חדשות

רפורמה מהפכנית שהחלה בבריטניה ומתפשטת לקנדה ואוסטרליה מאפשרת מכירה של חברות עו"ד לגופים מסחריים שאינם מחזיקים ברישיון עריכת דין, דבר האסור כיום על פי כללי האתיקה בישראל. עו"ד זהר פישר מסביר על המציאות המשתנה שיתכן כי ביום מן הימים תגיע גם למחוזותינו

במהלך השנים האחרונות אנו עדים לרפורמה מהפכנית המאפשרת לגופים עסקיים להחזיק במשרדי עורכי דין. המגמה, אשר החלה בבריטניה (ועליה ניתן לקרוא בהרחבה כאן), התפשטה בקצב מהיר ובתקופה האחרונה הגיעה גם לקנדה. בדומה למתרחש בבריטניה, רפורמה המובלת בידי לשכת עורכי הדין הקנדית מאפשרת מכירה של חברות עורכי דין לגופים מסחריים אשר אינם מחזיקים ברישיון עריכת דין, כלומר אפשרות שגוף עסקי יהיה שותף במשרד עו"ד. אלמנט שכזה נוגד כמובן את כללי האתיקה המשפטיים המוכרים כיום בישראל.

 לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצוהר לעולם המשפט עבור משקיעים שאינם עורכי דין נפתח בשנת 2007, כאשר בית הנבחרים הבריטי העביר את חוק השירותים המשפטיים אשר טמן בחובו שינויים מבניים וארגוניים במשרדי עורכי דין באופן המאפשר השקעת הון חיצוני בהם. לשכת עורכי הדין הקנדית פרסמה 22 המלצות אשר מטרתן להתאים את שוק עריכת הדין הקנדי למציאות המשתנה, כאשר ההמלצה הבולטת והמטרידה מכל עוסקת באפשרות השליטה במשרדי עורכי דין על ידי ארגונים חיצוניים ומעבר לכך - האפשרות שמשרדי עורכי דין יהפכו לחברות ציבוריות (!) הנסחרות בבורסה.

טרם השינוי הדרמטי, משרדי עו"ד פעלו על בסיס מודל השותפות בלבד לפיו עורכי דין המצטרפים למשרד עולים בסולם הדרגות עד אשר מתאפשר להם לרכוש מניות החזקה במשרד (Equity) ומעצם כך לקבל אחוזים מההכנסות. שיטה זו, אשר עבדה במשך דורות, הבטיחה כי עורכי הדין עצמם יפתחו את משרדיהם על ידי הבאת לקוחות חדשים ושמירה על שביעות רצונם של הלקוחות הקיימים, וההיגיון סבב סביב הרצון להשאיר את עולם המשפט בתור קהילה סגורה המוגנת מפני השפעות של שיקולים חיצוניים.

בעיות רבות המעלות שאלות בדבר ניגוד עניינים וסוגיות אתיות

לאור המציאות המשתנה, הגיעו עורכי דין רבים למסקנה כי לא ניתן להמשיך ולגונן על משרדי עורכי הדין מפני ההשפעות החיצוניות וכי אכן הגיע הזמן לשנות את השיטה הקיימת. לטענתם, שינוי השיטה טמון בשילוב של מחזיקי ידע משפטי נרחב עם מחזיקי ממון אשר יאפשר את התפתחות עולם המשפט כולו.

יחד עם זאת, ברור לכל כי שליטה של תאגיד עסקי במשרד עורכי דין היא הליך סבוך הטומן בחובו בעיות רבות המעלות שאלות בדבר ניגוד עניינים וסוגיות אתיות. דוגמאות לסוגיות אלו הם מצבים בהם לקוח של משרד תובע תאגיד מסחרי המחזיק בעקיפין במניות המשרד, או מצב בו עורכי הדין העומדים בראש המשרד נאלצים לתת דין וחשבון לבעלי מניות אשר אינם מחזיקים כלל בידע משפטי.

בעיה נוספת העולה מהנושא היא האפשרות כי התאגידים המחזיקים במשרד ורואים ברווחיותו כערך עליון, יפנו למיקור חוץ של שירותים משפטיים (Legal Process Outsourcing) וזאת במטרה להעביר את הפעילות המשפטית הפחות רווחית, כגון מחקר משפטי וכתיבת כתבי טענות - למדינות בהן כוח העבודה זול יותר, דבר אשר יוביל באופן ישיר לפיטורים וצמצום במספר עורכי הדין במשרדים.

אחת הדוגמאות הבולטות לקשיים בשיטה החדשה היא ההתמוטטות של אחד ממשרדי עורכי הדין הבולטים בקנדה - Heenan Blaikie, אשר התרחשה בעקבות כישלון בהתאמת המודל העסקי לשינויים הנרחבים בעולם המשפט הקנדי. בתגובה לטענות אלו, הבהירה לשכת עורכי הדין הקנדית כי אכן יש לאשר השקעות של גופים לא משפטיים במשרדי עורכי דין אך יש לעשות זאת על בסיס רגולציה קפדנית הכוללת מחויבות של בעל המניות כלפי חובות האתיקה של עולם המשפט, לרבות חובות הגילוי והחיסיון המשפטי, נושאי ניגוד העניינים ועוד.

הרפורמה הגיעה גם לאוסטרליה

לעומת הבעיות אשר עלו מהשיטה החדשה ניתן לראות גם בסיס להצלחתה באוסטרליה, שם הוקם לפני מספר שנים משרד עורכי הדין Slater & Gordon הנחשב למשרד הראשון בעולם שנסחר באופן ציבורי בבורסה.

ראש לשכת עורכי הדין הקנדית, פרד היידן, מסביר כי לעומת הליך השינוי הבריטי אשר הובל על ידי פוליטיקאים ועורכי דין, בקנדה הליך זה מגיע דווקא מהלקוח. היידן מסביר כי הלקוחות הבולטים במשרדי עורכי הדין מעוניינים לקחת חלק בעולם המשפט באותה מידה בה הם לוקחים חלק בשאר האפשרויות המסחריות הפתוחות בפניהם, וכי במידה שעולם המשפט לא ימצא דרך להסתגל במהירות למציאות המשתנה - סביר להניח כי אנשים ימצאו פתרונות טכנולוגיים המאפשרים לעקוף את השירות המשפטי המיושן.

לסיכום, אין ספק כי בעקבות שינויים כה קיצוניים במדינות הנחשבות למובילות דעת קהל בעולם המשפט, עולה השאלה הגדולה מכל: האם ביום מן הימים השפעות חוק זה עשויות להגיע גם לישראל? אין אנו יכולים לחזות את העתיד לבוא, אך לאור השפעת הטרנדים הבינלאומיים אשר אינם פוסחים על מדינת ישראל, כדוגמת מגמת המיזוגים, ניתן לצפות בעתיד הלא רחוק גם את כניסת התאגידים לעולם המשפט הישראלי.

הכותב, עו"ד זהר פישר, הוא ראש משרד Robus העוסק בפיתוח עסקי ושיווק למשרדי עו"ד. לאתר המשרד: http://robus.co.il/