חוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין–לאומי ומיתקנים ימיים), התשס"ח-2008 1

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוראות פרקים ב' ו–ה' יחולו גם על כלי שיט שאינו כלי שיט ישראלי ועל מיתקן ימי כמפורט להלן:

(1) כלי שיט המפליג או המתוכנן להפליג בהפלגה שאינה מוגבלת לשטח המים הטריטוריאליים של מדינה אחת;

(2) מיתקן ימי הנמצא במדף היבשתי של ישראל או של מדינה חברה אחרת.

(1) משתלט בכוח או תוך איום להפעיל כוח על כלי שיט או על מיתקן ימי;

(2) תופס בכוח או תוך איום להפעיל כוח כלי שיט או מיתקן ימי.

(1) תוקף אדם הנמצא על כלי השיט;

(2) גורם נזק לכלי שיט או למטענו;

(3) מכניס לכלי השיט, בכל דרך שהיא, מכשיר או חומר העלול לגרום נזק לכלי השיט או למטענו;

(4) גורם נזק לעזרי ניווט או משבש את פעולתם התקינה;

(5) מוסר מידע כוזב.

(ב) עשה כאמור בסעיף קטן (א) וגרם למותו של אדם או גרם לאדם חבלה חמורה, דינו - מאסר עשרים שנים.

(1) תוקף אדם הנמצא על המיתקן הימי;

(2) גורם נזק למיתקן הימי;

(3) מכניס למיתקן הימי, בכל דרך שהיא, מכשיר או חומר העלול לגרום נזק למיתקן הימי.

(ב) עשה כאמור בסעיף קטן (א) וגרם למותו של אדם או גרם לאדם חבלה חמורה, דינו - מאסר עשרים שנים.

(1) לדרוש מאותו אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודה מזהה;

(2) לחקור את אותו אדם; לשם חקירה כאמור יהיו לקברניט הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות הסעיף האמור וסעיף 3 לאותה פקודה יחולו על החקירה;

(3) לעכב את אותו אדם כדי לברר את זהותו ומענו, כדי לחקור אותו במקום הימצאו או כדי למנוע סכנה לשלומו או לביטחונו של אדם; על עיכוב כאמור יחולו הוראות סעיפים 73 ו–74 לחוק המעצרים;

(4) לעצור את אותו אדם, ולהחזיקו במעצר בכלי השיט במקום שיקבע לכך, ובלבד שסבר כי המעצר דרוש לשם מסירתו לקצין משטרה ממונה או לנציג ישראלי לפי הוראות פרק ד' וכי לא ניתן להסתפק בעיכוב, ואם התקיים אחד מאלה:

(1) יש לו יסוד סביר לחשש שאותו אדם יסכן את ביטחון כלי השיט או את ביטחונו של אדם בכלי השיט;

(2) יש לו יסוד סביר לחשש שאותו אדם ינסה להימלט מכלי השיט;

(5) (1) לערוך חיפוש על גופו של אותו אדם; בסעיף זה, "חיפוש על גוף האדם" - כהגדרתו בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי; על חיפוש כאמור יחולו הוראות סעיף 22(ג) לפקודת סדר הדין הפלילי, והוא ייעשה במידת האפשר, על ידי בן מינו של אותו אדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו.

(2) אם סבר כי נשקפת סכנה לפגיעה בביטחון כלי השיט או בני אדם שבו, או אם הדבר נחוץ כדי להבטיח הצגת חפץ לצורך כל חקירה, משפט או הליך אחר - להיכנס ולחפש בכל מקום בכלי השיט; על חיפוש כאמור יחולו הוראות סעיפים 27 ו–28 לפקודת סדר הדין הפלילי;

(6) לתפוס חפץ העלול לפגוע בביטחון כלי השיט, או חפץ שנתגלה בחיפוש כאמור בפסקה (5) הקשור בביצוע עבירה לפי חוק זה;

(7) למנוע את בריחתו של אדם ממשמורת חוקית בכלי השיט, שבה הוא נתון לפי הוראות סעיף זה.

(ב) היה לקברניט כלי שיט יסוד סביר לחשד כי אדם העומד להיכנס לכלי השיט או להכניס אליו מטען, עומד לעבור עבירה לפי הוראות פרק ב', או עומד לסכן את ביטחון כלי השיט, בני האדם או הרכוש שבו, רשאי הוא למנוע את כניסתו של אותו אדם או את הכנסת המטען לכלי השיט; מנע הקברניט כניסה כאמור יודיע על כך מיד לרשויות המוסמכות בנמל שבו עוגן כלי השיט.

(ג) סירב אדם להפעלת סמכויות הקברניט לפי סעיף זה, רשאי הקברניט להשתמש בכוח סביר במידה הדרושה לשם הפעלת סמכויותיו.

(ד) הסמכויות לפי סעיף זה לא יהיו נתונות לקברניט לגבי כלי שיט העוגן בנמל בישראל.

(ב) עצר הקברניט אדם לפי הוראות סעיף 6(א)(4), יעשה כל שביכולתו כדי להבטיח שתנאי המעצר יהיו כאמור בסעיף 9(א) ו–(ב) לחוק המעצרים.

(ב) כל אדם בכלי השיט, אף שאינו איש צוות, חייב לסייע לקברניט או לאיש צוות הדורש באופן סביר את עזרתו לצורך הפעלת הסמכויות לפי סעיף 6.

(ב) סבר קצין משטרה ממונה שנמסרה לו הודעה על מעצר אדם לפי הוראות סעיף קטן (א) כי לא התקיים האמור בסעיף 6(א)(4)(1) או (2) יורה על

(ב) נציג משרד החוץ שנמסרה לו הודעה על מעצר חשוד לפי הוראות סעיף קטן (א) -

(1) יודיע על המעצר כאמור, בהקדם האפשרי, למדינת אזרחותו של החשוד, ואם אין לו אזרחות - למדינה שבה הוא תושב, ובלבד שהיא מדינה חברה, וכן לכל מדינה חברה אחרת שהיא בעלת סמכות שיפוט כלפי החשוד;

(2) יורה לבעל כלי השיט למסור את החשוד למדינה חברה או להביא את החשוד לישראל ולמוסרו לקצין משטרה ממונה; בבואו להורות כאמור יעשה נציג משרד החוץ כל שניתן כדי לקצר את תקופת מעצרו של החשוד בכלי השיט ולמנוע סטייה ניכרת של כלי השיט מנתיב הפלגתו המתוכנן.

(1) קברניט כלי שיט צבאי שעצר אדם לפי סעיף 6(א)(4) יודיע על כך ועל סיבת המעצר, בהקדם האפשרי, לקצין צבא ממונה, וינהג לפי הוראותיו;

(2) קצין צבא ממונה שנמסרה לו הודעה על מעצר לפי פסקה (1) יודיע על כך בהקדם האפשרי, לקצין משטרה ממונה ולנציג משרד החוץ;

(3) הסמכות לתת הוראות כאמור בסעיף 10(ב) תהיה נתונה לקצין הצבא הממונה, בתיאום עם קצין משטרה ממונה;

(4) נציג משרד החוץ ייתן את הוראותיו לפי סעיף 11 בהסכמת קצין הצבא הממונה ובאמצעותו.

(ב) נמסר חשוד שנעצר בכלי שיט ישראלי למדינה חברה לפי הוראת פרק ד', ואותה מדינה מבקשת, בהתאם להוראות האמנה, למסור את החשוד לישראל, ישקול שר המשפטים את הבקשה; סירב שר המשפטים כי יימסר לישראל חשוד כאמור שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, יודיע על כך למדינה החברה בצירוף נימוקיו.

(1) המדינה החברה, שהיא מדינת הרישום של כלי השיט שממנו נמסר אותו אדם לישראל, הסכימה לכך בכתב;

(2) ניתנה לאותו אדם, לאחר מסירתו לישראל, אפשרות לצאת מישראל והוא לא עשה כן בתוך 30 ימים מיום שניתנה לו האפשרות כאמור;

(3) אותו אדם יצא מישראל לאחר מסירתו וחזר לישראל מרצונו.

(1) בתקנה 9 -

(א) בכותרת השוליים, במקום "סמכויות הקברניט" יבוא "סמכויות קברניט של כלי שיט צבאי המפליג במימי החופין";

(ב) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ג) הוראות תקנה זו יחולו רק על כלי שיט צבאי המפליג במימי החופין של ישראל; לעניין זה, "כלי שיט צבאי" - כהגדרתו בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין–לאומי ומיתקנים ימיים), התשס"ח-2008 ";

(2) בתקנה 10, אחרי "אמצעי ביטחון" יבוא "לפי תקנה 9";

(3) בתקנה 11, במקום "על פי תקנות אלה" יבוא "לפי תקנה 9";

(4) בתקנה 12, במקום "לפי תקנות אלה" יבוא "לפי תקנה 9".