ארגז הכלים וסדרי העדיפויות של הממונה על ההגבלים העסקיים אינם מותאמים להתמודדות עם העבירות המבוצעות מידי יום ופוגעות בכלכלה ובצרכנים. כך נחזיר את ההרתעה למערב הפרוע של העולם העסקי ונעביר את הכוח לידי הציבור
קשה לאכוף חוקים כלכליים וקשה עוד יותר לאכוף את חוק ההגבלים העסקיים, הנחשב חוק כלכלי מורכב. התאגידים עוברים לכאורה עבירות בתחום ההגבלים העסקיים בשיטת הדלת המסתובבת – הנה רק יצא משופרסל מנכ"ל שסרח, המואשם בהורדת מוצרים מהמדף של ספקים שלא נתנו לשופרסל הנחה מיוחדת, וכבר שמענו על פרשה חדשה שבה שופרסל מקבלת לכאורה מחברת טרה הנחת ספק של כ-20% על גבינות בתנאי שלא תעביר את ההנחה הזו לצרכנים.
עבירות הגבלים עסקיים הן עבירות כלכליות הפוגעות בתחרות, והיעדר האכיפה פוגע באופן עקיף בכלכלה ובאופן ישיר בצרכן ששילם יותר, או שקיבל מוצר או שירות נחותים יותר. אך עולם כמנהגו נוהג, הכלכלה המצרפית יוצאת בחסר והציבור יוצא נפסד.
בעלי האינטרס יודעים להשיג פיצוי
מידי יום מופר בישראל חוק ההגבלים העסקיים. חלק מהעבירות זניח וראוי לטיפול, אך לא כזה של הממונה על ההגבלים העסקיים. זאת, כיוון ש"כלי הנשק" המצויים בארגז הכלים של הממונה כבדים, מסורבלים, ולעיתים חריפים מדי. אף מבחינת הקצאת הזמן וסדרי העדיפות של הממונה, לא בכל עבירה יהא זה ראוי, מנקודת מבטה של הרשות, להקצות משאבים וזמן ולפעול. מנגד, מאחר שאין לנו בכל עיר בישראל "משטרת הגבלים עסקיים", הרי שגם עבירות שחשוב שיטופלו בידי הרשות היושבת בירושלים אינן מטופלות.
ידי הרשות להגבלים מלאות עבודה. שיקולי תקציב, תכנית יעדים שנתית, שיקולי מיקוד ומדיניות מונעים מהרשות, שהיא גוף גדול וחזק, לטפל בהפרות שנחשבות "קלות ערך", אך יש מי שנפגע מכך ולא ראוי להשלים עם מצב שבו מתבצעות הפרות קלות או חמורות של חוק ההגבלים העסקיים אשר אינן זוכות לטיפול.
גם משטרת ישראל אינה מתחילה בעצמה טיפול בכל עבירה. לעיתים הטיפול הוא תוצאה של תביעה אזרחית שהוגשה או סיקור עיתונאי של תביעה שהוגשה, ורק בעקבות אלו מתחיל הטיפול המשטרתי. כך גם בדיני המס, בניירות הערך ובעולם התאגידי. בעלי האינטרס יודעים לנתב את דרך פעולתם כך שלבסוף ישיגו עבורם את הפיצוי הכספי או את הגמול החברתי. לא כך הדבר בהפרות של דיני ההגבלים העסקיים.
לאחרונה תוקן חוק ההגבלים העסקיים, ולצד האכיפה הפלילית המסורבלת, ניתנו בידי הממונה סמכויות אכיפה מנהליות שבמסגרתן רשאי הממונה להטיל קנסות על מפרי חוק עד לסכום של מיליון שקל על אדם ועד 24 מיליון שקל על חברה. אלא שגם בכך אין די כדי לטפל בכלל ההפרות המבוצעות מדי יום ברחבי המדינה, ואין בכך כדי לגרום לכל אדם "המנהל עסקים", שכלפיו מופנה החוק, שלא לבצע עבירות הגבלים עסקיים. קנס בסכום מירבי של 24 מיליון שקל הוא נמוך ולא רק שאינו מרתיע, הוא מהווה אפילו פרס לחברה שמסכימה לשלם אותו מיידית כדי להימנע מאכיפה פלילית ומהגשת כתב אישום. מנגד, חברה שתדע שההחלטה בעניינה היא פלילית, ייתכן שלא תמהר לשלם קנס ואז תיאלץ המדינה לשאת בעלות של הליך משפטי פלילי יקר וארוך. היכן ההרתעה?
להעביר את האכיפה לידי הציבור
ההתרעה צריך שתהא על דרך של אכיפה פרטית – הגשת תביעות אזרחיות בידי הציבור בעילות של הגבלים עסקיים, בדיוק כפי שנעשה בדיני הגנת הצרכן, בדיני ניירות הערך ובדין האזרחי כולו. ההבדל הוא שבדיני התאגידים ובדיני ניירות הערך זכה הציבור לקבל בית משפט מומחה, המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, המבררת תביעות אזרחיות ופליליות בניירות ערך כמו גם תביעות ייצוגיות ותביעות נגזרות בענייני תאגידים.
המחלקה הכלכלית נחשבת בית משפט מומחה ויעיל במיוחד. ההליכים שם מסתיימים במהירות יחסית ובמקצועיות רבה. פסקי הדין וההחלטות של מחלקה זו מחלחלים לכל ענפי המשפט ומציבים נורמות ברורות. מה שהיה טרם הקמת המחלקה הכלכלית אינו קיים עוד, בין אם כתוצאה משינויים של השוק ובין אם כתוצאה מהכתבת נורמות בצורה מהירה, חכמה ויעילה.
לא כך בדיני ההגבלים העסקיים. האפשרות לבצע אכיפה פרטית בתחום זה עומדת לכל אדם אך בפועל אינה אפשרית. בתי המשפט האזרחיים – שלום ומחוזי – אינם מומחים בדין זה ותיקים שכאלו אף לא מתבררים בפניהם. גם שופט חכם שאליו יגיע תיק שכזה ייאלץ להקדיש זמן רב ללימוד הדין ולהשגת תוצאה נכונה מבחינת הדין.
כל זאת, בשעה שבירושלים יושב לו בית הדין להגבלים עסקיים הדן בכתבי אישום המוגשים על ידי הרשות להגבלים עסקיים ובערעורים על החלטות הממונה. מדוע זה לא תתווסף לבית משפט מומחה ומקצועי זה סמכות בלעדית ייחודית לדון בעבירות הגבלים עסקיים ובתביעות אזרחיות העוסקות בהגבלים עסקיים המוגשות על ידי פרטים? שם הסינתזה תהא מושלמת וכל החלטה ופסיקה תשתלב גם עם המומחיות רבת השנים של בית משפט מנוסה ומקצועי זה ועם המדיניות ההולכת ומתפתחת בתחום. הצעה זו אינה מצריכה הקמת בית משפט חדש או הוספת שופטים למערכת. מדובר בבית דין קיים, שכל שיש הוא לצרף אליו את הסמכויות הרלוונטיות. בכך, ייצאו הציבור והכלכלה נשכרים, הרשות תוכל לבחון כל תביעה אזרחית שתוגש ותבחר אם להצטרף או האם לנקוט הליך מקביל. יש לבחון גם את האפשרות שהרשות אף תסייע במימון תביעות שכאלו.
הכותב, מייסד משרד ש. תורג'מן, עוסק בענייני תאגידים והגבלים עסקיים, מרצה במכללת שערי משפט ובמוסדות אקדמיים נוספים
