לטענת התובעים, חברות הגז אמישראגז, סופרגז ופזגז מתקינות צוברים בשטחים ציבוריים, ללא קבלת היתר מהעיריות ובכך מסכנות את הציבור. דמי השימוש שגובות החברות מהלקוחות כוללים השתתפות בעלות השגת היתרי הבניה וכן פיקוח ובקרה שוטפת על צוברי הגז אשר הוטמנו, כאשר בפועל החברות מתקינות צוברים ללא היתר ומתעשרות שלא במשפט
בסוף השבוע הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית על סך 372 מיליון שקל נגד חברות הגז אמישראגז, סופרגז ופזגז.
שלושה תובעים ייצוגיים טוענים, באמצעות עו"ד יוסי פוקס מרמת גן, כי החברות מטמינות צוברי גז בבתים משותפים ובסמוך להם בכל רחבי הארץ ללא קבלת היתר בנייה כדין וללא פיקוח כדין על בטיחות הליך הטמנת הצובר. התובעים מציינים כי למרבית העיריות אין די נתונים על פריסת רוב צוברי הגז ברחבי העיר.
עושות הון מאספקת הגז תוך רשלנות פושעת
לטענת התובעים, "החברות אף מסרבות, בחוסר תום לב מובהק, למסור לרשויות המופקדות על בטיחות הציבור, מידע על צוברים אשר הוטמנו על ידן בעבר". התובעים מציינים עוד בבקשתם לנהל ייצוגית נגד חברות הגז המובילות כי "צוברים רבים מותקנים בשטחים ציבוריים, ללא קבלת היתר מהעיריות. כתוצאה מכך, חברות הגז נהנות ממיקום לצובר ללא עלות, תוך שהן עושות הון מאספקת הגז לציבור, כל זאת ללא הסכם או הסדרת תשלומים כגון ארנונה, ואף בכך עושות עושר ולא במשפט, מלבד הסכנה והפגיעה הפוטנציאלית במרחב הציבורי".
התובעים טוענים במסגרת התביעה הייצוגית כי חברות הגז מבצעות "עוולות צרכניות של הונאה, עושק, מצג שווא, הטעיה וחוסר תום לב, רמיסת הטריטוריה הפרטית והציבורית, תוך שהן עושות במרחב הפרטי והקהילתי כבשלהם, ומפיקות ממעשיהן אלו הון רב על חשבון הצרכנים התמימים". כך גובות חברות הגז כספים עבור שירותים שלא מוענקים על ידן, ובכך עוברות על עוולה משפטית של "עשיית עושר ולא במשפט". נטען כי החברות גובות מלבד התשלום על צריכת הגז גם דמי שימוש קבועים שכוללים השתתפות בעלות השגת היתרי הבנייה, וכן פיקוח ובקרה שוטפת על צוברי הגז אשר הוטמנו.
בנוסף כתבו התובעים כי התנהגות חברות הגז "עולה אף כדי רשלנות פושעת, שכן צוברים רבים מוטמנים בשטחים פתוחים, שטחים בהם גדלים עשבי בר וצמחיית פרא, ללא עדכון העירייה בכך. לא מן הנמנע כי אי-ניכוש העשבים עלול להאיץ התפשטות שריפה, במידה ותפרוץ עקב דליפת גז".
מיכלי הגז המוטמנים מסכנים את דיירי הבניין
חברות הגז מספקות את הגז ללקוחות באמצעות מערכת גז מרכזית או באמצעות מכלי גז במשקל של 12 עד 48 ק"ג. זאת כאשר במרבית הבניינים הנבנים בשנים האחרונות מערכת הגז מבוססת על צבור תת-קרקעי המוטמן באדמה. בבניינים שבהם לא ניתן להטמין צובר תת-קרקעי או בבניינים ישנים שטרם הוטמן בהם צובר ישנם מיכלים של 48 ק"ג המרוכזים במרכזיית מיכלים אחת. מערכת הגז המרכזית כוללת מונה גז אישי לכל דייר והחיוב מתבצע אחת לפרק זמן בהתאם לכמות הגז שנצרכה. לחילופין כאמור החברות מציעות לצרכנים לרכוש מיכל גז של 12 או 48 ק"ג.
צוברי הגז הם מיכלי ענק המוטמנים מתחת לאדמה מטעמי ביטחון וחזות סביבתית, כאשר נפח הקיבולת של צוברי הגז גדול לאין שיעור מנפח הקיבולת של מיכל גז מיטלטל. התובעים מדגישים כי "במידה והצוברים אינם מותקנים באופן בטיחותי ועל פי התקן, ונעדרים היתר בנייה כדין, פוטנציאל הסיכון לדיירים ולסביבה גדל".
התובעים מציינים כי במאי 2003 אירע פיצוץ בצובר גז ליד מסעדת ג'ירף ברחוב אבן גבירול בתל אביב, בעקבותיו נפגעו 30 איש. כמו כן, הם מזכירים כי בשנת 1985 אירע במקסיקו סיטי פיצוץ רב עוצמה במאגרי גז בישול אשר גרם ל-600 הרוגים וליותר מאלפיים נפגעים.
התובעים מבקשים מבית המשפט המחוזי בין היתר לקבוע כי החברות מסכנות באופן חמור ומודע את הציבור, וכן לחייבם להחזיר ללקוחות את כל הסכומים שהתקבלו שלא כדין, כתוצאה מגביית תשלום בגין חלק מדמי השימוש בצוברים, אשר כולל בתוכו דמי היתר אשר כלל לא התקבל כנדרש בחוק.
טרם הוגשה לבית המשפט תגובת חברות הגז הנתבעות.
(ת"צ 13585-10-13)
