החטא ועונשו: אלון רצאבי, מפקד יחידת משטרת התנועה הארצית לכיש, הורשע בהפרת אמונים על שהלווה אלפי שקלים מבעל פנצ'ריה, רוני בראנס, והמיר קנסות משטרה שניתנו לו לאזהרות בלבד. בית המשפט נמנע מלהרשיע את השוטר סיימון וקנין על שהודיע לבראנס לו כי שמו עודכן במחשב לסטאטוס "בדוקאי", בנימוק של פער בין הציפיות והדרישות שלא לסטות מן השורה
החטא ועונשו: בית משפט השלום בבאר שבע גזר הבוקר את עונשו של מפקד יחידת משטרת תנועה ארצית לכיש, אלון רצאבי מראשון לציון, על ביצוען של שתי עבירות של הפרת אמונים – שלושה חודשי עבודות שירות בלבד, ועוד חצי שנת מאסר על תנאי. בית המשפט נמנע מלהרשיע את סיימון וקנין, סייר בוחן תנועה ביחידת משטרת תנועה ארצית נגב, תושב אשקלון, שהודה בעבירה של גילוי בהפרת חובה והטיל עליו 120 שעות לתועלת הציבור.
לקח "הלוואות" שמעולם לא הוחזרו
לפי כתב האישום, השוטר רצאבי ביקש הלוואות כספיות מרוני בראנס, שהיה בעל פנצ'ריה בתחנת הדלק "אלון" בגן יבנה. רצאבי ביקש את ההלוואות עבור עצמו, ועבור שוטרות מהיחידה שלו, שנמצאו במצוקה כספית. לפי כתב האישום, השוטר הבכיר קיבל מבעל העסק 1,500 שקל עבור עצמו וסכום של 5,000 עד 7,000 שקל עבור השוטרת אודליה אידן. הכספים מעולם לא הוחזרו לבעל העסק. בנוסף, רצאבי קיבל מבעל העסק צ'ק בסך 2,000 שקל לרגל חתונתו. בתמורה לכך בעל העסק ביקש מרצאבי מספר פעמים להמיר קנסות שניתנו לרכבי העסק לאזהרות בלבד.
לפי האישום השני, וקנין התקשר לבראנס וחשף בפניו מידע פנימי על כך שהוא עודכן במחשב לסטטוס "בדוקאי". הסטטוס מצביע על כך שהמשטרה חושדת באחד שהוא מעורב בפשיעה ומוצאת לנכון לעקוב אחר תנועותיו ולנהל עליהן תיק. וקנין המליץ לבראנס לברר עם שוטר אחר "כיצד מורידים את זה". בראנס יצר קשר עם רצאבי, אשר הסביר לו מה פירוש ההכרזה והנחה אותו לפנות לתחנת המשטרה ולבקש גיליון רישום פלילי. בראנס ביקש מרצאבי לבדוק עבורו במה מדובר. בסמוך לכך, רצאבי ביקש מבראנס לסייע לשוטרת ולהעביר לה 300-400 שקלים. לאחר שאחד העובדים הוציא את הסכום מקופת העסק ומסר אותו לרצאבי, הוא בדק את שמו של בראנס במסוף המשטרתי.
הנאשמים הגיעו להסדר טיעון עם המחלקה לחקירת שוטרים והודו במעשים שיוחסו להם.
שמירה על הערכים החברתיים
השופט ד"ר יובל ליבדרו קבע כי יש לגזור מתחם עונש נפרד לשני האישומים שיוחסו לרצאבי והחליט כי המתחם ההולם לכל אחד מהאישומים הוא בין מאסר מותנה וענישה הנלווית ל-12 חודשי מאסר בפועל. לגבי וקנין, נקבע בגזר הדין כי מתחם העונש נע בין מאסר מותנה וענישה נלווית לבין חודשי מאסר ספורים לריצוי בעבודות שירות. השופט ליבדרו ציין כי "הצורך בשמירה על הערכים החברתיים שבבסיס העבירה שבענייננו הוא נכון ביתר שאת שעה שמדובר בהפרה שנעשית על ידי שוטר".
בית המשפט ציין בגזר הדין כי "קיים קשר בין מעמדו ותפקידו של רצאבי לבין ביצוע העבירות", והוסיף כי אכן "קיימת מידה של פגיעה בציבור ובמשטרה כתוצאה מהעבירות". השופט ליבדרו הדגיש כי לא מדובר בכישלון חד-פעמי אלא "בנאשם אשר משך כשנתיים היה במצב של ניגוד עניינים וקיבל כספים עבורו ועבור אחרים עימם רצה להטיב ממי אשר הוא סייע לו שלא כדין במספר הזדמנויות שונות".
הציפיות והדרישות שלא לסטות מן השורה
השופט ציין כי במקרה זה "הימנעות מהרשעה תיפגע באינטרסים ציבוריים רחבים, לרבות באמון הציבור במערכות אכיפת החוק". אולם, בין הרטוריקה לבין התוצאה מרחק רב: השופט ליבדרו גזר על רצאבי רק שלושה חודשי עבודות שירות וחצי שנת מאסר על תנאי כך שלא יעבור את העבירות במהלכה.
ואילו במקרה של וקנין, השופט ליבדרו סבר כי ניתן לצאת מן הכלל ולסיים את ההליך ללא הרשעתו. השופט ציין כי מדובר בעבירה שונה ונסיבות שונות מאלה של רצאבי. וקנין ביצע עבירה פחות חמורה בהזדמנות אחת בלבד. בית המשפט קבע גם כי בשעת ביצוע העבירה רצאבי היה קצין בכיר, בעוד וקנין היה שוטר מן המניין "והציפיות והדרישות שלא לסטות מן השורה הולכות ומכבידות ככל שמדובר בבעלי סמכות ומפקדים בכירים".
ת"פ 16908-06-11
