ביהמ"ש דחה את עתירתו של מתמחה נגד החלטת הוועד המרכזי של הלשכה שלא לאשר את התמחותו בדיעבד מהמועד שבו החל אותה בפועל בשל הליכים פליליים שהתנהלו נגדו, אלא רק מיום הכרעת הדין בעניינו – 9 חודשים מאוחר יותר
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירתו של מתמחה בעריכת דין נגד החלטת הלשכה שלא לאשר את התמחותו בדיעבד מהמועד שבו החל אותה בפועל, בשל הליכים פליליים שהתנהלו נגדו בעבירות תכנון ובניה. השופט דוד חשין קבע כי אין לאשר בדיעבד התמחות שבוצעה למרות החלטת הלשכה שלא לאשרה, וכי סירובה של ועדת ההתמחות והוועד המרכזי בלשכה לאשר את ההתמחות במקרה זה היה סביר ומידתי.
העותר, אריה בזק, סיים את לימודיו לתואר ראשון במשפטים והגיש ללשכת עורכי הדין בקשה לרישום התמחותו במשרד עורכי דין. במסגרת הבקשה, הצהיר בזק על הליך פלילי התלוי ועומד נגדו בגין עבירות תכנון ובניה, בהן בניה ללא היתר ואי-קיום צו שיפוטי.
לאחר הרשעתו, הופיע בזק ביוני 2012 בפני ועדת ההתמחות בלשכת עורכי הדין, שהיא ועדת משנה מייעצת של הוועד המרכזי בלשכה הנעדרת כל סמכות על פי דין, וביקש לאשר בדיעבד את תחילת התמחותו החל מה-1 במרץ 2012. הוועדה סירבה לבקשתו בטענה שהיתר הבניה שהמציא מתייחס רק לאחת החלקות שהופיעו בכתב האישום וכן בטענה שעדיין לא הסתיימו ההליכים הפליליים נגדו.
בנובמבר 2012 בוטלה הכרעת הדין בעניינו של בזק במסגרת עסקת טיעון, והוגש נגדו כתב אישום מתוקן שממנו הושמטה אחת משתי החלקות שהופיעו בכתב האישום המקורי. בזק הורשע במסגרת עסקת הטיעון בעבירה של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר ונגזרו עליו מספר עונשים שלא כללו רכיב של מאסר.
עם סיום ההליכים הפלילים התכנסה ועדת ההתמחות פעם נוספת לדון בבקשתו של בזק, והמליצה לוועד המרכזי לאשר את תחילת ההתמחות מיום מתן הכרעת הדין וגזר הדין בעניינו, ה-20 בדצמבר 2012. משמעות ההחלטה היא כי בזק טרם השלים שנת התמחות מלאה ועל כן הוא אינו זכאי לגשת לבחינת הלשכה בכתב שהתקיימה ב-1 במאי 2013. בזק עתר נגד ההחלטה, והצדדים הגיעו להסכמה שלפיה הוא ייבחן בבחינות הלשכה בכתב בתחילת מאי 2013, אך בחינתו לא תיבדק אלא לאחר מתן פסק דין חלוט שיחייב את הלשכה להכיר בהתמחות בדיעבד.
השופט דוד חשין קבע כי החלטת הוועד המרכזי שלא להכיר בהתמחות עד לסיום ההליכים הפלילים נגד בזק היתה סבירה ומידתית. זאת, לאור סעיף 27 לחוק לשכת עורכי הדין המתיר ללשכה לסרב לרשום מתמחה למרות כשירותו, אם היא סבורה שהוא אינו ראוי לשמש כעורך דין. השופט חשין קבע כי התמחות שמועמד החל בה חרף החלטת הלשכה שלא לאשרה כמוה כהתמחות שלא בוצעה כלל. זאת, כדי למנוע מצב שבו תאושר התמחות בדיעבד מבלי שתהיה נתונה לפיקוח הלשכה מתחילתה.
השופט דחה את טענותיו של בזק כי ועדת ההתמחות יצרה כלפיו מצג לפיו תאושר התמחותו בדיעבד באופן העולה כדי "הבטחה שלטונית", וציין כי בהחלטות ועדת ההתמחות נעשה איזון ראוי בין הרצון לשמור על טוהרו של המקצוע לבין חופש העיסוק של העותר. השופט חשין הדגיש כי העובדה שעל בזק לא הוטל קלון בגין העבירות שבהן הורשע אינה ממעיטה מחומרתן, וכי דבר ההרשעה והסתרתה מוועדת ההתמחות הם שיקולים רלוונטיים שהוועדה והוועד המרכזי היו רשאים להביא בחשבון בשיקול דעתם.
