חדשות משפטיות

פקודת סדר הדין הפלילי מקנה למשטרת ישראל הסמכות לתפוס חפץ מסוים אם יש לה יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה, או עומדים לעבור בו עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה שנעברה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה

בשנים האחרונות, עדים אנו לתופעה חמורה אשר בה, במקרה הטוב, נעצר חשוד על לא עוול בכפו במשטרה לתקופה ארוכה (או לחילופין שוהה תחת תנאים מגבילים), כשלבסוף נסתיים ההליך ללא כל הגשת כתב אישום ונסגר תיקו מחוסר אשמה. במקרה הרע, מעצרו של החשוד אינו נסתיים במשטרה, אלא, שמוארך עד תום ההליכים נגדו (במקביל להגשת כתב האישום), ולבסוף, חוזרת בה התביעה מכתב האישום ו/או מסתיים ההליך בזיכוי

הלכה פסוקה היא, כי עונש מאסר יש לבצע באופן מיידי לאחר מתן גזר הדין (כאמור בלשון סעיפים 43, 44 ו-87 לחוק העונשין, תשל"ז-1977), וכי בעצם הגשת ערעור אין כדי להצדיק עיכוב ביצוע של גזר הדין. כלל זה מקורו באינטרס הציבורי לאכיפה אפקטיבית של החוק, כמו גם שמירת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק על כלל גורמיה

חוק ההסגרה, תשי"ד-1954, הוא המתווה המסגרת הנורמטיבית חוקית, בכל הנוגע להסגרתם של אזרחים ותושבים ישראלים למדינות זרות. החוק מתנה ההסגרה במספר תנאים (ראשונים) מצטברים שהינם: קיומו של הסכם הסגרה או אמנה בין המדינה המבקשת (הזרה) לבין מדינת ישראל; העבירה בגינה מבוקשת ההסגרה דינה מאסר שנה או יותר, לו נעברה בישראל; הסגרתו של אזרח ישראל הינה לשם העמדתו לדין במדינה המבקשת, וכי זו התחייבה להחזיר לישראל לשם נשיאת עונשו, אם הושת עליו עונש מאסר. יצוין כי בכל הנוגע לריצוי עונש המאסר בישראל, רשאי המוסגר לוותר על זכות זו ולבקש לשאת במאסר במדינה הזרה

כל אסיר אשר נשפט לריצוי מאסר בפועל לתקופה העולה על שישה חודשים ואשר סיים לרצות לפחות שני שליש מתקופת מאסרו זכאי לפנות לועדת השחרורים/ועדת שליש על מנת שזו תידון בבקשתו לשחררו שחרור על תנאי

כיום ומזה שנים מספר, עדים אנו לתופעה חמורה הפשה בחברתנו, היא מעורבותם הפלילית של קטינים בעבירות שונות. השלכותיה של מעורבות זו מוצאת ביטויה לא אחת בקיומו של הליך משפטי פלילי כנגד מבצע העבירה. חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, קובע כי ככלל בית המשפט הנוגע לעניין עבירות של קטינים (מי שביום הגשת כתב האישום טרם מלאו לו 18 שנים) הינו בית המשפט לנוער (שלום או מחוזי - תלוי חומרת העבירה) וזאת למעט חריגים

בוקר אחד, פותח פלוני את תיבת הדואר שלו ובין ערימת המכתבים מגלה לתדהמתו מעטפה ובתוכה מסמך שכתורתו "כתב אישום". עיון מהיר בכתב האישום ילמד מייד כי המדובר בעבירה הנובעת ממעשה לגביו נחקר פלוני זה מכבר בתחנת המשטרה

נאשמים רבים סבורים כי משהוגש כתב אישום כנגדם, נסתם הגולל, וכי הדרך היחידה בה יוכלו להתגונן הינה בקיומו של משפט. אומנם, ככלל, דרך הטבע כי משהוגש כתב אישום, יחל המשפט. ועם זאת, במקרים מסוימים, העניק המחוקק ליועץ המשפטי לממשלה סמכות לעכב הליכים וזאת במסירת הודעה מנומקת בכתב לבית המשפט אליו הוגש כתב האישום (סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982)

דרך המלך לניהולו של תיק פלילי, הינה בפתיחתו במשטרה, העברת החומר לגוף המתאים (תביעה או פרקליטות) וגיבוש עמדת הרשות – סגירת התיק (בגין עילת "היעדר אשמה"; "חוסר ראיות"; "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין") או הגשת כתב אישום. ואולם, למרבה הצער, דרך זו אינה נהוגה בתכיפות המשביעה רצון. תיקים רבים, אשר נפתחים בחקירה על ידי המשטרה, נותרים, וזאת אף לאחר פרק זמן רב וארוך (עד שנים), פתוחים וללא הכרעה

על פי חוק מנהלת משטרת ישראל מאגר מידע שעניינו תיעוד ורישום כל התיקים אשר נפתחו כנגד אדם, הן תיקים פתוחים המכונים גם מב"דים = ממתין לבירור דין (בין אם בתחנת המשטרה ובין אם בבית המשפט), הן תיקים סגורים