כללי לשכת עורכי-הדין (סדרי-הדין בבתי-הדין המשמעתיים), התשכ"ב-1962 - בוטל 1בתוקף סמכותה לפי הסעיפים 65 ו-109 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין כללים אלה: |
| 3א. (תיקון התשל"א) החלטת הקובל להגיש קובלנה או לא להגיש תינתן תוך 90 יום מתום התקופה שנקבעה בסעיף 2, זולת אם קיימות נסיבות המצדיקות שיהוי ושינומקו ויודעו למגיש התלונה. |
| 4. (תיקון התשל"א) קובל שהוגשה לו תלונה כאמור בסעיף 1 ולא ראה שיש מקום להגיש קובלנה על פיה, יודיע למתלונן על כך בהודעה מנומקת בכתב אם דרש זאת המתלונן. |
| 4א. (תיקון התשכ"ט) הועד המרכזי וועד מחוזי רשאים לאצול מסמכויותיהם על פי סעיפים 1 עד 3 לועדה המורכבת מחלק מחברי אותו ועד. |
| 5. קובלנה תוגש לבית-הדין המשמעתי המחוזי אשר לו השיפוט לדון בעבירת-המשמעת (בפרק זה ובפרק השני - בית-הדין), בארבעה עותקים ובמספר עותקים נוספים כמספר הנאשמים בה. |
| 7. מותר לצרף בקובלנה אחת תלונות אחדות, אם הן מבוססות על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד. |
| 8. מותר להאשים בקובלנה אחת כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לאחת מהעבירות שבקובלנה, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד. |
| 11. העתק מן הקובלנה ומכל הודעה על חזרה מאישום, חתום ביד הקובל, יומצא לנאשם. |
| 15. (תיקון התשכ"ט) עם פתיחת הדיון, רשאים הנאשם או הקובל להודיע לבית-הדין על התנגדות לחבר בית-הדין. |
| 17. |
| 19. (תיקון התשכ"ט) בית-הדין לא יהיה חייב להזמין בכתב את הנאשם לישיבה נדחית שנקבעה בנוכחותו או בנוכחות בא-כוחו ויהיה רשאי לדון בהעדרו אם לא התייצב הנאשם לדיון לישיבה שנדחתה כאמור. |
| 20. אב בית-הדין יזמין למועד הדיון אותם העדים אשר בית-הדין ימצא לנכון להזמינם להעיד או להגיש מסמכים שברשותם, בין על פי בקשת בעלי-הדין ובין מיזמתו הוא. |
| 22. אב בית-הדין ינהל את הדיון בישיבות בית-הדין, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון. |
| 23. |
| 24. לא יידון נאשם בדין-משמעתי אלא בפניו, אולם רשאי בית-הדין להרשות לנאשם, לפי בקשתו, שייעדר מהדיון, כולו או חלקו. |
| 25. (תיקון התשכ"ט) על אף האמור בסעיף 24, רשאי בית-הדין לדון את הנאשם שלא בפניו לאחר שהומצאה לו הזמנה לפי סעיף 18 או במקרה הנזכר בסעיף 19. |
| 26. (תיקון התשמ"א) נאשם שנעדר מהדיון ללא רשות בית-הדין, לא ייוצג בו על ידי סניגור אלא ברשות בית-הדין. |
| 27. |
| 28. לא הודה הנאשם בתשובתו בכתב או בפני בית-הדין בעובדות המיוחסות לו בקובלנה, או הודה בחלק מהן, יביא הקובל את ראיותיו לפני בית-הדין לפי סדר שיקבע. |
| 29. נאשם רשאי לחזור בו מהודאתו, כולה או מקצתה, בכל שלב של המשפט עד להכרעת הדין, אולם לא יחזור בו מהודאה שהודה בפני בית-הדין אלא ברשות בית-הדין. |
| 30. עם סיום הגשת ראיות הקובל רשאי הנאשם לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, והקובל רשאי להשיב על הטענה. |
| 31. מצא בית-הדין כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, יזכה את הנאשם ורשאי הוא לעשות כך אף אם לא נטענה טענה לפי סעיף 30, לאחר שנתן לקובל הזדמנות להשמיע את דברו בענין. |
| 33. הצטרף היועץ המשפטי לממשלה לדיון, רשאי הוא להביא את ראיותיו תוך כדי פרשת הקטיגוריה או תוך כדי פרשת הסניגוריה, כפי שיודיע לבית-הדין, ובשלב שיקבע בית-הדין. |
| 38. הכרעת הדין תיחתם בידי חברי בית-הדין ותיקרא בפני בעלי-הדין, או יומצא להם העתק ממנו, כפי שיקבע בית-הדין. |
| 40. בית-הדין רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שנתגלו מן העובדות שהוכחו בפניו, אך לא יטיל עליו בגזר-דינו אלא עונש אחד בשל אותו מעשה. |
| 41. לא יחייב בית-הדין מתלונן בתשלום הוצאות לפי סעיף 69(5) לחוק, אלא לאחר שנתן למתלונן הזדמנות להשמיע את דברו. החלטת בית-הדין בענין זה תהווה חלק מפסק-הדין. |
| 44. הכרעת-דין וגזר-דין שהוקראו - יומצא העתק מהם לבעלי-הדין. |
| 44ב. (תיקון התשמ"א) |
| 46. (תיקון התשכ"ט) על הדיון בבקשה להשעיה זמנית יחולו הוראות סעיפים 20 עד 27, 43 ו-44, בתיאומים לפי הענין. |
| 47. |
| 50. העתק מן הבקשה לביטול חברות, חתומה ביד המבקש, תומצא למשיב וליועץ המשפטי לממשלה אם לא היה הוא המבקש. |
| 51. על הדיון בבקשה לביטול חברות יחולו סעיפים 14 עד 36, בתיאומים לפי הענין. |
| 52. |
| 54. העתק מכתב-הערעור, מסומן בתאריך-הגשתו, יומצא על ידי בית-הדין המשמעתי הארצי לכל משיב. |
| 56. הוגש ערעור, יעביר בית-הדין המשמעתי המחוזי את הפרוטוקול לבית-הדין המשמעתי הארצי. |
| 57. משהוגש ערעור, יקבעו יושב-ראש בית-הדין המשמעתי הארצי וסגניו את הרכב בית-הדין שידון בערעור. הודעה על ההרכב תומצא למערער ולמשיב. |
| 58. הוראות סעיפים 15 עד 19, 22 ו-23 יחולו בערעור לבית-הדין המשמעתי הארצי, בתיאומים לפי הענין. |
| 59. מערער רשאי לחזור בו מערעורו בכל שלב של הדיון בו עד למתן ההחלטה. אולם אם היה הקובל מערער לא יחזור בו לאחר תחילת הדיון אלא ברשות בית-הדין. |
| 60. הוגשו ערעורים אחדים באותו ענין, רשאים יושב-ראש בית-הדין המשמעתי וסגניו להחליט על איחוד הערעורים. |
| 61. הדיון בערעור יהיה בפני בעלי-הדין, אולם אם הוזמן בעל-דין ולא יתייצב, רשאי בית-הדין לדון בערעור שלא בפניו. |
| 63. אוחדו ערעוריהם של נאשמים אחדים יקבע בית-הדין את סדר הטענות ביניהם. |
| 65. בית-הדין בערעור רשאי אגב דיונו לתת כל הוראה שבית-הדין המשמעתי המחוזי רשאי לתת לפי כללים אלה, בתיאומים לפי הענין. |
| 67. |
| 71. |
| 72. החליט היועץ המשפטי לממשלה על הצטרפותו לדיון לפי הפרק הששי לחוק, יודיע על כך בכתב לבית-הדין המשמעתי או לבית-המשפט העליון. |
| 74. (בוטל). |
| 75. פסק-דין והחלטה אחרת של בית-הדין, שיש בה דעת מיעוט, יחתמו כל חברי בית-הדין על החלטת הרוב; אך רשאי בעל דעת מיעוט להוסיף את דעתו החולקת ונימוקיו בפסק-הדין. |
| 76. (בוטל). |
| 79. לענין כללים אלה |
| 80. כל פעולה של נאשם לפי כללים אלה רשאי לעשותה גם סניגורו במקומו, זולת אם נאמר אחרת בכללים אלה. |
| 81. בכל ענין של סדרי-דין שאין עליו הוראה בחוק, בכללים אלה או בחיקוק אחר, ינהג בית-הדין המשמעתי בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק. |
| 82. לכללים אלה ייקרא "כללי לשכת עורכי-הדין (סדרי-הדין בבתי-הדין המשמעתיים), התשכ"ב-1962". נתאשר. ב' באייר התשכ"ב (6 במאי 1962)
|