה בגין הנכס שהוצג. המתווך רשאי לתבוע דמי תיווך בגין נכס שלא הוצג על ידו. המתווך אינו רשאי לתבוע דמי תיווך בגין נכס שלא הוצג על ידו. בהינתן העובדה ששטח המקרקעין ביחס אליו התייחס הסכם התיווך הוא רק מחצית מקומה 28 בבניין – הרי דמי התיווך להם זכאי המתווך הם רק בגין מחצית הקומה. לאור האמור לעיל ומשהוצגה רק מחצית הקומה שנרכשה, הרי דמי התיווך להם זכאי המתווך הם – 982,800 ₪. עוד נקבע כי אין לקבל טענת הנתבעים לפיה אינם חייבים בתשלום מכיוון שלא התחייבו לבלעדיות למתווך. הדעת אינה נוחה ממצב בו רוכש נכס ישתמש בשירותי מתווך המציג לו את הנכס ולאחר מכן יתחמק מתשלום בתואנה שלא הייתה התחייבות לבלעדיות. אכן רוכש נכס רשאי לוותר על הנכס ולא לרכוש אותו בסופו של יום. ואולם, הרוכש אינו יכול לאחוז בחבל משני קצותיו – גם לרכוש את הנכס וגם לחמוק מתשלום דמי תיווך בתואנה של "היעדר בלעדיות". עוד ניסו לטעון הנתבעים כי לא זכרו שהיחידה הוצגה להם בעבר ומאידך טען הנתבע כי הוא סובל מפחד גבהים ולכן לא נכנס לדירה.
לסיכום, התביעה מתקבלת בחלקה.
התובע יוצג ע"י: עו"ד מיכאל טסלר; הנתבעים יוצגו ע"י: עו"ד דוד זילר; עו"ד לב זיגמן; עו"ד יערה שביט דרבאו
