חדשות

השופט אריה נאמן קנס מתדיין באלפיים שקל לאוצר המדינה, בגלל ששיקר במצח נחושה כי אינו אבי הילד עבורו חויב בתשלומי המזונות, חודש לאחר שביקש מבית המשפט הסדרי ראייה על הילד. השופט נאמן הבהיר כי אותו משרד עורכי דין הגיש את שתי הבקשות, ואותו עורך דין באותו משרד עורכי דין חתום על שתיהן

שופט בית המשפט לענייני משפחה בקריות, אריה נאמן, דחה בקשת בעל דין מהצפון לבטל פסק דין שניתן נגדו בהיעדר הגנה, בו חויב לשלם מזונות לבנו – וחייבו בהוצאות משפט בסך אלפיים שקלים לטובת אוצר המדינה, כי שיקר לבית המשפט במצח נחושה בשאלת היותו אבי הקטין ובזבז את זמנו של בית המשפט לחינם.

מדובר בפסק דין למזונות הקטין, שניתן בהיעדר הגנה, לאחר שאימו הגישה יום קודם לכן בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, בצירוף "הודעה על ביצוע מסירה". לבקשה צורף אישור מסירה לכך שכתב התביעה נמסר שישה ימים לאחר הגשתו, במקום מגורי המבקש באותה עת – בבית אביו, כאשר המסירה בוצעה פיזית לידי האב של המבקש, אשר סירב לחתום על אישור המסירה. לכן צורף לאישור המסירה תצהיר של מי שמסר את התביעה, אשר הצהיר על המסירה ועל סירובו של אבי המבקש לחתום על האישור. הואיל וכך, ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

האב דרש לבטל את פסק הדין שניתן לרעתו, באמצעות עורך דינו, משתי טענות: כתבי בי דין לא נמסרו לו והוא מכחיש את אבהותו על הילד.

השופט נאמן ציין כי המבקש עצמו הודה בבקשתו כי מקום מגוריו באותה עת היה "במעצר בית אצל הוריו בכפר" ומכך עולה כי האם פעלה כדין בכך שביצעה את המסירה במקום מגוריו בבית אביו. כן הבהיר כי  לו בכך היו מסתכמות טענותיו של האב, היה מחריש אלא שהאב מוסיף ומכחיש את אבהותו על הקטין!

"אודה ולא אבוש", קבע השופט נאמן, "קראתי שוב ושוב את הטענה הנ"ל, עליה חזר המבקש בתצהיר אשר צורף לבקשה, אף הרכבתי את משקפי הקריאה שלי למען לא אטעה, ולא, לא טעיתי: המבקש אכן טוען שהוא איננו אביו של הקטין! אלא שכנראה נשמט מזיכרונם של המבקש ובא-כוחו, שאך חודש טרם הגשת התובענה דנן, ... מגיש המבקש באמצעות אותו משרד בא-כוח שהגיש את הבקשה דנן, כתב תביעה מטעמו שכותרתו 'אחזקת ילדים / ראיית ילדים', קרי תביעה למשמורת על הקטין, וראה זה פלא: בסעיף 2 שם מצהיר המבקש כהאי לישנא: 'התובע הינו אביו של הקטין'. אז כן 'אביו' או  לא 'אביו'?????", תמה השופט נאמן.

השופט נאמן הוסיף כי ברור שהמבקש משקר במצח נחושה(!) כאשר מצד אחד כשנוח לו הוא מצהיר על אבהותו ומכוחה תובע 'משמורת' ומאידך כשנוח לו הוא מכחיש את האבהות על מנת להיפטר מחיוב המזונות.

בגין שקריו במצח נחושה ורק בשל כך, קבע השופט נאמן, כי מן הדין (ובוודאי מן הצדק) לדחות את בקשתו מכל וכל, תוך חיובו בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בגין בזבוז זמנו של בית המשפט שנאלץ להקדיש משאבים יקרים (על חשבון משימה בתיק אחר) לקריאת הבקשה ולכתיבת החלטתו.

יד ימין של אותו עורך דין איננה יודעת מיד שמאל?!

השופט הבהיר כי אותו משרד עורכי דין הגיש את שתי הבקשות, ואותו עורך דין באותו משרד עורכי דין חתום על שתיהן. "לאחר עיון היה נדמה לי לרגע שאורו עיני: בעוד שעל כתב תביעת המשמורת (שבה נטען לאבהות) חתום עו"ד ***** בעצמו, הרי שעל הבקשה לביטול פסק הדין (שבה הוכחשה האבהות) חתום עורך דין אחר ממשרדו, עו"ד *****; בנקודה זו רציתי לכתוב שכנראה שיד ימין במשרדו של עו"ד ***** איננה יודעת מיד שמאל... אלא שאז דיפדפתי בתביעת המשמורת ומצאתי את תצהירו של המבקש, שם חתום כמאשר את נכונות האמור בתביעה – עו"ד ***** עצמו שהגיש הבקשה לביטול פסה"ד! קרי: יד ימין של אותו אדם איננה יודעת מיד שמאל".

השופט נאמן ציין כי לא מצא לנכון לחשוף את שם משרד עורכי הדין או לחוות עליו את דעתו על שהגישו הן את תביעת המשמורת (שבה נרשם כי "התובע הינו אביו של הקטין") והן את הבקשה דנן (שבה נרשם כי "המבקש מכחיש את האבהות" על הקטין), ברם די לחכימא ברמיזא.

תמ"ש  45926-06-13