המחוזי אישר כי אין לראות בהסדרים הפלילי והאזרחי אליהם הגיעה יצרנית התרופה עם הממשל בארה"ב משום "הודאת בעל דין" הפוטרת את התובעים מהנטל להוכיח תביעתם. גם במישור העובדתי, לא הוכח שימוש בתרופה על בסיס יומיומי עובר לאירוע המוחי ונקבע כי למנוחה היו גורמי סיכון רבים נוספים, כגון עישון, לחץ דם גבוה ונטילת תרופות נוספות במינונים גבוהים
בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישו עיזבונה של מנוחה ובן משפחתה על דחיית תביעת נזקי גוף שהגישו נגד יצרנית ומשווקת התרופה "ויוקס", בטענה שזו גרמה למנוחה לאירוע מוחי בגינו נותרה נכה בשיעור 100%. השופטת שלומית יעקובוביץ קבעה כי אין להתערב בממצאיו של בית משפט השלום לגבי אי נטילה קבועה, סדירה ותדירה של הויוקס על בסיס יום יומי עד לאירוע המוחי, ולגבי העדפת חוות הדעת מטעם המשיבות על פני חוות דעת המומחה מטעם המנוחה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המנוחה חלתה בדלקת פרקים שגרונית והחל מסוף שנות התשעים טופלה בתרופה Vioxx, לטענתה באופן קבוע. בשנת 2004, לקתה המנוחה באירוע המוחי שבעקבותיו נותרה נכה בשיעור של 100%. כשנתיים לאחר מכן, הגישה התובעת נגד המשיבות, יצרנית ומשווקת התרופה, תביעת נזקי גוף בטענה כי האירוע המוחי שבו לקתה נגרם כתוצאה משימוש קבוע ורצוף בויוקס.
כראיה לקשר הסיבתי, טענה המנוחה כי בשלהי 2004 הודיעה היצרנית על הורדת התרופה מהמדפים והפסקת שיווקה בשל הגברת הסיכון לאירועים קרדיו-ווסקולאריים, ואף מצאה להגיע לידי הסדרים כספיים שונים בארצות הברית במישור הפלילי (תשלום קנס) והאזרחי (מנגנון לפיצוי הנפגעים) כאחד. באלו, ביקשה המנוחה אף לראות "הודאת בעל דין" על כל הנובע והמשתמע מכך, לרבות לעניין נטל ההוכחה. בנוסף, תמכה המנוחה את תביעתה בחוות דעת רפואית שסמכה בעיקרה על פרסומים והודעות שמסרו יצרנית התרופה וה-FDA האמריקאי, ובה קבע המומחה כי המנוחה סבלה אירוע מוחי עם "קשר סיבתי הדוק" לשימוש בויוקס. טרם מתן פסק הדין בתביעתה, הלכה המנוחה לעולמה.
בפסק דינו, קבע בית משפט השלום כי אין לראות בהסדרים הפלילי והאזרחי אליהם הגיעה יצרנית התרופה עם הממשל הפדראלי בארצות הברית משום "הודאת בעל דין" הפוטרת את התובעים מהנטל להוכיח תביעתם. גם במישור העובדתי נדחתה טענת המנוחה לנטילה קבועה, סדירה ותדירה של הויוקס על בסיס יום-יומי עד לאירוע המוחי, זאת משלא הוכחה במידה הדרושה במשפט האזרחי. כן קבע בית המשפט כי המנוחה לא הוכיחה את רכיב הקשר הסיבתי, כאשר מעבר לאי הוכחת שימוש בתרופה על בסיס יומיומי עובר לאירוע המוחי היו לה גורמי סיכון רבים, בהם עישון כבד וממושך, מחלת דלקת המפרקים השגרונית והתרופות הרבות שנטלה בגינה במינונים גבוהים במיוחד וערכי לחץ דם גבוהים.
השופטת שלומית יעקובוביץ דחתה את הערעור על החלטת בית משפט השלום וקבעה כי בית המשפט בחן באריכות את טענות המערערים ודחה אותן בפסק דין בהיר, מעמיק ומנומק הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי כאשר הממצאים העובדתיים שקבע עוגנו כדבעי במסד הראייתי שבא בפניו, לרבות חוות הדעת הרפואיות. כך, קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום, לגבי אי השימוש הרצוף ואי השימוש היומיומי בתרופה והפסקת השימוש בה כשלושה חודשים לפני האירוע המוחי, הן קביעות בעלות השלכה רבה על התביעה ואשר יש בהן כדי לשמוט את הבסיס תחת חוות דעת המומחה מטעם המנוחה היוצאת מנקודת הנחה לפיה נטלה את התרופה באופן יומיומי ורציף מאז שנת 1999 ועד לאירוע המוחי. לפיכך, נקבע כי אין מקום להתערב בפסק דינו המפורט של השלום על הקביעות העובדתיות והמשפטיות שבו.
למעלה מן הצורך, התייחסה השופטת למספר טענות לגופו של עניין, ודחתה את טענת המערערים כי היה על היצרנית להפסיק את ייצור ושיווק הויוקס בעקבות ממצאי מחקר ה-VIGOR עוד בשנת 2000 ולהמשיך את המחקרים הנוגעים לבטיחות השימוש בו כשהתרופה אינה עוד על המדפים. זאת, שכן לא הונחה התשתית הראייתית הצריכה לכך, לרבות חוות דעת מומחה. עוד נקבע כי אין מקום להתערב בביקורת של בית משפט השלום על "מומחיותו" וניסיונו המקצועי של המומחה מטעם המערערים, שכן לבד מהעובדה כי הוא נעדר כל מומחיות וניסיון רלוונטיים בעניין הרפואי שבמחלוקת – גם גישתו בעניין הצגתה של משנה רפואית בפני בית המשפט הייתה תמוהה בלשון המעטה. מנגד, ניצבה משנה רפואית מדעית סדורה מטעמן של המשיבות, אשר ראוי ונכון היה בנסיבות אלה להעדיפה.
לקריאה נוספת, ראו:
קופ"ח כללית תפצה חולה שהתמכר להימורים כתוצאה מתרופה לפרקינסון
אוחדו התביעות הייצוגיות בעניין תרופת אלטרוקסין; הנזק מוערך ב-3.6 מיליארד ש'
נדחתה בקשה לייצוגית נגד יצרנית התרופה 'סלקוקס': לא הסתירה מידע
