בית המשפט המחוזי דחה את טענתו של תושב הרשות הפלשתינית כי הוא אינו חייב במס בישראל בגין זכיית מיליונים בטוטו. נקבע כי הכנסות מהימורים שהופקו בישראל חייבות במס לפי הסדר חקיקה ספציפי שבפקודת מס הכנסה, שמטרתו הרחבת בסיס המס ו"לכידת" הכנסות מתקבולי הגרלות והימורים אשר נעדרות מקור
פסק הדין דנן עוסק בערעור שהגיש תושב רצועת עזה, נגד שומות מס הכנסה של פקיד שומה אוטונומיה לשנת 2015 וזאת, בהתאם להוראות סעיף 160(ג) לפקודת מס הכנסה. המערער השתתף וזכה במשחק טוטו (WINNER16) שהתקיים בשנת 2015. סכום הזכיה עמד על 45,277,045 שקלים. בהתאם להוראות סעיף 124ב לפקודה ובהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום בשל הימורים, הגרלות או פעילות נושאת פרסים), "תקנות ניכוי במקור", נוכו למערער במקור 30% מכספי הזכיה. בנוסף, לאחר שבוצעה בחינה מחודשת של פקיד השומה, נוכו למערער עוד 2% נוספים בהתאם להוראות 121ב לפקודה בגין מס על הכנסות גבוהות -"מס יסף". הסכום עליו קובל המערער עומד על סך של 13,583,114 שקלים, שהם 30% שנוכו מכספי הזכיה, לשם גביית מס הכנסה.
המערער טוען כי בשל היותו תושב הרשות הפלסטינאית, שאין לו כל עסק או פעילות בישראל, הוא זכאי לפטור מלא מתשלום מס בישראל. לחילופין , יש לסווג את הכנסתו מזכייתו כרווח הון החייב ב-25% בלבד.
לעמדת פקיד השומה, חיוב המס במקור על-ידי המועצה להסדר הימורים בספורט נעשתה בהתאם לתקנות הניכוי במקור. סעיף 4א(א)(11) לפקודה קובע כי המקום שבו הופקה ההכנסה הוא מקום מושבו של המשלם.
כב' השופט א' דורות פסק כי יש לדחות את הערעור. סעיף 2א לפקודה קובע: "(א) השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, וכן השתכרות או רווח של אדם תושב חוץ, שהופקו או שנצמחו בישראל, שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, יובאו בחשבון בקביעת רווחים או הכנסתו ויראו אותם לענין פקודה זו כהכנסה, למעט לענין קיזוז הפסדים.". סעיף 124ב לפקודה קובע את שיעור המס על הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפרסים. שיעור המס תוקן מספר פעמים. בזמן זכיית המערער שיעור המס עמד על 30%. סעיף 147 לפקודה קובע את סמכות המנהל לעיין ולתקן את השומה. בעניין אמית נקבע כי: ".הוראות אלו נוספו לפקודה בשנת 2003 מתוך תפיסה כי אין בכוחו של משטר המס המבוסס על שיטת המקורות לחייב במס זכיות במשחקי מזל ובהגרלות. לפי הגישה הרווחת, זכייה שכולה תלוייה ביד המקרה נעדרת מקור כי הרי אין היא מייצגת תשואה על נכס או גמול בגין מאמץ. על מנת להתגבר על קושי עקרוני זה ולהביא את תקבולי ההגרלות וההימורים למיניהם לתוך רשת המס נחקקו סעיפים 2א ו-124ב לפקודה." (ע"מ (מחוזי ת"א) 19898-03-13). תכלית החקיקה היא הרחבת בסיס המס ולכן, אין מקום לקבל את גישת המערער המבקשת לצמצם את הטלת המס במקרים הרלוונטיים. ככל שהמחוקק היה מעוניין בצמצום המס היה מאפשר לעשות כן במקרים מסוימים, אלא שטענות המערער, כפי שהובאו בערעור דנן, אינן מצדיקות גישה מצמצמת של הטלת המס שבהתאם לסעיף 2ב לפקודה. זאת ועוד, נקבע כי יש לדחות גם את טענת המערער כי מדובר ברווח הוני וכי כרטיס ההגרלה הינו "נכס". כאמור, מדובר בהסדר חקיקה ייחודי וספציפי בנוגע למיסוי הגרלות וההסדר הספציפי גובר על ההוראות בנוגע למיסוי רווח הון. המערער השתתף במשחק הטוטו כמהמר והחזקת הכרטיס מהווה אישור להשתתפותו במשחק ואין מדובר בנכס או במכירה כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה.
יתרה מזו נקבע כי בכל הנוגע לפתיחת השומה על-ידי המנהל, המסקנה היא כי פקיד השומה פעל כדין כאשר קבע כי על המערער לשלם גם מס יסף. סמכויותיו של המנהל לפתוח את השומה קבועות באופן ברור במסגרת סעיף 147 שהובא לעיל. יש לקבל את עמדת פקיד השומה כי סמכויותיו של המנהל בנוגע לפתיחת השומה הן רחבות . נישום שאינו מדווח דיווח אמת ונכון, ראוי כי המנהל ישקול את פתיחת השומה בעניינו לכשהדבר מתברר לפניו. לפיכך, נקבע כי פקיד השומה פעל כדין בקשר לכך ויש לדחות את טענות המערער הנוגעות לעניין. בידי המנהל סמכות כללית ורחבה לפעול בהתאם לסעיף 147 לפקודה ובמסגרת הערעור יש לשקול את נסיבות פתיחת השומה והשיקולים שביסודה. ממכלול האמור עולה כי המנהל פעל כדין כשפתח את השומה והורה על תשלום מס היסף כפי שנעשה. יש לדחות את טענת המערער כי הגדרת "הכנסה חייבת" אינה כוללת הכנסות מסעיף 2א לפקודה ועל כן לא היה מקום לחייבו במס יסף. הוראות סעיף 121ב לפקודה קובעות כך: "(א) יחיד אשר הכנסתו החייבת בשנת המס עלתה על 640,000 שקלים חדשים, יהיה חייב במס נוסף על חלק הכנסתו החייבת העולה על 640,000 שקלים חדשים (בסעיף זה - הכנסה החייבת במס נוסף), בשיעור של 3%.". וכן: "(ג) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל חיקוק.". צודק פקיד השומה בטענתו כי תכלית החקיקה הייתה גביה של כל סוגי ההכנסות הגבוהות לרבות הכנסות בשיעור מס נמוך או מוגבל. בעניין שפונט נקבע: "הנה כי כן, מן המקובץ עולה כי סעיף 121 ב' הוא מס מיוחד... הסעיף מהווה מעשה חקיקה המבקש ליצור הסדר שלם וייחודי הקובע מס נוסף על כלל הרווחים שהתקבלו בשנת המס למי שהכנסתו החייבת באותה שנה מכלל המקורות עלתה על הסף הקבוע בסעיף." (ע"מ (ת"א) 13328-11-19). לאור האמור, נמצא שיש לדחות את עמדת המערער בנוגע לתשלום מס היסף בהתאם להוראות סעיף 121ב' לפקודה.
לסיכום, הערעור נדחה.
המערער יוצג ע"י: עו"ד טארק בשיר ; המשיב יוצג ע"י: עו"ד אמיר שקר
