| 1. | מטרה |
| 2. | הגדרות |
| 3. | צו הגבלה שיפוטי |
| 4. | תנאי צו הגבלה שיפוטי |
| 5. | סטייה מדיני הראיות |
| 6. | סדרי דין |
| 7. | תקופת תוקף צו הגבלה שיפוטי |
| 8. | סמכויות משטרת ישראל |
| 9. | עיון חוזר בבקשה בעניין צו הגבלה שיפוטי |
| 10. | ערר |
| 11. | סמכות מעצר |
| 12. | עונשין |
| 13. | הודעה על נקיטת הליך אחר |
| 14. | ביצוע ותקנות |
| 15. | דיווח לכנסת |
| 16. | תחילה ותוקף |
חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ה-2024 1 |
| 1. מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות פשע חמורות על ידי ארגון פשיעה או מי מטעמו, שיש בהן כדי לסכן חיי אדם. |
| 2. בחוק זה - |
| 3. (א) נשיא בית המשפט המחוזי רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לבקשת הגורם המוסמך ולאחר אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך מטעמו או אצל לו את סמכותו (בחוק זה - היועץ המשפטי לממשלה), להטיל בצו מגבלות על אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה, אם שוכנע כי יש יסוד סביר להניח כי הוצאת הצו והמגבלות הקבועות בו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיוניות למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה (להלן - צו הגבלה שיפוטי). (ב) לבקשה להוצאת צו הגבלה שיפוטי יצורפו כל אלה: (1) תמצית העובדות והמידע שעליהם מבוססת הבקשה להוצאת הצו; (2) הערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, שערכה משטרת ישראל, בהתבסס על חומר מודיעיני חסוי, ראיות שנאספו בחקירה, אם התקיימה, וכל חומר אחר הנוגע לעניין (להלן - הערכת מסוכנות מודיעינית); הערכת מסוכנות מודיעינית תכלול את כל אלה: (א) ראיות מינהליות המבססות אפשרות ממשית כי האדם שכלפיו מתבקש הצו עומד לבצע עבירת פשע חמורה, מקדם את ביצועה או מסייע לביצועה; (ב) ראיות מינהליות המבססות יסוד סביר להניח כי הפעילות נעשית במסגרת ארגון פשיעה; (ג) ראיות מינהליות המבססות יסוד סביר להניח כי מדובר בארגון פשיעה; (3) המלצה מנומקת של משטרת ישראל בעניין התנאים המבוקשים במסגרת צו ההגבלה השיפוטי; (4) פרטים על אודות עברו הפלילי של מי שכלפיו מתבקש הצו בהתאם להוראות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; (5) פרטים על אודות פעילותו של ארגון הפשיעה; (6) העתקים של צווי הגבלה שיפוטיים אחרים, אם הוצאו בעבר כלפי אותו אדם, פרוטוקולים של דיוני בית המשפט בבקשות קודמות להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים בעניינו, והחומר החסוי שהוגש בדיונים בבקשות קודמות כאמור. (ג) לדיון בבקשה להוצאת צו הגבלה שיפוטי יתייצב הגורם המוסמך או קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה מאגף החקירות והמודיעין שהסמיך לכך המפקח הכללי של משטרת ישראל. (ד) הורה בית המשפט על הוצאת צו הגבלה שיפוטי, יקבע את תקופת תוקפו של הצו ואת המגבלות והסמכויות לפיו כאמור בסעיפים 4 ו-8, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מהאדם שכלפיו מתבקש הצו. |
| 6. (א) בית המשפט רשאי להוציא צו הגבלה שיפוטי במעמד צד אחד, אם סבר כי יש בכך כדי למנוע פגיעה בשלומו ובביטחונו של אדם או של הציבור, וכי יש צורך מיידי בהוצאת הצו. (ב) הוצא צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום הוצאת הצו. (ג) נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או לשנותו. (ד) בדיון כאמור בסעיף קטן (ב), לא ימסור בית המשפט העתק מראיה לאדם שכלפיו הוצא צו ההגבלה השיפוטי, ובכלל זה את הערכת המסוכנות המודיעינית בעניינו, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי-גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור האמת ועשיית הצדק (בסעיף זה - ראיה חסויה); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות האדם שכלפיו הוצא הצו או בא. (ה) החליט בית המשפט שלא למסור העתק מהראיה כאמור בסעיף קטן (ד), יעביר לאדם שכלפיו הוצא צו ההגבלה השיפוטי תמצית מן המידע האמור בה, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו נקבע כי הראיה חסויה. (ו) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי-גילוי ראיה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי נציג המשטרה להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת הראיה; הודיע כאמור, לא יתחשב בית המשפט בראיה זו לשם קבלת החלטתו, והיא לא תוצג לצד השני או לבא כוחו. (ז) אין בהוראות לפי סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות שלא למסור ראיה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. (ח) בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה או בחיקוק אחר, ינהג בית המשפט, בדונו בבקשה בעניין צו הגבלה שיפוטי, בדרך הנראית לו הטובה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. |
| 8. (א) בתקופת תוקפו של צו הגבלה שיפוטי, לשם הבטחת קיומו, יהיו נתונות למשטרת ישראל כל הסמכויות הנתונות לה על פי כל דין; בלי לגרוע מכלליות האמור, בית המשפט שהוציא את הצו רשאי לקבוע בו כי למשטרת ישראל יהיו נתונות הסמכויות שלהלן, אם מצא שיש בכך צורך להבטחת קיומו של הצו: (1) להיכנס למקום המשמש למגוריו של האדם שכלפיו הוצא הצו ולערוך חיפוש במקום בנוכחותו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24?(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים; (2) לחפש על גופו של האדם שכלפיו הוצא הצו, אם היה יסוד סביר להניח כי יש על גופו חפצים או ראיות המצביעים על הפרת תנאי הצו או כי באותו חפץ נעברה או עומדים לעבור עבירה; בסעיף קטן זה, (3) לחדור לחומר מחשב הנמצא בהחזקתו או בשליטתו של האדם שכלפיו הוצא הצו ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור או להעתיקו; קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חדירה למחשב והפקת פלט לפי סעיף זה לא תיחשב האזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) בצו נקבעו המטרות לביצוע הפעולות כאמור והתנאים לביצוען, באופן שלא תיפגע פרטיותו של אדם מעבר לנדרש; (ב) הפעולות יבוצעו בידי אדם המיומן לכך; (ג) חדירה כאמור תיעשה בנוכחותו של האדם שכלפיו הוצא הצו; (4) לתפוס כל חפץ אם היה יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של הצו; על תפיסת חפץ כאמור יחולו הוראות סעיפים 24(ב), 27, 28 סיפה ו-32 עד 42 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים. (ב) משטרת ישראל תעשה שימוש בסמכויות הנתונות לה לפי חוק זה במידה הדרושה כדי למלא אחרי תנאי צו ההגבלה השיפוטי, ותוך הגנה מרבית על זכויותיו של האדם שכלפיו הוצא הצו. (ג) משטרת ישראל תתעד בכתב ביצוע כל פעולה לפי סעיף זה. |
| 10. על החלטה בבקשה בעניין צו הגבלה שיפוטי או בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף 9, ניתן להגיש ערר בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, לבית המשפט העליון, שידון בערר בדן יחיד. |
| 11. הפר אדם צו הגבלה שיפוטי שהוצא כלפיו, רשאי שוטר לעצור את המפר, ועל המעצר יחולו הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. |
| 14. השר לביטחון לאומי ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. |