| 1-18. | פרק שלישי: חקירת סיבות מוות |
| 19. | בקשה לחקירה בסיבת מוות |
| 20. | שמירת הגוויה |
| 21. | כי יימצא חלל |
| 22. | מוות במוסד סגור |
| 23. | עונשין |
| 24. | פומביות |
| 25. | סמכויות עזר |
| 26. | בדיקת הגוויה |
| 27. | ערעור על צו פתיחת קבר |
| 28. | תחולת חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953 |
| 29. | הפסקת חקירה |
| 30. | תוצאות החקירה |
| 31. | הפסקת החקירה ודחייתה |
| 32. | צו אישום |
| 33. | אישום ללא חקירה מוקדמת |
| 34. | חקירה שנית |
| 35. | מעצר |
| 36. | איסור פרסום |
| פרק רביעי: הוראות שונות | |
| 37. | ביטולים |
| 38. | תיקונים |
| 39. | הוראת מעבר |
| 40. | ביצוע ותקנות |
| 41. | תחילה |
| 1-18. |
| 20. משהוגשה בקשה לפי סעיף 19, לא יעשה אדם דבר בגוויה בלי הוראה או היתר של השופט החוקר. |
| 21. המוצא חלל חייב להודיע על כך מיד למשטרה. |
| 23. העובר על הוראות הסעיפים 20, 21 או 22, דינו - מאסר שלושה חדשים. |
| 24. השופט החוקר יחקור בסיבת המוות, ורשאי הוא לערוך חקירה זו בפומבי או בדלתיים סגורות, או חלקה בפומבי וחלקה בדלתיים סגורות. |
| 25. לענין הזמנת עדים וגביית עדות, דין השופט החוקר וסמכויותיו כדינו וכסמכויותיו של בית משפט שלום בענין פלילי. |
| 27. על צו לפתיחת קבר לפי סעיף 26, רשאי כל אדם מעוניין, כמשמעותו בסעיף 19, וגוף מוכר, כמשמעותו בתקנות האנטומיה והפתלוגיה, התשי"ד-1954, לערער לפני בית המשפט המחוזי. |
| 28. הוראות חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על בדיקה וניתוח לפי סעיף 26. |
| 29. הודיע פרקליט מחוז לשופט חוקר, בכתב, שנמסרה הודעת אישום או שהוגש כתב אישום בקשר עם מקרה המוות הנמצא בחקירתו, יפסיק השופט את חקירתו. |
| 31. היה שופט חוקר סבור כי סיבת המוות הוכחה, רשאי הוא לסרב לקבלת ראיות נוספות, ואם היה סבור כי סיבת המוות לא הוכחה, רשאי הוא לדחות את המשך החקירה עד שיובאו לפניו ראיות נוספות. |
| 33. נתן השופט החוקר צו לפי סעיף 32, יגיש פרקליט המחוז כתב אישום לבית המשפט, ולא תהא זכות לבקש חקירה מוקדמת. |
| 34. נתן השופט החוקר החלטה לפי הסעיפים 30 או 32, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לבקש ממנו לחזור ולחקור ולקבל ראיות נוספות, ובלבד שבקשה כאמור לא תוגש לאחר שעברו חמש שנים מתאריך ההחלטה. |
| 36. |
| 38. (תיקונים של פקודת הפרוצידורה הפלילית (שפיטה על פי כתב האשמה)). |
| 41. תחילתו של חוק זה ביום א' באדר התשי"ח (21 בפברואר 1958).
|