לטענת קם, העיתון ובלאו פעלו ברשלנות כשלא מנעו את חשיפת זהותה ואף הובילו אליה את חוקרי השב"כ בעקבות צילומי המסמכים שמסרה, ולכן הם חייבים בנזק שנגרם לה מההליך הפלילי
ענת קם, המרצה עונש מאסר של 4.5 שנים לאחר שהורשעה בגניבת 2,000 מסמכים מסווגים במהלך שירותה הצבאי, תובעת את עיתון הארץ, את המו"ל עמוס שוקן ואת העיתונאי אורי בלאו על הפרת ההסכם עמה כמקור העיתונאי, שהובילה לחשיפתה ולמאסרה.
קם הורשעה בכך שהעתיקה אלפי מסמכים סודיים בעת ששירתה כפקידה בלשכת אלוף פיקוד מרכז, בהם תוכניות אופרטיביות למבצעים ולעת מלחמה, פריסת כוחות צה"ל, הערכות מצב ועוד, והעבירה אותם לעיתונאי הארץ אורי בלאו.
בתביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד אילן בומבך ויריב רונן טענה קם כי בעזרת המידע שמסרה לבלאו התפרסמו מספר כתבות בעיתון הארץ, שבהן הוזכרו מסמכים של פיקוד מרכז בצה"ל ואף שולבו צילומים של כמה מהמסמכים שמסרה קם שסווגו "סודי ביותר". פרסומים אלה הובילו את חוקרי השב"כ למסקנה כי "הגרון העמוק" שעליו נשען העיתון נמצא בסבירות גבוהה במפקדת פיקוד המרכז, ובסופו של דבר הגיעו החוקרים לקם עצמה, שהודתה בחקירתה בהדלפת המסמכים.
בתביעה צוין פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניינה של הפרקליטה ליאורה גלט-ברקוביץ, שבו הותוו עקרונות בסיסיים בחוזה שבין עיתונאי לבין מקור שאינו מעוניין בחשיפת זהותו. בין היתר נקבע בפסק הדין כי על העיתונאי להימנע ממסירת כל פרט שיהיה בו כדי להסגיר את זהות המקור וכי עיתונאי שחשף את זהות המקור עלול להיחשב כמפר חוזה וכחייב בפיצוי המקור על נזקיו.
עוד נטען כי גם הצנזורית הראשית וגם עורך עיתון הארץ לשעבר חנוך מרמרי התבטאו בנפרד בנושא ואמרו כי פרסום צילומי המסמכים שהעבירה קם לבלאו היה טעות שמשמעותה הראשונה והכמעט ודאית, לדברי מרמרי, היא חיסול ממוקד של המקור.
לטענת קם, התברר לה כי במסגרת הסכם מיוחד שערכו בלאו ועיתון הארץ עם השב"כ הוסכם כי המסמכים שיועברו על ידי בלאו לא ישמשו כראיה בהליך המשפטי כנגד החשוד בהדלפה. אולם, החלטתו של בלאו להפר ביודעין את ההסכם השליכה גם על ההליך הפלילי שנפתח נגדה.
קם טענה כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות הנזיקית כלפיה, בין היתר לאור העובדה שלא נקטו כל אמצעי זהירות למניעת חשיפתה. זאת, למרות הניסיון האישי והמקצועי של כתבי העיתון בעבודה עם מקורות, ולמרות העובדה כי בלאו עצמו ידע היטב כי הוא מושא למעקב מיוחד של השלטונות בשל הצלחתו רבת השנים בפרסום מידע צבאי מסווג.
בתביעתה דורשת קם מהנתבעים פיצוי בסכום של 2.6 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו לה, בהם עלויות הייצוג המשפטי שלה, אובדן הכנסה ממועד המעצר ועד 12 חודשים מתום תקופת מאסרה ופיצוי בגין הפגיעה האישית הקשה בה ובמשפחתה בשל חשיפת הפרשה באמצעי התקשורת.
