ביהמ"ש לתביעות קטנות חייב את החברה המפרסמת ואת הגופים המסחריים שנעזרו בשירותיה, בהם מזרחי טפחות, הטכניון ומכללת רמת גן, לפצות את התובעת, על אף שזו לא הודיעה על סירובה לקבל את הפרסומים
גולשת שקיבלה למעלה מעשרים הודעות זבל פרסומיות לתיבת הדואר האלקטרוני שלה מ"מפרסם מקצועי" תקבל פיצוי של 10,000 שקל הן מהמפרסם והן מהגופים ששירותיהם פורסמו בהודעות.
התובעת, איריס מזן, פנתה לבית המשפט לתביעות קטנות לאחר שלטענתה קיבלה מעל עשרים הודעות דואר אלקטרוני שנשלחו אליה מחברת "לוג טק תקשורת בע"מ", אשר נועדו לפרסם מוצרים או שירותים שונים מטעם שורת גופים מסחריים כגון בנק מזרחי טפחות, הטכניון, מכללת רמת גן, אזורים ועוד.
בתגובה טענה החברה כי היא פועלת לאיסוף כתובות דואר אלקטרוני באמצעות אתרי אינטרנט שהיא מפעילה, המעניקים לציבור שירות בחינם ותמורתו מוסר הגולש את כתובתו. כך, לטענת החברה, פעלה גם מזן כשנרשמה לאחד האתרים לקבלת התראות ביחס לשידורים בבלוג שהיא מנהלת, ואישרה תוך כדי כך את תקנון האתר, המכיל בין היתר הוראה בדבר הסכמה לקבלת דואר פרסומי. עוד טענה לוג טק כי מזן נמנעה מלהודיע על סירובה לקבלת ההודעות.
הגופים שבשמם נשלחו ההודעות הפרסומיות, שנתבעו גם הם, טענו כי אין לייחס להם אחריות למשלוח ההודעות שכן הם רכשו שירותי פרסום מלוג טק או ממשרדים שהסתייעו בשירותיה, תוך התניה שלא ייעשה כל פרסום המנוגד לדין.
הרשם הבכיר יגאל נמרודי קיבל את התביעה הן כנגד החברה והן כנגד הגופים שפורסמו בהודעות. בהתייחס לחברת לוג טק קבע נמרודי כי פעילותה נגדה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), המוכר בקרב הציבור כ"חוק הספאם". "העובדה שהתובעת ניהלה בלוג באינטרנט אינה מקנה לנתבעת 1 זכות לשגר אליה הודעות דוא"ל", כתב הרשם, "הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת הינן הוראות צרכניות קוגנטיות, אין משמעות לעובדה כי התובעת נתנה הסכמתה שיישלחו אליה פרסומים שונים".
עוד ציין הרשם נמרודי כי לוג טק היתה רשאית לשלוח לצרכן הודעות רק ביחס ל"מוצר" או "שירות" שנרכש או שנוהל לגביו משא ומתן לרכישתו. מעבר לאמור, סבר כי לוג טק כלל אינה יכולה לעמוד בתנאים הקבועים בחוק למשלוח ההודעות מלכתחילה, בשל היותה "מפרסם מקצועי", קרי חברה המפרסמת מוצרים ושירותים המסופקים על ידי תאגידים אחרים. לכן, נקבע כי התנהלותה "מהווה ניסיון נפסד לעקיפת הוראות הדין".
בנוגע לגופים ששירותיהם פורסמו, קבע נמרודי כי לאור ההגדרה הרחבה בחוק למונח "מפרסם", הכוללת הן את הגורם המשווק והן את הגורם שעשוי ליהנות מעצם הפרסום, נדרשים אף הם לשאת באחריות לפרסום ביחד עם לוג טק, בייחוד כאשר לא הציגו הסכמי התקשרות לרכישת שירותי הפרסום מלוג טק ואף לא עמדו בנטל להוכיח שהפרסום המפר נעשה שלא ביודעין.
עוד פסק הרשם נמרודי כי מאחר שהפיצוי הקבוע בחוק הוא ללא הוכחת נזק, לא חלה החובה בדבר הקטנת הנזק ועל כן אין משמעות לעובדה כי מזן לא שלחה הודעה על סירובה לקבל ההודעות. עם זאת, בקביעת שיעור הפיצוי התייחס הרשם לכך ששליחת הודעת סירוב עשויה הייתה להביא להפסקת משלוח הפרסומים, אך התייחס גם לצורך בהרתעת מפרסמים ממשלוח הודעות כאמור. כמו כן, סבר הרשם כי יש מקום להפריד בין היקף האחריות המוטלת על לוג טק לפרסומים לזה המוטל על הגופים האחרים, שהוא נמוך יותר. בסופו של יום, נקבע כי לוג טק תפצה את מזן בסכום של 10,000 שקל, ואילו כל אחד מהגופים האחרים יחוב עמה ביחד ולחוד בפיצוי של 150 שקל בגין כל פרסום המיוחס לו.
