חדשות

בית משפט השלום בקריות דחה את תביעתה של אישה שנפצעה לטענתה ביום מיון למסע "מלכת המדבר", נגד "החברה הגיאוגרפית" המארגנת את הטיול. נקבע, כי אין לקבל את גרסתה של התובעת לקרות התאונה וכי ממילא לא מתקיימת צפיות נורמטיבית היות שאין לדרוש מהנתבעת דרישות כאלו שייעקרו את אופייה של הפעילות

התובעת השתתפה ביום מיון שערכה וארגנה "החברה הגיאוגרפית" לקראת מסע "מלכת המדבר" שהתובעת התכוונה להשתתף בו. בפעילות השתתפו כ-250 נשים שחולקו לקבוצות קטנות של כ-15 נשים כל קבוצה. הפעילות התקיימה ביער "בן שמן" וכללה מספר תחנות שכללו מבחני מאמץ (כגון טיפוס על חבלים, אומגה, מעבר רשת וכו') וכן שיחות גיבוש ודינמיקה קבוצתית.

באחד האזורים, הונחו מחצלות שנועדו לישיבה ושיחה בין משתתפות הקבוצה. לטענת התובעת, היא דרכה על אחת המחצלות שהונחו במקום וכתוצאה מכך נפלה ונגרמו לה נזקי גוף שעיקרם שבר באזור הקרסול. נוכח האמור, הגישה התובעת תביעת נזקי גוף נגד החברה לבית משפט השלום בקריות, בטענה כי התרשלה משהפרה חובות זהירות כלפיה.

החברה חלקה על הנסיבות שתוארו על ידי התובעת לגבי אופן אירוע התאונה וטענה בנוסף כי אין עליה חובה לפצות את התובעת בגין נזקיה, משלא הפרה חובת זהירות כלשהי כלפיה. לטענתה, נפילתה של התובעת בנסיבות שהייתה ביער, לא מעידות על התרשלות כלשהי מצידה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופט מוחמד עלי דחה את התביעה וקבע כי בנסיבות המקרה לא ניתן לקבוע כי הנתבעת חבה חובת זהירות קונקרטית כלפי התובעת, ומכל מקום לא הופרה חובת זהירות כלשהי כלפיה. ככל שהדברים נוגעים לנסיבות אירוע התאונה, קבע השופט כי מטעם התובעת עמדה גרסתה בלבד וגרסה זו לא נתמכת בראיה נוספת כלשהי. לפיכך, מדובר בעדות יחידה שאין לה סיוע, לגביה יש צורך לפרט מה הניע את בית המשפט להסתפק בעדות זו.

נוסף על כך, סבר השופט עלי כי גרסתה של התובעת אף לא צולחת את מבחן המהימנות ולכן לא ניתן לקבלה ולקבוע ממצאים על פיה. זאת, לאור "ההתפתחות" שחלה בגרסה וניסיונה במהלך עדותה להתנער מהטענה שמצאה ביטוי בכתב התביעה כי היא ירדה מסלע. זאת ועוד, גרסתה של התובעת אינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר והיא נסתרת על ידי עדי ראיה נוספים שתיארו התרחשות אחרת. לדעת השופט, קשה להלם את טענת התובעת כי המחצלת הונחה על סלע, מקום שהמחצלות נועדו לאפשר ישיבה נוחה, וקבע כי סביר יותר שהמחצלות הונחו על אדמה מישורית ולא סלעית כדי שיהיה קל למשתתפות הקבוצה לשבת עליהן בנוח.

עוד הוסיף השופט כי העדים מטעם הנתבעת מסרו תיאור אחר להתרחשות התאונה וגרסתם משכנעת יותר מאשר גרסתה של התובעת ו"קרובה" יותר לגרסה שנמסרה על ידי התובעת בכתב התביעה, בפרט בעניין הירידה מהסלע. זאת ועוד, עדות כל אחד מן השניים תומכת בעדות האחר והן תואמות באופן כללי, וכן מתיישבות עם הגיונם של דברים.

נוכח האמור, הגיע השופט למסקנה שאין לקבל את גרסת התובעת לפיה נפילתה הייתה בעת שדרכה על מחצלת שהונחה על סלע ואז נפלה, ומנגד יש לקבל את גרסת הנתבעת לפיה התובעת עלתה על סלע בגובה של 30-20 ס"מ ונפלה ממנו. נוכח האמור, נקבע, עולה כי נפילתה של התובעת לא הייתה תוצאה של החלקה עקב דריכתה על המחצלת, וכי לא היה כל קשר בין אופן הצבת המחצלת לבין נפילתה. כן דחה השופטת את תיאור התובעת כי לאחר שדרכה על המחצלת זו "זזה או התקפלה". כפועל יוצא, אין מקום לקבוע לדעת השופט, כי הנתבעת חבה חובת זהירות כלפי התובעת ואין לייחס לה הפרת חובה כלשהי.

מלבד האמור הוסיף השופט ביחס לחובת הזהירות הקונקרטית, כי מסע "מלכת המדבר" כולל אתגרים פיזיים ונפשיים שהמשתתפות אמורות להתמודד עמם וכי ניתן להניח שהמקום הפיזי לביצוע פעילות המיון נבחר בשל אופי ההוויה שלקראתה התכוננו המשתתפות. בכך אין לומר שמותר להעמיד את המשתתפות בפני סכנות וליצור מציאות נורמטיבית בה הפעילות חסינה בכל סיטואציה, אך מן העבר השני אין לדרוש מהנתבעת דרישות כאלו שייעקרו את אופייה של הפעילות. "לא ניתן אפוא לצפות כי הפעילות, שמתבצעת ביער בחיק הטבע, תהיה "סטרילית" נטולת כל סיכון", נכתב. "כך, לא ניתן לדרוש כי במקום לא יהיו סלעים וכי הקרקע תהיה מישורית וחלקה כמו רצפת סלון הבית. כך גם לא ניתן לצפות כי לא יהיו מכשולים כלשהם ביער". אשר על כן, אין לזהות את הפעילות המסוימת במהלכה נפגעה התובעת ככלולה בתחום הסיכונים שהנתבעת צריכה הייתה –  נורמטיבית –  לצפות ומכאן שאין לקבוע כי הנתבעת חבה חובת זהירות כלפי התובעת בנסיבותיהן של הפעילות והפגיעה הקונקרטיות.

התביעה נדחתה, התובעת תשא בהוצאות משפט ושכ"ט בסכום כולל של  5,000 שקל. התובעת יוצגה בהליך ע"י עו"ד מ' רוטנברג. הנתבעת יוצגה ע"י עו"ד ש' למברגר.

ת"א 1425-05-15