חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007 1

(ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בפקודה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

(1) לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים או לעובד ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים -

(א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 2,450 שקלים חדשים ופחותה מ–4,260 שקלים חדשים - סכום של 100 שקלים חדשים בתוספת 16.1% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 2,450 שקלים חדשים;

(ב) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,260 שקלים חדשים ל–5,680 שקלים חדשים - סכום של 390 שקלים חדשים;

(ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 5,680 שקלים חדשים ואינה עולה על 7,390 שקלים חדשים - סכום של 390 שקלים חדשים, בניכוי 23% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 5,680 שקלים חדשים;

(2) לעובד שלו שלושה ילדים לפחות -

(א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 2,450 שקלים חדש?ים ופחותה מ–4,260 שקלים חדשים - סכום של 140 שקלים חדשים בתוספת 23.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 2,450 שקלים חדשים;

(ב) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,260 שקלים חדשים ל–5,680 שקלים חדשים - סכום של 570 שקלים חדשים;

(ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 5,680 שקלים חדשים ואינה עולה על 8,100 שקלים חדשים - סכום של 570 שקלים חדשים, בניכוי 23.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 5,680 שקלים חדשים.

(1) לו, לבן זוגו או לילדו הסמוך על שולחנו, זכות במקרקעין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, שאינה דירת מגורים יחידה ואינה דירת מגורים שחלות לגביה הוראות סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, ובלבד שחלקם בזכות כאמור, יחד, עולה על 50%; לעניין זה -

(2) בבעלותו, בהחזקתו או בשימושו העיקרי, נכס מסוג שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(3) (נמחקה).

(ב) על אף האמור בפרק זה, היה סכום המענק הכולל המחושב לפי הוראות פרק זה נמוך מ-20 שקלים חדשים, לא יהיה העובד זכאי למענק.

(1) היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ–1,420 שקלים חדשים - יקראו לגביו את הוראות הסעיף האמור כך שבכל מקום, במקום "5,680 שקלים חדשים" יבוא "5,680 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת";

(2) היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 1,420 שקלים חדשים ומעלה - יקראו לגביו את הוראות הסעיף האמור כך שבכל מקום, במקום "4,260 שקלים חדשים" או "5,680 שקלים חדשים" יבוא "5,680 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת", במקום "390 שקלים חדשים" יבוא "100 שקלים חדשים בתוספת 16.1% של הסכום הקובע" ובמקום "570 שקלים חדשים" יבוא "140 שקלים חדשים בתוספת 23.5% של הסכום הקובע", ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס - יהיה סכום המענק לגביו אפס; לעניין זה "הסכום הקובע" - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 2,450 שקלים חדשים מ–5,680 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת.

(1) לגבי עובד שלו ילד אחד או שני ילדים ולגבי עובד ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים - 23% מההכנסה העודפת;

(2) לגבי עובד שלו שלושה ילדים או יותר - 23.5% מההכנסה העודפת.

(ב) בסעיף זה, "הכנסה עודפת" - ההפרש החיובי שבין שני אלה:

(ג) (בוטל).

(ב) בסעיף זה -

(א1) (1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), עובד כאמור באותו סעיף קטן שיש לו בן זוג עובד, יהיה זכאי לתוספת מענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבל בו הכנסת עבודה מאת קרובו, בסכום המתקבל מהכפלת סכום המענק בעד כל חודש במקדם.

(2) בסעיף קטן זה -

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) על עובד שהוא הורה יחיד כמשמעותו בסעיף 6ב, יחולו הוראות הסעיף האמור.

(1) לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים -

(א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,510 שקלים חדשים ופחותה מ–4,260 שקלים חדשים - סכום השווה ל–100 שקלים חדשים בתוספת 10.8% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,510 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב–150%;

(ב) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,260 שקלים חדשים ל–8,000 שקלים חדשים - 150% מסכום של 390 שקלים חדשים;

(ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 8,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 11,190 שקלים חדשים - סכום של 390 שקלים חדשים, בניכוי 11.6% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 8,000 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב–150%;

(2) לעובד שלו שלושה ילדים לפחות -

(א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,510 שקלים חדשים ופחותה מ–4,260 שקלים חדשים - סכום השווה ל–140 שקלים חדשים בתוספת 15.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,510 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב–150%;

(ב) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,260 שקלים חדשים ל–8,940 שקלים חדשים - 150% מסכום של 570 שקלים חדשים;

(ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 8,940 שקלים חדשים ואינה עולה על 13,360 שקלים חדשים - סכום של 570 שקלים חדשים, בניכוי 11.6% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 8,940 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב–150%.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) וסעיף 4, עובד שהוא הורה יחיד, כאמור בסעיף קטן (א), שהיתה לו בשנת המס הכנסה נוספת, יחולו לגביו הוראות אלה, לפי העניין:

(1) לגבי עובד שלו ילד אחד או שני ילדים -

(א) היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ–3,740 שקלים חדשים - יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(1) כך שבכל מקום, במקום "8,000 שקלים חדשים" יבוא "8,000 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת";

(ב) היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 3,740 שקלים חדשים ומעלה - יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(1) כך שבכל מקום, במקום "4,260 שקלים חדשים" או "8,000 שקלים חדשים" יבוא "6,680 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת" ובמקום "390 שקלים חדשים" יבוא "100 שקלים חדשים בתוספת 10.8% של הסכום הקובע", ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס - יהיה סכום המענק לגביו אפס; לעניין זה,"הסכום הקובע" - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 1,510 שקלים חדשים מ–8, 000 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת;

(א) היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ–4,680 שקלים חדשים - יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(2) כך שבכל מקום, במקום "8,940 שקלים חדשים" יבוא "8,940 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת";

(ב) היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 4,680 שקלים חדשים ומעלה - יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(2) כך שבכל מקום, במקום "4,260 שקלים חדשים" או "8,940 שקלים חדשים" יבוא "8,940 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת" ובמקום "570 שקלים חדשים" יבוא "140 שקלים חדשים בתוספת 15.5% של הסכום הקובע", ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס - יהיה סכום המענק לגביו אפס; לעניין זה, "הסכום הקובע" - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 1,510 שקלים חדשים מ–8,940 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) וסעיף 6, נקבע לעובד שהוא הורה יחיד כאמור בסעיף קטן (א), שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר כאמור, כך שבכל מקום, במקום "1,510 שקלים חדשים" ו"4,260 שקלים חדשים" יבוא סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם, במקום "3,740 שקלים חדשים" יבוא "8,000 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 4,260 במקדם" ובמקום "4,680 שקלים חדשים" יבוא "8,940 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 4,260 במקדם"; בסעיף קטן זה, "שכר מינימום מותאם" ו"מקדם" - כהגדרתם בסעיף 6(ב) .

(1) לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים -

(א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 2,460 שקלים חדשים ופחותה מ-4,270 שקלים חדשים - סכום השווה ל-28.3% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 2,460 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-500 שקלים חדשים;

(ב) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,270 שקלים חדשים ל-7,390 שקלים חדשים - סכום של 500 שקלים חדשים;

(ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 7,390 שקלים חדשים - סכום של 500 שקלים חדשים בניכוי התוצאה המתקבלת מהכפלת אחוז הניכוי בחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 7,390 שקלים חדשים; לעניין זה, "אחוז הניכוי" - 34.5% חלקי מספר ילדיו של העובד שהם פעוטות;

(2) לעובד שלו שלושה ילדים לפחות -

(א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 2,460 שקלים חדשים ופחותה מ-4,270 שקלים חדשים - סכום השווה ל-28.3% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 2,460 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-500 שקלים חדשים;

(ב) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,270 שקלים חדשים ל-8,100 שקלים חדשים - סכום של 500 שקלים חדשים;

(ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 8,100 שקלים חדשים - סכום של 500 שקלים חדשים בניכוי התוצאה המתקבלת מהכפלת אחוז הניכוי בחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 8,100 שקלים חדשים; לעניין זה, "אחוז הניכוי" - 35.25% חלקי מספר ילדיו של העובד שהם פעוטות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 5, עובד כאמור בסעיף קטן (א), שלבן זוגו הייתה בשנת המס הכנסת עבודה, הכנסה מעסק או משלח יד או הכנסה נוספת, יקראו לגביו את הוראות סעיף 5 כך:

(1) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "כאמור בסעיף 2" יבוא "כאמור בסעיף 6ב1(א), הזכאי למענק לפי אותו סעיף, או עובד כאמור הזכאי למענק לפי אותו סעיף ולפי סעיפים 2 או 4" ובמקום "הקבוע לגביו בסעיף 2 או 4, לפי העניין" יבוא "הכולל שהוא זכאי לו לפי פרק זה";

(2) בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) 16,180 שקלים חדשים בתוספת שני אלה:

(א) ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של העובד לבין 5,690 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-3,100 שקלים חדשים;

(ב) ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של בן זוגו של העובד לבין 5,690 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-3,100 שקלים חדשים".

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לעובד כאמור באותו סעיף קטן שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות הסעיף הקטן האמור, ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר כאמור, כך שבכל מקום, במקום "2,460 שקלים חדשים" ו-"4,270 שקלים חדשים" יבוא "סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם"; בסעיף קטן זה, "שכר מינימום מותאם" ו"מקדם" - כהגדרתם בסעיף 6(ב).

(1) לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים -

(א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,500 שקלים חדשים ופחותה מ-4,270 שקלים חדשים - סכום השווה ל-18.7% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,500 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-500 שקלים חדשים;

(ב) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,270 שקלים חדשים ל-8,000 שקלים חדשים - סכום של 500 שקלים חדשים;

(ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 8,000 שקלים חדשים - סכום של 500 שקלים חדשים, בניכוי התוצאה המתקבלת מהכפלת אחוז הניכוי בחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 8,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "אחוז הניכוי" - 500 חלקי התוצאה המתקבלת מהפחתת 8,000 מ-11,190;

(2) לעובד שלו שלושה ילדים לפחות -

(א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,500 שקלים חדשים ופחותה מ-4,270 שקלים חדשים - סכום השווה ל-18.7% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,500 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-500 שקלים חדשים;

(ב) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,270 שקלים חדשים ל-8,950 שקלים חדשים - סכום של 500 שקלים חדשים;

(ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 8,950 שקלים חדשים - סכום של 500 שקלים חדשים, בניכוי התוצאה המתקבלת מהכפלת אחוז הניכוי בחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 8,950 שקלים חדשים; לעניין זה, "אחוז הניכוי" - 500 חלקי התוצאה המתקבלת מהפחתת 8,950 מ-13,660.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לעובד כאמור באותו סעיף קטן שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות הסעיף הקטן האמור, ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר מינימום כאמור, כך שבכל מקום, במקום "1,500 שקלים חדשים" ו–"4,270 שקלים חדשים" יבוא "סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם"; בסעיף קטן זה, "שכר מינימום מותאם" ו"מקדם" - כהגדרתם בסעיף 6(ב).

(ב) בסעיף זה -

"גמלה או תשלום להורה עצמאי" - גמלה או תשלום להורה עצמאי לפי חוק הבטחת הכנסה או לפי חוק המזונות, שלצורך חישובם נוכה סכום הניכוי להורה עצמאי כאמור בסעיפים 12(א)(2), 12א(א)(2) או 12ב(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה;

(1) אם הכנסתה החודשית הממוצעת עולה על 920 שקלים חדשים ופחותה מ-4,150 שקלים חדשים - סכום של 140 שקלים חדשים בתוספת 33.21% מחלק הכנסתה החודשית הממוצעת העולה על 920 שקלים חדשים;

(2) אם הכנסתה החודשית הממוצעת היא בין 4,150 שקלים חדשים ל-6,100 שקלים חדשים - סכום של 1,210 שקלים חדשים;

(3) אם הכנסתה החודשית הממוצעת עולה על 6,100 שקלים חדשים ואינה עולה על 8,930 שקלים חדשים - סכום של 1,210 שקלים חדשים, בניכוי 42% מחלק הכנסתה החודשית הממוצעת העולה על 6,100 שקלים חדשים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 4, עובדת כאמור בסעיף קטן (א), שהייתה לה בשנת המס הכנסה נוספת, יחולו לגביה הוראות אלה:

(1) הייתה הכנסתה הנוספת הממוצעת פחותה מ-1,950 שקלים חדשים - יקראו לגביה את הוראות סעיף קטן (א) כך שבכל מקום, במקום "6,100 שקלים חדשים" יבוא "6,100 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתה הנוספת הממוצעת";

(2) הייתה הכנסתה הנוספת הממוצעת 1,950 שקלים חדשים ומעלה - יקראו לגביה את הוראות סעיף קטן (א) כך שבכל מקום, במקום "4,150 שקלים חדשים" ובמקום "6,100 שקלים חדשים" יבוא "6,100 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתה הנוספת הממוצעת", ובמקום "1,210 שקלים חדשים" יבוא "140 שקלים חדשים בתוספת 33.21% מהסכום הקובע", אולם אם הסכום הקובע הוא אפס או קטן מאפס - יהיה סכום המענק לגביה אפס; לעניין זה, "הסכום הקובע" - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת סכום של 920 שקלים חדשים מ-6,100 שקלים חדשים ובין הכנסתה הנוספת הממוצעת.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 5, עובדת כאמור בסעיף קטן (א), שלבן זוגה הייתה בשנת המס הכנסת עבודה, הכנסה מעסק או משלח יד או הכנסה נוספת, יופחתו מהמענק הקבוע לגביה בסעיף זה 42% מההכנסה העודפת; לעניין סעיף קטן זה, "הכנסה עודפת" - ההפרש החיובי שבין שני אלה:

(1) הסכום המתקבל מצירוף ההכנסה החודשית הממוצעת של העובדת וההכנסה הנוספת הממוצעת שלה, להכנסות כאמור של בן זוגה;

(2) 15,210 שקלים חדשים בתוספת שני אלה:

(א) ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של העובדת ובין 6,100 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-2,820 שקלים חדשים;

(ב) ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של בן זוגה של העובדת ובין 5,510 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-1,650 שקלים חדשים.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) ובסעיפים 6 ו-6ב, נקבע לעובדת כאמור בסעיף קטן (א) שכר מינימום מותאם, יקראו לגביה את הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), ביחס לתקופה שנקבע לגביה שכר המינימום המותאם, כך שבכל מקום, במקום "920 שקלים חדשים" ובמקום "4,150 שקלים חדשים" יבוא סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם, ובמקום "1,950 שקלים חדשים" יבוא "6,100 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 4,150 במקדם"; לעניין סעיף קטן זה, "שכר מינימום מותאם" ו"מקדם" - כהגדרתם בסעיף 6(ב).

(ה) על אף האמור בסעיפים 7(א)(1) ו-17(ב)(2)(א), הגישה עובדת שכירה או עצמאית בקשה חד-פעמית לקבלת מענקים לפי סעיף זה, יקבע המנהל לגבי כל שנת מס, עד יום 15 ביולי של שנת המס העוקבת, את זכאותה למענק ואת סכום המענק המגיע לה כאמור בסעיף 9, בהסתמך על המידע שבידיו; קבע המנהל כי העובדת זכאית למענק כאמור, ישולם לה המענק במועדים הקבועים בסעיף 12(1).

(ו) נוסף על האמור בסעיף קטן (ה), החל משנת המס 2024 ואילך, ועל אף האמור בסעיפים 7, 9 ו–12, 75% מסכום המענק שזכאית לו עובדת שאינה עצמאית, שהגישה בקשה חד- פעמית לפי סעיף קטן (ה), ישולם לה בשנת המס שבשלה משולם המענק ללא הגשת תביעה או בקשה נוספת, במועדים אלה: 25% מהמענק ישולם עד יום 15 באפריל, 25% מהמענק ישולם עד יום 15 ביולי ו-25% מהמענק ישולם עד יום 15 באוקטובר, ויתרת המענק שזכאית לו העובדת ישולם לה עד יום 15 ביולי של שנת המס העוקבת; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותיאומים נדרשים לשם ביצוע הוראות סעיף קטן זה.

(ז) (1) עובדת שאינה עצמאית, שיש לה יסוד סביר להניח כי תהיה זכאית למענק לפי סעיף זה בעד שנת המס 2022 או 2023, רשאית להגיש, החל מיום 1 באפריל בכל אחת מאותן שנים, בקשה לקבלת מקדמה על חשבון המענק בעד אותה שנה, ובלבד שהצהירה העובדת בבקשה כאמור על סכום הכנסתה והכנסת בן זוגה בחודשים הקודמים של שנת המס, והמנהל מצא שיש יסוד סביר להניח שתהיה זכאית למענק בעד אותה שנת מס.

(2) המקדמה כאמור בפסקה (1) תהיה בשיעור של 60% מהמענק שיש להניח שהעובדת תהיה זכאית לו בעד אותה שנת מס.

(3) רשות המסים בישראל תעביר תשלום ראשון של מקדמה כאמור בפסקה (2), בשיעור של 15% מהמענק שהעובדת זכאית לו בעד אותה שנת מס, בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה, וימי שבת וחג לא יבואו במניין הימים; תשלומים נוספים בשיעור של 15% מהמענק, כל אחד, ישולמו עד מועדים אלה: יום 15 ביולי של שנת המס שבעדה משולם המענק, יום 15 באוקטובר של שנת המס שבעדה משולם המענק ויום 15 בינואר של השנה העוקבת.

(4) הוראות סעיף 16(ב) יחולו על מקדמה לפי סעיף קטן זה.

(1) העובד הגיש למנהל תביעה לקבלת המענק, בטופס שקבע המנהל, בתקופה שמתום שנת המס שבשלה נתבע המענק, עד יום 30 בנובמבר בשנת המס העוקבת, ורשאי המנהל להאריך את התקופה להגשת התביעה לפי פסקה זו, אם סבר כי הדבר צודק בנסיבות העניין, עד למועד שלא יאוחר משנתיים מתום שנת המס שבשלה נתבע המענק;

(2) כל מעביד ששילם לעובד הכנסת עבודה בשנת המס שבשלה נתבע המענק, הגיש למנהל, עד יום 30 באפריל בשנת המס העוקבת, דוח מעביד מקוון, לפי הוראות סעיף 166 לפקודה, ואם היה המעביד יחיד שהעסיק את העובד במשק ביתו הפרטי - המעביד דיווח על הכנסתו של העובד למוסד לביטוח לאומי, לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי;

(3) לעניין עובד החייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה או שבן זוגו חייב בהגשת דוח כאמור - העובד או בן זוגו, לפי העניין, הגיש בשנת המס העוקבת דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודה ובמועדים כאמור בסעיפים 132 ו–133 לפקודה.

(ב) סבר המנהל כי בנסיבות העניין אין זה צודק לשלול את זכאותו למענק של עובד שמעבידו לא הגיש דוח מעביד מקוון לפי סעיף 166 לפקודה, כאמור בסעיף קטן (א)(2), או של עובד שהוא או בן זוגו, לפי העניין, לא הגיש דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, לפי הוראות סעיף 131 לפקודה, כאמור בסעיף קטן (א)(3), רשאי הוא להורות, על אף הוראות הסעיפים הקטנים האמורים, כי העובד יהיה זכאי למענק, ובלבד שהעובד הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את גובה הכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת המס שבשלה נתבע המענק.

(ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מקרים שבהם יהיה עובד זכאי למענק אף שמעבידו לא הגיש דוח מעביד מקוון לפי סעיף 166 לפקודה, כאמור בסעיף קטן (א)(2), ורשאי הוא לקבוע דרכי הוכחה חלופיות להיקף הכנסת עבודתו של העובד בשנת המס שבשלה נתבע המענק.

(ב) שר האוצר יפרסם ברשומות, עד יום 31 באוגוסט של כל שנה, את הסכומים שהתעדכנו לפי סעיף קטן (א).

(א1) (1) מצא המנהל כי נדרש מידע נוסף על המידע שנמסר לו לפי סעיף קטן (א) לשם קביעת זכאותו של העובד למענק, רשאי הוא לדרוש מהעובד למסור לו את המידע הנוסף; דרש המנהל מידע נוסף כאמור יקבע את זכאותו של העובד למענק ואת סכום המענק בתוך 180 ימים מיום שמסר לו העובד את המידע הנוסף.

(2) לא מסר העובד את המידע הנוסף שנדרש למסרו לפי פסקה (1) בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שלאחר שנת המס העוקבת, לא יהיה העובד זכאי למענק.

(ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העובד, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף זה, בתוך שלוש שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעתו זו.

(ב) המנהל יתן החלטה מנומקת, בכתב, בהשגה, בתוך 90 ימים מהיום שקיבל את הודעת ההשגה או בתוך 90 ימים מהיום שהומצאו לו כל המסמכים והפרטים שנדרש המשיג להמציאם, לפי המאוחר, וימציא את החלטתו כאמור למשיג; לא נתן המנהל החלטה כאמור, במהלך תקופה זו, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.

(ג) לא יחליט המנהל לדחות את ההשגה, כולה או חלקה, מבלי שניתנה למשיג הזדמנות להשמיע טענותיו בעל פה, אם ביקש זאת המשיג.

(1) הוגשה התביעה עד יום 30 ביוני בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בארבעה תשלומים שווים במועדים אלה: ב–15 ביולי ב–15 באוקטובר וב–15 בדצמבר בשנת המס העוקבת, וב– 15 בפברואר בשנת המס שלאחריה;

(2) הוגשה התביעה עד יום 30 בספטמבר בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בשלושה תשלומים שווים במועדים אלה: ב–15 באוקטובר וב– 15 בדצמבר בשנת המס העוקבת, וב–15 בפברואר בשנת המס שלאחריה;

(3) הוגשה התביעה עד יום 30 בנובמבר בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בשני תשלומים שווים במועדים אלה: ב–15 בדצמבר בשנת המס העוקבת, וב–15 בפברואר בשנת המס שלאחריה;

(3א)12 על אף האמור בפסקאות (1) עד (3) ו–(5), היה סכום המענק שנקבע 950 שקלים חדשים או פחות, ישולם המענק בתשלום אחד במועד שבו יש לשלם את התשלום הראשון לפי הפסקאות האמורות, בהתאם למועד הגשת התביעה;

(3ב) המנהל רשאי לשלם תשלום מתשלומי המענק במועד מוקדם מהמועד הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לכלל הזכאים, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת; המנהל יפרסם הודעה לציבור על הקדמת המועד כאמור, באתר האינטרנט של רשות המסים ובכל דרך אחרת שימצא לנכון;

(4) האריך המנהל את המועד להגשת התביעה בהתאם להוראות סעיף 7(א)(1), יקבע את המועדים לתשלום המענק בהתאם למועד שקבע להגשת התביעה, בשינויים המחויבים;

(ב) סכום היתר יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה, מהיום ששולם ועד ליום ההחזר, ואם שוכנע המנהל כי סכום היתר שולם בשל מעשה או מחדל של העובד בניסיון להשיג את המענק במרמה - בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, על סכום היתר, מהיום ששולם ועד ליום ההחזר.

(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי המנהל להורות כי סכום היתר לא ייגבה או לא ישא הפרשי הצמדה, כאמור באותם סעיפים קטנים, אם מצא כי הדבר צודק בנסיבות העניין, לרבות בשל מצבו הכלכלי של העובד, ובלבד שלא יורה כאמור אם שוכנע שסכום היתר שולם בשל מעשה או מחדל של העובד שנעשו בניסיון להשיג את המענק במרמה.

(ד) על סכום היתר ועל הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס.

(ה) סכום היתר יקוזז מכל סכום המגיע לעובד לפי הוראות חוק זה.

(ו) שר האוצר רשאי לקבוע סכום יתר מזערי לגביה ולקיזוז; קבע השר סכום כאמור, לא ייגבה ולא יקוזז, לפי הוראות סעיף זה, סכום הנמוך מהסכום האמור.

(ז) בסעיף זה ובסעיף 14, "הפרשי הצמדה וריבית" - כהגדרתם בסעיף 159א לפקודה.

(ב) עובד שהגיש תביעה כוזבת לא יהא זכאי למענק לפי חוק זה בשנת המס שבשלה נתבע המענק, בשנת המס העוקבת ובשנת המס שלאחריה.

(1) הפקודה, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים לפי כל דין;

(2) חוק הביטוח הלאומי;

(3) חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;

(4) חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;

(5) חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;

(6) חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992.

(ב) זכות למענק לפי חוק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעובד הזכאי למענק, לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מענק ששולם לפי הוראות סעיף 12 לחשבון הבנק של העובד, במשך 90 ימים מיום ששולם כאמור.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נפטר עובד, יהיו זכאים יורשיו לקבל מענק לפי חוק זה במקומו, ובלבד שהעובד או יורשו עשו את כל אותם מעשים ודברים שהעובד היה נדרש לעשותם על פי חוק זה לצורך קבלת המענק ושהיורש המציא למנהל צו ירושה או צו קיום צוואה וכן מסר למנהל פרטי חשבון בנק של אחד היורשים שאליו יש להעביר את המענק.

(ב) הוראות פרק ב' לגבי עובד, יחולו גם לגבי עצמאי שלו ילדים ושמלאו לו 13 21 שנים ולגבי עצמאי ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים, והכל בשנת המס שבשלה נתבע המענק, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) (נמחקה).

(2) עצמאי כאמור יהיה זכאי למענק לפי הוראות סעיף זה בהתקיים כל אלה:

(א) העצמאי הגיש למנהל תביעה לקבלת המענק, בטופס שקבע המנהל, בתקופה שמתום שנת המס שבשלה נתבע המענק, עד יום 30 בנובמבר בשנת המס העוקבת, ורשאי המנהל להאריך את התקופה להגשת התביעה לפי פסקת משנה זו, אם סבר כי הדבר צודק בנסיבות העניין, עד למועד שלא יאוחר משנתיים מתום שנת המס שבשלה נתבע המענק;

(ב) העצמאי הגיש בשנת המס העוקבת דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודה ובמועדים כאמור בסעיפים 132 ו–133 לפקודה;

(ג) היתה לעצמאי גם הכנסת עבודה - כל מעביד ששילם לו הכנסה כאמור הגיש למנהל דוח מעביד מקוון, לפי הוראות סעיף 166 לפקודה, ואם היה המעביד יחיד שהעסיק את העצמאי במשק ביתו הפרטי - המעביד דיווח על הכנסתו של העצמאי למוסד לביטוח לאומי, הכל לפי הוראות סעיף 7(א)(2);

(3) קבע המנהל את זכותו של עצמאי למענק כאמור בסעיף 9, יחולו לגבי תשלום המענק הוראות סעיף 12, בשינויים המחויבים.

(ג) (בוטל).

(1) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס שבשלה נתבע המענק ולא ניהלם;

(2) פנקסיו לשנת המס שבשלה נתבע המענק נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.

(1) דרכי הוכחה בדבר מועד פתיחת עסק, תחילת עיסוק במשלח יד, חדילה מעיסוק בעסק או במשלח יד, הכל לעניין ההגדרה "הכנסה חודשית ממוצעת";

(2) (נמחקה);

(3) (נמחקה);

(4) הוראות ותיאומים נדרשים, לרבות תנאים נוספים לתחולת הוראות פרק זה, בנוגע לאופן קביעת הכנסתם של המפורטים להלן, ובנוגע לדרכי הוכחתה, לרבות דוחות נוספים או מידע נוסף שיידרשו לגבי כל אחד מאלה:

(א) עצמאי שהוא שותף בשותפות;

(ב) עצמאי שהוא חבר קיבוץ או חבר אגודה שיתופית, אשר בחישוב הכנסתו חלות הוראות סעיפים 54 עד 62 לפקודה, לפי העניין;

(ג) עצמאי שהוא חבר בחברת מעטים, כמשמעותה בסעיף 64 לפקודה;

(ד) עצמאי שהוא הנישום בחברה משפחתית; בפסקה זו, "נישום" ו "חברה משפחתית" - כמשמעותם בסעיף 64א לפקודה;

(ה) עצמאי שהכנסת בן זוגו באה ממקור הכנסה המפורט בסעיף 66(ד)(1) עד (3) לפקודה;

(ו) עצמאי שעובד יחד עם בן זוגו במקום עיסוק קבוע, כהגדרתו בסעיף 66(ה)(1) לפקודה;

(ז) עצמאי שהוא בעל שליטה בחברה נשלטת זרה; בפסקה זו "בעל שליטה" ו "חברה נשלטת זרה" - כמשמעותם בסעיף 75ב לפקודה.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) ועל אף הוראות כל דין, רשאי המנהל לקבל מאת המוסד לביטוח לאומי כל מידע מסוג שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אשר הגיע אל המוסד לביטוח לאומי אגב ביצוע תפקידו, והנדרש למנהל לצורך מילוי תפקידו לפי חוק זה, והכל באופן ובמועד שקבע שר האוצר כאמור.

(ג) המנהל רשאי להורות כי מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת כאמור בסעיף 355(א1)(1א) לחוק הביטוח הלאומי, יגיש למנהל, כפי שהוא יורה, באופן מקוון, את הדיווחים שהוא חייב להגישם למוסד לביטוח לאומי לפי הסעיף האמור, והכול בתנאי שהמנהל דיווח לוועדת הכספים של הכנסת שרשות המסים בישראל ערוכה לקליטת הדיווחים האמורים.

(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 19(ב) יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

(ג) על אף הוראות פרק ב' ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), בכל אחת משנות המס 2008 עד 2011, ישולם מענק בעד חודשי עבודה בפועל בשנת המס שקדמה לה רק לעובד שכתובת מגוריו, לפי מרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק מרשם האוכלוסין), ביישוב שאזור בו נקבע לפי סעיף 59(א) לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004 (להלן - חוק המדיניות הכלכלית), לעניין שילוב מקבלי גימלאות בעבודה.

(ד) לגבי מענק המשולם לעובד בעד חודשי עבודה בפועל בשנת המס 2007, ייקראו סעיפים אלה כך:

(1) בסעיף 7(א), בפסקה (1), במקום "30 בספטמבר" יבוא "31 בדצמבר", בפסקה (2), במקום "30 באפריל" יבוא "30 ביוני" ובפסקה (3), במקום הסיפה החל במילים "דוח עצמאי מקוון" יבוא "דוח כאמור";

(2) בסעיף 12, פסקה (1) - תימחק, בפסקה (2), במקום "עד יום 30 ביוני" יבוא "עד יום 31 באוגוסט" ואחרי פסקה (3) יבוא:

"(3א) הוגשה התביעה עד יום 31 בדצמבר בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בתשלום אחד, ב–15 באפריל בשנת המס שלאחר שנת המס העוקבת.".

(3) בסעיף 166 לפקודה, במקום "30 באפריל" יבוא "30 ביוני".

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג), בכל אחת משנות המס 2010 ו–2011 ישולם מענק בעד חודשי עבודה בפועל בשנת המס שקדמה לה (בסעיף קטן זה - שנת המס הקודמת), לפי הוראות פרק ב', גם לעובד שלא מתקיים בו האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:

(1) היה לו, בשנת המס הקודמת, ילד אחד לפחות שטרם מלאו לו שנתיים;

(2) התקיימו בו, בשנת המס הקודמת, התנאים המזכים במחצית נקודת זיכוי או יותר לפי סעיפים 40(ב)(1) או 66(ג)(3) לפקודה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי כל אחת משנות המס 2008 עד 2010 יחולו הוראות פרק ג' בעד הכנסה חודשית ממוצעת שהופקה באותה שנת מס רק בידי עצמאי שכתובת מגוריו, לפי מרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, ביישוב שאזור בו נקבע לפי סעיף 59(א) לחוק המדיניות הכלכלית, לעניין שילוב מקבלי גמלאות בעבודה.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לגבי כל אחת משנות המס 2009 ו–2010 יחולו הוראות פרק ג' בעד הכנסה חודשית ממוצעת שהופקה באותה שנת מס בידי עצמאי, גם אם לא מתקיים בו האמור באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:

(1) יש לו, באותה שנת מס, ילד אחד לפחות שטרם מלאו לו שנתיים;

(2) מתקיימים בו, באותה שנת מס, התנאים המזכים במחצית נקודת זיכוי או יותר לפי סעיפים 40(ב)(1) או 66(ג)(3) לפקודה.

(ב) תחילתם של סעיפים 131 ו–132 לפקודה, כנוסחם בסעיף 24(2) ו–(3) לחוק זה, ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009), והוראות הסעיפים האמורים יחולו לעניין דוח עצמאי מקוון שיש להגישו לגבי שנת המס 2008.