אושרה בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות המסים בעילה של גביית מס שלא כדין בהליכי תיאום מס. נקבע כי המקרה הינו בבחינת חריג בו יש לאשר בקשה לתובענה ייצוגית בתחום דיני המס בטרם מוצה המסלול "השומתי". מדובר בנושא בעל חשיבות עקרונית, ובמחלוקת משפטית אשר תוצאותיה רלבנטיות לציבור רחב של נישומים
עסקינן בבקשה מתוקנת לאישור תובענה כייצוגית, בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, שעניינה בטענה לפיה רשות המסים מנפיקה אישורי "תיאום מס" המביאים לגביית מס ביתר, וזאת כפועל יוצא מהחלטתה לעגל את שיעור המס שיש לנכותו מההכנסה לאחוז השלם הקרוב, מבלי שהדבר מובא לידיעת הנישומים.
לטענת המבקש, החלטת רשות המסים לעגל את שיעור המס לאחוז השלם הקרוב, באופן הגורם לעיתים לתוספת מס להכנסה המוערכת על ידי העובד, היא שרירותית ובלתי סבירה. חברי הקבוצה כלל אינם מודעים לגביית המס ביתר שכן מדיניות רשות המסים נותרת עלומה ואינה מפורסמת לציבור.
רשות המסים מנגד, טוענת כי אישורי תיאום המס ממילא מונפקים על בסיס הערכת העובד את הכנסתו הצפויה מהמעסיק העיקרי ומהמעסיקים הנוספים, כי אין בעיגול אחוז הניכוי, שלעיתים מוביל לגביית יתר ולעיתים לגביית חסר, משום גביית מס שלא כדין, כאשר ממילא העובד רשאי להגיש בסוף השנה, ועל בסיס הכנסותיו בפועל, דו"ח לשם קבלת החזר מס אם וככל ששילם מס ביתר.
כב' השופט ש' בורנשטין פסק כי יש לאשר את הבקשה. הליך של בקשה לאישור תובענה כייצוגית הוא הליך מקדמי במסגרתו נדרש בית המשפט להכריע בשאלה האם יש מקום לדון בתובענה שהוגשה במסגרת הדיונית של תובענה ייצוגית. על בית המשפט הדן בבקשה לשוות לנגד עיניו את האינטרס שבאכיפת הדין ויצירת הרתעה מפני הפרתו, מצד אחד, אל מול האינטרס של מניעת שימוש לא ראוי בכלי רב העוצמה של התובענה הייצוגית שטמון בו גם פוטנציאל לניצול לרעה, מצד שני. סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; ...". בסעיף 11 לתוספת השניה נקבע כי בין התביעות אותן ניתן להגיש כתובענה ייצוגית נמנית "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר". על המבקש, מוטל הנטל להוכיח כי גביית המס הנטענת היא בניגוד לדין. הגשת תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים איננה עניין של מה בכך, שהרי לטובתה עומדת חזקת התקינות, לפיה ניתן להניח כי פעולות גביית המס המבוצעות על ידה, מתוקף היותה רשות ציבורית, נעשות כדין. בנוסף, ניהול הליך של תובענה ייצוגית כנגד רשות ציבורית, עלול לפגוע בתקציבה, וכתוצאה מכך לפגוע בתפקודה. עם זאת, לא נכון להעניק לרשות ציבורית חסינות מפני ניהול תובענה ייצוגית כנגדה ובכך להכשיר התנהלות לא תקינה. סעיף 4(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע תנאי מקדמי, לפיו התביעה תוגש על ידי "אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין...", דהיינו - נדרש כי התובע המייצג יהיה אדם שיש לו עילת תביעה אישית. שתי משוכות עומדות, בדרכו של המבקש אישורה של תובענה כייצוגית: האחת, הוכחת קיומה של עילת תביעה אישית בידו מכוח התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות או מכוח הוראת חוק מפורשת, והשנייה, עמידה בכל תנאי סעיף 8(א) לחוק, ובראש וראשונה - הוכחת קיומה של שאלה עובדתית או משפטית מהותית המשותפת לקבוצה מסוימת, והוכחת אפשרות סבירה להכרעה בתובענה לטובת חברי הקבוצה.
זאת ועוד, נקבע כי באשר למסגרת הנורמטיבית לעניין אישורי תיאום מס, בסעיף 5(א) לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), נאמר כי מעביד המשלם לעובד משכורת חלקית או משכורת בעד משרה נוספת שעליה הצהיר העובד בטופס 101, או משכורת כאשר העובד לא מילא טופס 101, או שלא מילא את הסעיף העוסק בפרטים על הכנסות אחרות - ינכה ממנה מס בשיעור מירבי. לצד זאת נקבע כי אותם עובדים שהכנסתם משולמת על ידי יותר ממעסיק אחד, יכולים להימנע מתשלום מס מירבי בעד הכנסתם הנוספת, תוך שימוש בהליך הקבוע בסעיף 5(ה) לתקנות המאפשר הגשת בקשה להקלה ולתיאום בחישוב ניכויי המס על ידי פקיד השומה. במצב דברים זה, העובד ימציא לפקיד השומה הצהרה על סך הכנסותיו ובקשה לקבוע את שיעור ניכוי המס, ופקיד השומה ימציא לעובד אישור הכולל הוראה על שיעור המס שיש לנכות, כאשר האישור יימסר למעביד על ידי העובד ובהתאם לו ינכה המעביד את המס. תקנה 10 קובעת כי פקיד השומה רשאי להורות שניכוי המס לפי תקנות אלה יוקטן או יוגדל, הכל לפי העניין, אם מסיבה כלשהי נוצר או עלול להיווצר עודף בתשלום המס או גרעון בתשלומו עקב ניכוי המס, בין כתוצאה מתשלום משכורת או שכר עבודה מאת מעביד אחד, בין כתוצאה מתשלום משכורת או שכר עבודה מאת יותר ממעביד אחד ובין כתוצאה מכך שלעובד יש הכנסה חייבת אחרת, או מכל סיבה אחרת, והמעביד חייב לקיים כל הוראה כאמור.
בהמשך לאמור, נקבע כי רשות המסים מחשבת את יתרת המס לתשלום של העובד, ביחס להכנסתו הנוספת, בדרך של קביעת אחוז קבוע, הנמוך משיעור המס המירבי, כאשר אחוז זה מעוגל לאחוז השלם הקרוב ביותר, באופן שיוביל לכך שבמקרים מסוימים הניכוי יהיה בחסר, בעוד שבמקרים אחרים הוא יהיה ביתר. ניכוי המס במקור בנסיבות של תיאום מס, אינו סופי, שכן הוא מבוסס על הערכות והשערות, וככל שנישום יסבור שנוכה מהכנסתו מס ביתר, פתוחה בפניו הדרך לפעול לקבלת החזר מס בדרך של הגשת דו"ח לפי סעיף 160 לפקודה. לצד זאת, אין מחלוקת שלא כל הנישומים מגישים דו"חות. ניתן להניח, במידה הנדרשת לשלב זה של ההליך, כי לא רק שקבוצה של מבקשי תיאום מס שלא הגישו דו"חות אמנם קיימת, אלא שאף מדובר במספר משמעותי של נישומים. שיטת "העיגול" בה נוקטת הרשות, שמשמעותה כי המערכת הממוחשבת מעגלת את אחוז ניכוי המס לאחוז השלם הקרוב, ובהתאם לאחוז זה מנוכה המס במקור על ידי המעסיקים הנוספים, וזאת מבלי ליידע את ציבור הנישומים, מתאמי המס, עולה כדי גבייה שלא כדין. בניגוד לעמדת הרשות, נקבע כי ספק אם תקנה 10 מסמיכה את פקיד השומה לערוך עיגול באחוז המס, להבדיל מסמכות להקטין או להגדיל את ניכוי המס, בנסיבות בהן עלול להיווצר עודף בתשלום המס או גרעון בתשלום המס עקב ניכוי המס. פעולת עיגול אחוז המס אינה מבוססת על נימוק הקשור בדרך כלשהי לאפשרות של עודף או גרעון בתשלום המס, ואף הרשות אינה טוענת כך, אלא היא טוענת כי כל עוד מדובר בניכוי בשיעור הנופל משיעור המס המירבי, לא חרג פקיד השומה מסמכותו על פי דין ואין מדובר בגביית מס שלא כדין.
יתרה מזו, נקבע כי הרשות חזרה והדגישה כי הטעם למדיניות עיגול אחוז ניכוי המס במסגרת אישורי תיאום המס, היא קידום וייעול הליך גביית המס. אכן, יש חשיבות רבה לקידום יעילות ופשטות בגביית המס, אלא שיעילות ופשטות אלו אינן צריכות לבוא על חשבון גביית מס על פי הדין או תוך חריגה מעקרונות השיטה. עיגול שיעור ניכוי המס במקור כלפי מעלה, כמו גם כלפי מטה, אינו עולה בקנה אחד עם שיטת המיסוי בישראל. העובדה כי אין מדובר בשיעור מס סופי, אינה מצדיקה את הגישה שבה נוקטת הרשות שמשמעותה היא כי אין טעם "לדקדק" בשיעור המס בשלב זה של ניכוי המס במקור שכן ממילא הוא "זמני". העובדה שקיימת קבוצת נישומים הנהנית משיטת עיגול אחוז המס כלפי מטה, אינה מרפאת את הקושי הקיים בשיטה זו ככל שהיא מיושמת אצל קבוצת הנישומים שאחוז המס שנקבע להם מעוגל כלפי מעלה. בית המשפט הוסיף כי גישת הרשות מעוררת קושי בעיקר על שום ששיטת עיגול אחוז ניכוי המס במקור, גם אם יש לנקוט בה מטעמי יעילות ופשטות, כטענתה, אינה מפורסמת ואינה מובאת לידיעת הציבור בדרך כלשהי. שיטה זו אינה מוצגת בהנחיות שמפרסמת הרשות או באישורי תיאום המס עצמם, והיא אף אינה מובאת לידיעת הנישומים בדיעבד. מכאן שיש חשש מוצדק כי הנישום לא יהיה ער לצורך להגיש בקשה להחזר מס, והתוצאה היא כי גביית היתר תיוותר בידי הרשות. ישנה חשיבות רבה ביידוע נישומים בדבר האופן שבו פועלת רשות המסים בחישוב המס ובגבייתו. לא רק שהדבר מתחייב מתוקף היותה נאמנת הציבור וחייבת לפעול בשקיפות, אלא שיש בכך כדי להגביר את אמון הציבור ברשות. שיטת חישוב ניכוי המס במקור במסגרת אישורי תיאום המס - גם אם היא נעשית משיקולים עניינים ומתוך רצון לייעל ולפשט את עבודת הרשות או להקל על מעסיקים - אינה יכולה להיות בבחינת מידע שהוא נחלתם הבלעדית של עובדי הרשות. יש לצפות כי מידע זה יפורסם ויוצג לציבור, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במידע שיש בו כדי להשפיע על זכויות הנישום והוא בעל השלכות רוחב. הנישום רשאי להניח מכוח חזקת התקינות המנהלית, כי המס שנוכה במקור משקף את גובה המס הנכון והמדויק. לא רק שאין זה ברור מה הבסיס המשפטי לעיגול אחוז ניכוי המס במקור, אלא, שכאמור, הרשות אף לא מגלה כי אחוז המס עוגל. רשות המסים, צריכה לפעול בשלב ניכוי המס "לפי הספר", בלא קיצורי דרך, ובעיקר, תוך מתן פרסום מלא לאופן שבו היא פועלת. לא כך נהגה במקרה דנן.
לא זו אף זו נקבע כי המקרה דנן הינו בבחינת חריג בו יש מקום לאשר בקשה לתובענה ייצוגית בתחום דיני המס בטרם מיצה המבקש את המסלול "השומתי". מדובר בנושא בעל חשיבות עקרונית אשר ראוי להיכלל בגדר החריגים לכלל. בנוסף, משעה שעומדת על הפרק טענה לפיה הרשות לא מסרה מידע רלוונטי לציבור, הרי שיש לנקוט בגישה מרחיבה גם באשר לתובע המייצג, בנוסף להעדר מיצוי ההליך השומתי. המסקנה העולה מהאמור עד כה הינה כי פעולת הרשות, לפיה המערכת הממוחשבת שלה מעגלת את אחוז ניכוי המס לאחוז השלם הקרוב ובהתאם לאחוז מחושב זה מנוכה המס במקור על ידי המעסיקים הנוספים, וזאת אף מבלי ליידע את ציבור הנישומים, מהווה, לכאורה, גבייה שלא כדין של מס במובן של פרט 11 לחוק תובענות ייצוגיות. המבקש הוכיח, במידת הנדרשת לשלב מקדמי זה, את קיומה של עילת תביעה, וכן הוכיח כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלה שבמחלוקת תוכרע לטובת הקבוצה. יתר על כן, התובענה דנן היא אכן הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת שהתגלעה בין הצדדים, שכן מדובר בעיקרו של דבר במחלוקת משפטית אשר תוצאותיה רלבנטיות לציבור רחב של נישומים את הקבוצה הגדיר המבקש כקבוצת הנישומים שפנו לתיאום מס בתקופה הרלוונטית ונמסרו להם אישורים המורים על ניכוי מס בסכום שהוא מעבר לסכום שהיה אמור להיות מנוכה על בסיס הכנסתם הצפויה. הסעד שהתבקש על ידי המבקש הוא חיוב הרשות בהשבה של הסכומים ששולמו ביתר בשל עיגול הספרות שלאחר הנקודה לאחוז השלם הקרוב שמעל, כך שהנזק מהווה את סכום גביית היתר של המס.
לסיכום, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית מתקבלת.
המבקש יוצג ע"י: עו"ד עמנואל גרוס; עו"ד אורי פלד ; המשיבה יוצגה ע"י: עו"ד קרן יזדי-סופר
