הקונה שרכשה את הכפכפים ב-2005 תבעה את החנות 7 שנים מאוחר יותר בטענה שדרישותיה לקבל את הכפכף הימני לא נענו. ביהמ"ש דחה את תביעתה ותהה מדוע לא עשתה את המינימום הנדרש כדי לפתור את העניין – להשיב את הכפכף המיותר לחנות
לקוחה רכשה לבנה כפכפים מתוצרת חברת "קמפר" מחנות ברחוב שינקין בתל אביב. מה רבה היתה הפתעתה כשהגיעה לביתה וגילתה כי בקופסה נארזו שני כפכפים המיועדים לרגל שמאל. שבע שנים לאחר מכן, כחודש לפני תום תקופת ההתיישנות, היא הגישה תביעה נגד חנות הנעליים לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בדרישה לפיצוי בסכום של 7,000 שקל.
הקונה, שרכשה את הכפכפים ב-2005, טענה בתביעתה כי בקשתה מהחנות לקבל את הכפכף הימני בדואר לא נענתה, וגם כאשר הגיעה באופן אישי לחנות לא קיבלה את הכפכף המיוחל.
בתגובה לתביעה השיב מנהל החנות כי המקרה זכור לו, וכי מאחר שבחנות נותרו שני כפכפים המיועדים לרגל ימין, האינטרס הברור היה דווקא להחליף את אחד הכפכפים השמאליים שנשלח בטעות בכפכף ימני כדי שניתן יהיה למכור את הזוג שנותר. עוד טען מנהל החנות כי הקונה הוזמנה לבוא ולהחליף את הכפכף המיותר, ואף הוצע לה לשלוח את הכפכף בדואר ולקבל תמורתו כפכף ימני, אך היא לא עשתה זאת.
השופט בדימוס יהודה גרניט דחה את התביעה וקבע כי "הנתבעת עשתה כל מה שמצופה מבעל עסק סביר לעשות, דהיינו לנסות ולקבל בחזרה את הכפכף השמאלי ולהחליפו בכפכף ימני". מנגד, כתב השופט, הקונה לא עמדה בחובה המוטלת עליה להקטין את נזקה "ולא עשתה את המינימום הנדרש ממנה כצרכן להביא להחלפת הכפכף". לא נפסקו הוצאות בתביעה.