ביהמ"ש דחה טענת הגנה מן הצדק שהעלה נאשם לפיה רשות ההגבלים העסקיים ביצעה האזנות סתר ממושכות כדי "לנפח את כתב האישום", בעוד שתפקידה היה למנוע את ביצוע העבירות
"כאשר קיים בידי הרשות מידע, המצביע על פעילות עבריינית מסועפת, וקיים חשד שרק קצה הקרחון שלה מצוי בידיה, קיים אינטרס חברתי וציבורי לברר את עומק המעורבות הפלילית של החשודים ולנסות לעמוד על מלוא היקף פעילותם", כך קבע ביום חמישי האחרון בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק קרטל מדי המים.
בדצמבר 2011, בתום חקירה מקיפה, הגישה רשות ההגבלים העסקיים כתב אישום נגד כמה חברות בתחום מדי המים בגין עבירות של קרטל, בתיאום של כ-16 מכרזים שונים שנערכו על ידי רשויות מקומיות ותאגידי מים.
במסגרת החקירה ביצעה רשות ההגבלים העסקיים מספר האזנות סתר בתיק, באישור בית המשפט, עד שבמאי 2009 הבהירה הרשות לבית המשפט כי הצליחה לחדור אל "המועדון הסגור" של הנאשמים.
במסגרת ניהול התיק העלה אחד הנאשמים, גבריאל אלטמן, טענת הגנה מן הצדק, שלפיה יש לבטל את כתבי האישום נגדו כיוון שההליך הפלילי נוהל בסתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית. לטענת אלטמן, רשות ההגבלים ביצעה האזנות סתר על פני תקופה ממושכת במטרה "לנפח" את כתב האישום, כהגדרתו, למרות שחובתה של הרשות היא למנוע את ביצוע העבירות.
השופט משה יועד הכהן דחה את טענותיו של אלטמן וקבע כי "אין לקבל את העמדה שהרשות החוקרת חייבת לעצור חקירה סמויה המתנהלת בעניין פלוני, מעת שהתגבשו ראיות מספיקות לביצועה של עבירה אחת המאפשרת לפתוח בחקירה גלויה לגביה, מבלי לנסות ולהמשיך בחקירה סמויה".
את רשות ההגבלים מייצגים בתיק עורכי הדין אסף מוזס ואבי גרוסמן מהמחלקה המשפטית של הרשות.
