בית המשפט המחוזי דן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בשווי מאות מיליוני שקלים שהוגשה נגד אתר חיפוש עבודה פופולארי, בטענה כי הוא עוסק ב"תיווך עבודה" ללא קבלת רישיון כדין וגובה ממבקשי עבודה תשלום עבור תיווך זה
בית המשפט המחוזי בלוד דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך מאות מיליוני שקלים נגד אתר חיפוש העבודה "אולג'ובס" בטענה להפרת חוק שירות התעסוקה בכך שהוא עוסק ב"תיווך עבודה" ופועל כלשכה פרטית מבלי לקבל רישיון לכך, וגובה ממבקשי עבודה תשלום עבור התיווך בניגוד לחוק. נקבע, כי אין להגדיר את פעילות אולג'ובס תיווך עבודה כי אם פעילות קרובה לתיווך עבודה שאינה טעונה רישיון.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
אתר "אולג'ובס" מרכז הצעות עבודה שמתפרסמות בישראל. פרטי המשרות המפורסמות באתר ע"י מעסיקים בתשלום פתוחים לכל הגולשים באתר ללא תמורה, וניתן לשלוח אליהן קורות חיים. לעומת זאת, למשרות שלוקטו על ידי אתר אולג'ובס באופן עצמאי ולמשרות המפורסמות על ידי מעסיק ללא תשלום – רשאים להגיש מועמדות רק גולשים שרכשו "מנוי VIP". משתמש שאינו מנוי יכול להגיש מועמדות למשרה שפרטיה חסויים תמורת תשלום עבור משרה זו בלבד.
בשנת 2012 הקימה אולג'ובס שותפות מוגבלת המעניקה שירותי השמה למעסיקים ומציעה להם שירותי מיון קורות חיים בתשלום. השותפות מחזיקה ברישיון לשכה פרטית, כנדרש בחוק שירות התעסוקה. בסוף אותה שנה הגישו המבקשים, ליאור אביטל ואבישי גולדברגר, בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד אולג'ובס בטענה כי זו הפרה את החוק בכך שהיא עוסקת ב"תיווך עבודה", פועלת כלשכה פרטית מבלי לקבל רישיון לכך וגובה ממבקשי עבודה תשלום עבור התיווך. הקבוצה המיוצגת הוגדרה בבקשה ככל מחפשי העבודה ששלחו דרך האתר קורות חיים בתקופה של שבע השנים שעד להגשתה. הסעדים שהתבקשו: השבת הסכומים שנגבו שלא כדין, שהוערכו ע"י המבקשים בכ-175 מיליוני שקלים וצו להורות לאולג'ובס לחדול מהתנהלותה.
השופטת אסתר שטמר דחתה את הבקשה וקבעה כי הגם שקו הגבול המדויק בין תיווך לבין שאינו תיווך לא שורטט בחוק - אין להגדיר את פעילות אולג'ובס תיווך עבודה, כי אם פעילות קרובה לתיווך עבודה שאינה טעונה רישיון. לדבריה, כל גולשי האתר נחשפים לכל המשרות המתפרסמות בו מבלי שהם נדרשים לחשוף פרטים אישיים או לשלם דמי מנוי, ויכולים למיין את המשרות על פי קריטריונים שונים ללא מעורבות של אולג'ובס. זאת, בדומה למודעות דרושים המתפרסמות בעיתון, שם ברור שאין מדובר בתיווך.
עוד נקבע כי ההתפתחות הטכנולוגית שמכוחה משלוח קורות החיים מתבצע דרך הממשק באתר ולא באמצעות משלוח מכתב לתיבת הדואר של המעסיק או שיחת טלפון אליו, אינה מצדיקה פרשנות שונה ויש לקבל את טענת אולג'ובס כי אינה מקשרת בין המעסיק לבין מחפש העבודה אלא מאפשרת למחפש להשתמש בממשק טכנולוגי שיצרה. לפיכך, סברה השופטת כי פעולות אולג'ובס הן פעולות טכניות וכלליות הקרובות אמנם לתיווך עבודה, אולם אין המדובר ב"הפגשה" כאמור בחוק. זאת ועוד, אם תתקבל פרשנות המבקשים היא תעניק למחפש העבודה הגנת יתר שעלולה לפגוע בו, משום שימנעו ממנו שירותים שיכול היה לקבל תמורת סכום סביר ואף בחינם. תוצאה כזו, נקבע, היא מרחיקת לכת ואינה עולה בקנה אחד עם כוונת החוק. נוכח האמור, נקבע כי השירותים שמעניק האתר – הן בחינם והן תמורת תשלום או דמי מנוי - אינם בבחינת תיווך לעבודה כאמור בחוק שירות תעסוקה.
באשר למיון קורות החיים, נקבע כי פעולת הסימון היא פעולה אקטיבית וספציפית שמפגישה בין המעסיק לבין המועמד לעבודה במטרה שייווצרו יחסי עבודה, ומשום כך מהווה תיווך עבודה. עם זאת, אין מחלוקת כי כיום מסופקים שירותי המיון על ידי השותפות המחזיקה ברישיון לשכה פרטית כדין, ולכן זו רשאית לעסוק בתיווך עבודה. בכל הנוגע לעובדה שאולג'ובס נתנה שירותי מיון גם לפני הקמת השותפות, כלומר בניגוד לחוק לגבי אותה תקופה, ציינה השופטת כי החברה תיקנה את דרכיה כ-9 חודשים לפני הגשת בקשת האישור וללא קשר אליה. לדעת השופטת, אין בנסיבות העניין מקום לאשר התובענה הייצוגית לגבי התקופה שקדמה, בעיקר נוכח מטרת חוק תובענות ייצוגיות וכיוון שאין מדובר באוכלוסייה מוחלשת מעצם הגדרתה ושאינה חייבת להשתמש באתר זה דווקא. בנוסף, הנזק שנגרם לכאורה לכל אחד מחברי הקבוצה אינו גדול ומדובר בשירות שחברי הקבוצה בחרו להשתמש בו. אשר על כן, נראה שאין בתובענה תועלת לאכיפה והרתעה. יחד עם זאת, בהתחשב בהפרת הדין הנחזית לשנים שטרם הקמת השותפות, החליטה השופטת להפחית את ההוצאות שישולמו לאולג'ובס ולהעמידן על סכום כולל של 10,000 ₪ בלבד.
