חוק המשטרה, התשס"ו-2006 1

(ב) בסעיף זה, "רשלנות" - אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי עבירת המשמעת, כששוטר סביר יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד -

(1) שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;

(2) שאפשרות גרימת התוצאות לא היתה בגדר הסיכון הסביר.

(ב) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע את סדרי הדין, לרבות סדרי המצאת מסמכים, שלפיהם יקוים וינוהל הדיון המשמעתי לפי פרק זה וכן הוראות לעניין דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים, שכר טרחה לעדים מומחים, ותשלום לנציגי ציבור.

(ג) בכל ענין של ראיות וסדרי דין, שלא נקבעו לגביו הוראות לפי פרק זה, ינהג היושב בדין בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק, ובלבד שינמק את החלטתו לענין זה.

(ב) (1) בכפוף לאמור בפסקה (2), הסתיימו ההליכים הפליליים או הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי חזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום לבית משפט בשל עבירה פלילית, ימשיך בית הדין למשמעת או הדן יחיד, לפי הענין, בהליכים המשמעתיים.

(2) ההליכים המשמעתיים לא יימשכו, אם מיום שהוגש כתב האישום לבית משפט בשל עבירה פלילית או מיום שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שבכוונתו להגיש כתב אישום כאמור, חלפה תקופת ההתיישנות האמורה בסעיף 15(א)(1) או (2), לפי הענין, אלא אם כן הורה המפקח הכללי על המשך ההליכים המשמעתיים מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם התקיים אחד מאלה:

(1) השוטר שנגדו הוגש כתב האישום לבית הדין למשמעת או כתב התלונה לדן יחיד הסכים להישפט בדין משמעתי לפני גמר ההליכים הפליליים נגדו;

(2) בית הדין למשמעת או הדן יחיד, לפי הענין, החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות את המשך ההליכים המשמעתיים על אף שטרם הסתיימו ההליכים הפליליים.

(1) לפני בית דין למשמעת - בתוך 180 ימים מהיום שבו חדל להיות שוטר;

(2) לפני דן יחיד - בתוך 90 ימים מהיום שבו חדל להיות שוטר.

(ב) התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א) לגבי שוטר שהוא יוצא צבא בשירות מילואים, לא יידון שוטר כאמור בדין משמעתי אלא כשהוא בשירות ואם הובא לדין משמעתי - בתוך 90 ימים מהיום שבו חדל להיות יוצא צבא בשירות מילואים.

(ג) הובא שוטר לדין משמעתי ובטרם הסתיימו ההליכים בענינו חדל להיות שוטר, יופסקו ההליכים אלא אם כן החליט בית הדין או הדן יחיד, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, מיזמתו או לבקשת בעל דין להמשיך בהליכים ובלבד שטרם חלפו מהיום שבו התקיים ההליך האחרון -

(1) לפני בית דין - 90 ימים;

(2) לפני דן יחיד - 45 ימים.

(1) לפני בית דין למשמעת - שלוש שנים;

(2) לפני דן יחיד - שנה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), התנהלו בירור, בדיקה או חקירה בנוגע לעבירת משמעת בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי הענין, יחל מנין תקופות ההתיישנות לגביה, כאמור באותו סעיף קטן, ביום ההליך האחרון של הבירור, הבדיקה או החקירה.

(ב1) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה להתיר את העמדתו לדין של שוטר בפני דן יחיד, אף אם חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(2), לרבות אם הוארכה תקופת ההתיישנות כאמור בסעיף קטן (ב), בנסיבות מיוחדות שיירשמו, ובלבד שלא חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1).

(ג) הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת או כתב תלונה לדן יחיד בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין, ולא החל הדיון לפני בית הדין למשמעת - בתוך שלוש שנים מיום הגשת כתב האישום, או לפני הדן יחיד -בתוך שנה מיום הגשת כתב התלונה, יופסקו ההליכים נגד השוטר, והוא הדין אם חלה הפסקה בדיון בהליך לפני בית הדין למשמעת או הדן יחיד לתקופה העולה על התקופות האמורות, לפי הענין.

(1) לענין עונש שהטיל בית דין - אם חלפה שנה מיום שפסק הדין נעשה חלוט או מיום הפסקת ביצוע העונש, לפי הענין;

(2) לענין עונש שהטיל דן יחיד - אם חלפו שישה חודשים מיום שהפסק נעשה חלוט או מיום הפסקת ביצוע העונש, לפי הענין.

(ב) על חף הוראות סעיף קטן (א) -

(1) רשאי המפקח הכללי להורות, לפני הדיון, מטעמים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות, אם מצא כי הדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה או בדרכי פעולתה של המשטרה;

(2) רשאי בית דין להורות, בכל שלב של הדיון, מטעמים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות, אם מצא כי הדבר דרוש מהטעמים המפורטים בפסקה (1), או אם ראה צורך בכך באחת מאלה:

(א) לשם מניעת פגיעה בשלומו של אדם;

(ב) לשם הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין;

(ג) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;

(ד) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.

(ג) החליט המפקח הכללי או בית דין על פי סמכותו לפי הוראות סעיף קטן (ב), על עריכת הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לקבוצת בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או חלקו.

(2) הסתיים הדיון כאמור בפסקה (1), רשאי המפקח הכללי, אם הורה על עריכת הדיון בדלתיים סגורות לפי הוראות סעיף 18(ב)(1), או נשיא בית הדין, אם בית הדין הוא שהורה כאמור לפי הוראות סעיף 18(ב)(2), להתיר את הפרסום, אם ראה שאין עוד מניעה לעשות כן.

(ב) (1) התקיים דיון, כולו או חלקו, בדלתיים פתוחות, רשאי בית הדין לאסור כל פרסום בקשר לדיון, לרבות שם המתלונן, מסמכים שהוגשו לבית הדין, פרוטוקול הדיון, הכרעת הדין או גזר הדין, והכל אם ראה כי הדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה, בשלומו של אדם או בדרכי פעולתה של המשטרה.

(2) הסתיים הדיון כאמור בפסקה (1), רשאי נשיא בית הדין להתיר את הפרסום, אם ראה שאין עוד מניעה לעשות כן.

(ג) המפרסם דבר שפרסומו נאסר לפי הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שישה חודשים.

(ד) הסמכות לדון בעבירה לפי סעיף זה היא בידי בית משפט השלום.

(1) מי שמפריע לדיוני בית הדין או מתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין; הוראות פסקה זו לא יחולו על מי שנתון באותו עניין לשיפוט משמעתי על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, והוא נמצא באולם בית הדין לרגל תפקידו;

(2) מי שיש בנוכחותו, לדעת בית הדין, כדי להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.

(ב) ציווה בית הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להתיר שימוש בכוח סביר לשם ביצוע ההרחקה, אם מצא כי הדבר נדרש, ובלבד שהזהיר את מי שציווה על הרחקתו כי בכוונתו לעשות כן.

(ג) ציווה בית הדין, לפי הוראות סעיף קטן (א), על הרחקתו של צד להליך, יובאו ההליכים לידיעתו בדרך שיורה בית הדין.

(1) הוא הוזמן כדין לבית דין ולא התייצב או עזב לפני שקיבל רשות לעשות כן, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו או לעזיבתו;

(2) הוא נדרש כדין על ידי בית דין להמציא מסמך שברשותו ולא המציאו בלא הצדק חוקי;

(3) בהיותו עד בבית דין לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה או השיב ביודעין תשובה מתחמקת בלא הצדק חוקי.

(ב) בית דין רשאי להטיל על אדם קנס לפי הוראות סעיף קטן (א), אף שלא בפניו.

(ג) קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א), לא יעלה על מחצית הסכום האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, וייגבה בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי.

(ד) על החלטת בית דין למשמעת לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער לפני בית הדין לערעורים.

(ב) על צו הבאה לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בשינויים המחויבים.

(ב) עדות כאמור בסעיף קטן (א) תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או מי שעשוי להיות נאשם, אלא אם כן החליט בית הדין או נשיא בית הדין, לפי הענין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפני הנאשם או מי שעשוי להיות נאשם.

(ב) אב בית הדין ינהל את הדיון בישיבות בית הדין ורשאי הוא להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי למנות מתמחה בששת החודשים האחרונים לתקופת התמחותו, שהוא קצין משטרה שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל, לשמש תובע בבית הדין למשמעת, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית הדין או שבית הדין הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.

(ב) נטענה טענת פסלות נגד שופט או דן יחיד, יחליט בה בית הדין או הדן יחיד, לפי הענין, לפני שייתן כל החלטה אחרת.

(ג) (1) החליט דן יחיד לפסול את עצמו מלישב בדין, יועבר הדיון לדן יחיד אחר; החליט הדן יחיד שלא לפסול את עצמו מלישב בדין, יציין בהחלטתו את הנימוקים לכך.

(2) החליט המפקח הכללי לפסול את עצמו מלישב בדין בענינו של נאשם בדרגת תת–ניצב ומעלה, יועבר הדיון, על אף הוראות סעיף 32, לרב–ניצב או לשופט שיצאו לקצבה ושמינה השר לענין זה.

(ד) החליט שופט לפסול את עצמו מלישב בדין - ימונה שופט אחר תחתיו; החליט שופט של בית דין למשמעת שלא לפסול את עצמו - רשאי בעל דין לערור על הדחיה לפני נשיא בית הדין לערעורים בדרך שתיקבע בפקודות משטרת ישראל; החליט שופט של בית דין לערעורים שלא לפסול את עצמו -רשאי בעל דין לערור על הדחיה לפני נשיא בית דין לערעורים שיצא לקצבה ושמינה המפקח הכללי לענין זה.

(ב) בית הדין בהרכבו החדש או דן יחיד רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו; ואולם אם התנגד הנאשם להמשך הדיון כאמור, יקיים בית הדין או הדן יחיד את הדיון מתחילתו, אלא אם כן סבר, מנימוקים שיירשמו, כי המשך הדיון כאמור דרוש לשם עשיית צדק.

(ב) היה היושב בדין משמעתי בבית דין שוטר וחדל להיות שוטר, יפקע מינויו, ואולם רשאי נשיא בית הדין לאפשר לו לסיים דיון בעניין שהחל בו; החליט נשיא בית הדין לעשות כן, יפקע המינוי בתום הדיון.

(ג) חדל נשיא בית הדין או הדן יחיד להיות שוטר, יפקע מינויו, ואולם רשאי המפקח הכללי לאפשר לו לסיים דיון בעניין שהחל בו; החליט המפקח הכללי לעשות כן, יפקע המינוי בתום הדיון.

(ב) היה הנאשם שוטר שדרגתו מפקח משנה ומעלה, יהיה הדן יחיד קצין שיפוט בכיר בלבד.

(ב) הרשיע דן יחיד את הנאשם - יגזור את דינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעונש, ובכלל זה הבאת עדים.

(ב) זוכה נאשם בלא שניתנה לנפגע הזדמנות להשמיע את עדותו, כאמור בסעיף קטן (א), בטל הפסק מעיקרו, ולענין זה לא יחולו לגביו הוראות סעיף 10.

(1) היה הדן יחיד קצין שיפוט -

(א) נזיפה;

(ב) נזיפה חמורה;

(ג) קנס שאינו עולה על שכר של חמישה ימים כפי שנקבע בפקודות משטרת ישראל ואולם:

(1) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר - קנס שאינו עולה על שישית משכר יסוד חודשי של יוצא צבא בשירות סדיר בשעת הטלת העונש;

(2) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות מילואים - קנס שאינו עולה על שכר יסוד חודשי של יוצא צבא בשירות סדיר בשעת הטלת העונש;

(2א) לגבי נאשם שהוא משרת בשירות אזרחי-ביטחוני - קנס שאינו עולה על שישית מדמי הכלכלה ליחיד של משרת בשירות אזרחי-ביטחוני;

(3) לגבי נאשם שחדל להיות שוטר ושאינו יוצא צבא בשירות סדיר, יוצא צבא בשירות מילואים או משרת בשירות אזרחי-ביטחוני - קנס שאינו עולה על שישית משכר מינימום, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (בחוק זה - שכר מינימום);

(ד) ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על חמישה ימים, ובלבד שלא יוטל ריתוק על מי שחדל להיות שוטר;

(ה) בעבירת משמעת הכרוכה בנהיגה ברכב של משטרת ישראל -פסילת רישיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 30 ימים;

(ו) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר - מחבוש לתקופה שאינה עולה על שבעה ימים;

(2) היה הדן יחיד קצין שיפוט בכיר -

(א) נזיפה;

(ב) נזיפה חמורה;

(ג) קנס שאינו עולה על שכר של עשרה ימים כפי שנקבע בפקודות משטרת ישראל ואולם -

(1) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר - קנס שאינו עולה על שליש משכר יסוד חודשי של יוצא צבא בשירות סדיר בשעת הטלת העונש;

(2) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות מילואים - קנס שאינו עולה על כפל שכר יסוד חודשי של יוצא צבא בשירות סדיר בשעת הטלת העונש;

(2א) לגבי נאשם שהוא משרת בשירות אזרחי-ביטחוני - קנס שאינו עולה על שליש מדמי הכלכלה ליחיד של משרת בשירות אזרחי-ביטחוני;

(3) לגבי נאשם שחדל להיות שוטר ושאינו יוצא צבא בשירות סדיר, יוצא צבא בשירות מילואים או משרת בשירות אזרחי-ביטחוני - קנס שאינו עולה שליש משכר מינימום;

(ד) ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על עשרה ימים, ובלבד שלא יוטל ריתוק על מי שחדל להיות שוטר;

(ה) בעבירת משמעת הכרוכה בנהיגה ברכב של משטרת ישראל -פסילת רישיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 60 ימים;

(ו) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר - מחבוש לתקופה שאינה עולה על 35 ימים.

(2) זוכה שוטר על ידי דן יחיד בהליך משמעתי שנפתח עקב חקירה של המחלקה לחקירת שוטרים, ועדה בודקת, קצין בודק או קצין תלונות הציבור שמונה לפי פקודות משטרת ישראל, רשאי ראש אגף משאבי אנוש במשטרה או מי שהסמיך לכך להגיש ערר על הפסק, אם סבר כי יש ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של השוטר, בתוך 15 ימים מיום שהומצא לו הפסק.

(ב) בערר ידון קצין שיפוט בכיר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת הדן יחיד שנתן את הפסק ושמונה לכך בדרך שקבע השר.

(ג) קצין שיפוט בכיר שמונה לדון בערר רשאי לדון בו, אף אם הוגש לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א), אם הוכח, להנחת דעתו, כי היה הצדק סביר לאיחור.

(ד) העורר רשאי לחזור בו מעררו כל עוד לא ניתנה החלטה בערר.

(ה) הוראות סעיף 28 יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי מי שדן בערר.

(1) פסק שלא ניתן להגיש עליו ערר כאמור בסעיף 40;

(2) פסק שהסתיימה התקופה להגשת ערר עליו ולא הוגש ערר;

(3) פסק שניתן בערר.

(1) לקבל את הערר ולזכות את הנאשם או להרשיע את הנאשם ולגזור את דינו, לפי העניין;

(2) להקל בעונש;

(3) לדחות את הערר;

(4) להרשיע בעבירת משמעת אחרת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

(ב) היה הערר על חיוב בתשלום פיצויים לפי סעיף 70, רשאי קצין השיפוט הבכיר הדן בערר לבטל את החיוב בתשלום או להפחית את שיעור הפיצויים.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וסעיף 45, מותב בית דין למשמעת הדן בעבירת משמעת של שוטר לפי פרטים 8, 19(א) או 27 לתוספת הראשונה, שנעברה כלפי אדם שאינו שוטר, יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין למשמעת, כמפורט להלן:

(1) שני קציני משטרה בכירים, מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף קטן (א), מהם אחד לפחות משפטן;

(2) נציג ציבור, מתוך רשימת נציגי ציבור הכשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום, שקבע השר בהסכמת שר המשפטים.

(ג) ראה נשיא בית הדין למשמעת כי יש מקום למנות נציג ציבור בעבירות משמעת נוספות, שאינן מנויות בסעיף קטן (ב), ושנעברו כלפי אדם שאינו שוטר, הרכב מותב בית הדין יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב)(1), נשיא בית הדין למשמעת רשאי, בנסיבות מיוחדות, למנות למותב בית הדין, מתוך רשימה שקבע המפקח הכללי, שופט בדימוס או קצין משטרה בכיר בדימוס שהוא עורך דין.

(1) נזיפה;

(2) נזיפה חמורה;

(3) קנס שאינו עולה על כפל הקנס שמוסמך דן יחיד שהוא קצין שיפוט בכיר להטיל לפי סעיף 37(2)(ג), לפי הענין;

(4) ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;

(5) מחבוש לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;

(6) הורדה בדרגה;

(7) בעבירה הכרוכה בנהיגה ברכב של משטרת ישראל - פסילת רישיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 90 ימים.

(ב) לא יוטל עונש ריתוק או מחבוש לפי סעיף זה על מי שחדל להיות שוטר ולא יוטל עונש מחבוש לפי סעיף זה על משרת בשירות אזרחי-ביטחוני.

(ג) הורדה בדרגה לפי סעיף זה תהיה לתקופה שתיקבע בפקודות משטרת ישראל, ואולם רשאי בית הדין למשמעת לקבוע תקופה אחרת מטעמים שיירשמו.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הוגש ערעור על פסק הדין, יגיש הנאשם את בקשתו לדחיית ביצוע העונש או לקביעת תנאים לביצועו לנשיא בית הדין לערעורים, שתהא נתונה לו הסמכות האמורה בסעיף זה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי, בנסיבות מיוחדות ולבקשת המפקח הכללי, למנות כנשיא בית הדין לערעורים שופט בדימוס או קצין משטרה בכיר בדימוס שהוא עורך דין, ודרגתו כאמור בסעיף קטן (א).

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מותב בית הדין לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת בעניין עבירת משמעת של שוטר לפי פרטים 8, 19(א) או 27 לתוספת הראשונה, שנעברה כלפי אדם שאינו שוטר, או בעניין עבירת משמעת אחרת של שוטר שנעברה כלפי אדם שאינו שוטר, שנדונה לפי סעיף 44(ג), יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין לערעורים, כמפורט להלן:

(1) שני קציני משטרה בכירים, מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף קטן (א), מהם אחד לפחות עורך דין;

(2) נציג ציבור, מתוך רשימת נציגי ציבור הכשירים להתמנות שופטי ביתבמשפט מחוזי, שקבע השר בהסכמת שר המשפטים.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב)(1), נשיא בית הדין לערעורים רשאי, בנסיבות מיוחדות, למנות למותב בית הדין לערעורים, מתוך רשימה שקבע המפקח הכללי, שופט בדימוס או קצין משטרה בכיר בדימוס שהוא עורך דין.

(ב) ניתן פסק הדין שלא במעמד הנאשם או התובע, יחל מנין התקופה להגשת הערעור כאמור בסעיף קטן (א) מן היום שבו הומצא לו פסק הדין, בדרך שתיקבע בפקודות משטרת ישראל.

(ב) נדחה ערעורו של נאשם בשל אי התייצבותו, יבטל בית הדין לערעורים את ההחלטה על דחיית הערעור על פי בקשת המערער, וישמע את הערעור, אם נוכח כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך 15 ימים מיום שהחלטת הדחייה הודעה למערער, ואולם רשאי בית הדין לערעורים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה כאמור, אף אם הוגשה לאחר תום התקופה האמורה.

(1) לקבל את הערעור, כולו או חלקו, לשנות את פסק הדין של בית הדין למשמעת, או לבטלו ולתת אחר במקומו;

(2) לדחות את הערעור;

(3) לתת בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין למשמעת היה מוסמך לתתה, ובכלל זה להרשיע נאשם בעבירת משמעת שאשמתו בה התגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם העבירה שונה מזו שהורשע בה בבית הדין למשמעת, או שהעובדות שהוכחו לא נטענו בו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; ואולם לא יטיל בית הדין לערעורים על הנאשם עונש חמור משהוטל עליו, אלא אם כן הוגש ערעור על קולת העונש;

(4) להחזיר את הדיון לבית הדין למשמעת שנתן את פסק הדין, עם הוראות.

(1) הארכת מועדים להגשת ערעור לאחר שעברה התקופה להגשתו כאמור בסעיף 57, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין;

(2) דחיית ביצוע עונש, הפסקתו או קביעת תנאים לביצועו.

(ב) לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש.

(ג) התקופה להגשת בקשת רשות לערער היא שלושים ימים מיום מתן פסק הדין בערעור, והתקופה להגשת הערעור היא שלושים ימים מיום מתן הרשות לערער.

(ד) על הליך לפי סעיף זה יחולו סדרי הדין החלים על ערעורים פליליים בבית המשפט המחוזי, למעט הוראות סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ובשינויים המחויבים.

(ה) מי שנתן רשות לערער רשאי אגב כך להורות על דחיית ביצוע גזר הדין; הוגשה בקשה למתן רשות לערער והרשות טרם ניתנה, רשאי נשיא בית המשפט המחוזי להורות כאמור.

(ו) על אף האמור בכל דין, תובע המופיע לפני בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה, ילבש מדי משטרה וגלימה שחורה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), פסק דין של בית הדין לערעורים יהיה חלוט באחת מאלה:

(1) בתום התקופה להגשת בקשת רשות לערער - אם לא הוגשה בקשה כזו;

(2) הוגשה בקשת רשות לערער ונדחתה - ביום שבו נדחתה;

(3) ניתנה רשות לערער - בתום התקופה להגשת ערעור אם הערעור לא הוגש.

(ג) כל עוד פסק הדין של בית הדין לערעורים אינו חלוט, רשאי נשיא בית הדין לערעורים להורות על דחיית ביצוע גזר הדין.

(ב) מי שנידון לעונש על תנאי לא יישא את עונשו אלא אם כן עבר, בתוך התקופה שנקבעה בגזר דינו, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בפרק זה - תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (בפרק זה - עבירת משמעת נוספת), בתוך תקופת התנאי או לאחריה.

(ג) תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין.

(ד) קביעת העבירות לפי סעיף קטן (ב) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסוימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; היתה העבירה כאמור עבירה המפורטת בפרטים 1 או 3 לתוספת הראשונה, תתואר ההתנהגות העבריינית המהווה אותה; אוזכרה הוראת חוק ובוטלה לאחר מכן, והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.

(ה) נאשם שנידון לעונש על תנאי והורשע בשל עבירת משמעת נוספת, יורה בית הדין או הדן יחיד על הפעלת העונש על תנאי.

(ו) הוטל על נאשם מחבוש בפועל בשל עבירת משמעת נוספת, והופעל נגדו עונש המחבוש על תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 66, את שתי תקופות המחבוש בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין או הדן יחיד שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות; ואולם תקופת המחבוש הרצופה שעל הנידון לשאת לא תעלה על 70 ימים.

(ז) הוטל על נאשם ריתוק בפועל בשל עבירת משמעת נוספת והופעל נגדו עונש הריתוק על–תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 66, את שתי תקופות הריתוק בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין או הדן יחיד שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות; ואולם תקופת הריתוק הרצופה שעל הנידון לשאת לא תעלה על 70 ימים.

(ח) הוטלה על נאשם הורדת דרגה בפועל בשל עבירת משמעת נוספת והופעל נגדו עונש הורדת דרגה על–תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 66, את שתי תקופות הורדת הדרגה בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות.

(ט) הוטל על נאשם קנס בפועל בשל עבירת משמעת נוספת והופעל נגדו עונש קנס על–תנאי, ישלם את שני הקנסות, ואולם סכום הקנס הכולל לא יעלה על כפל הקנס המרבי שרשאי בית הדין או הדן היחיד להטיל, לפי העניין.

(ב) לא ישתמש בית דין או דן יחיד בסמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לגבי ההרשעה הראשונה של נאשם בשל עבירת משמעת נוספת.

(ג) האריך בית דין או דן יחיד את תקופת התנאי לתקופה נוספת, לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית דין או דן יחיד את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת ביום מתן פסק הדין או הפסק.

(ב) נאשם שנידון בדין משמעתי לעונש הורדה בדרגה, ולפני שנשא את כל עונשו חזר ונידון בדין משמעתי לעונש הורדה בדרגה, יישא עונש הורדה בדרגה אחד של התקופה הארוכה ביותר; ואולם בית הדין המטיל את העונש המאוחר רשאי להורות כי הנידון יישא את שני עונשי ההורדה בדרגה, כולם או חלקם, בזה אחר זה.

(ב) המפקח הכללי יקבע את סדרי המינהל, המשמר, המשטר והמשמעת במיתקן משטרתי שנקבע לנשיאת עונש מחבוש.

(ב) שוטר כאמור בסעיף קטן (א), יהיה זכאי, בין השאר, לכל אלה:

(1) תנאי תברואה הולמים, תנאים שיאפשרו לו לשמור על ניקיונו האישי, טיפול רפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו ותנאי השגחה מתאימים על פי דרישת רופא;

(2) מיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי והחזקת חפצים אישיים כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל;

(3) מזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו;

(4) תנאי תאורה ואוורור סבירים בתא;

(5) הליכה יומית באוויר הפתוח, אם תנאי המקום מאפשרים זאת, בתנאים ובמועדים שייקבעו בפקודות משטרת ישראל; זכות זו ניתנת להגבלה מטעמים של שמירה על שלומו של השוטר;

(6) קבלת מבקרים, שליחת מכתבים וקבלתם וכן קיום קשר טלפוני, כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל.

(ג) שוטר הנושא עונש מחבוש, ישמור על הסדר ועל הרכוש במקום המחבוש, ישמור על הניקיון בתאו וימלא אחר ההוראות בדבר סדרי המשטר והמשמעת במקום המחבוש.

(ב) שוטר המוחזק במחבוש, שלא מילא חובות שהוא חייב בקיומן במקום המחבוש, ניתן לנקוט נגדו אמצעי משמעת לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני הקצין הממונה על מקום המחבוש; בסעיף קטן זה, "אמצעי משמעת" - אחד או יותר מאלה: שלילת זכותו של השוטר להחזיק חפצים, שלילת זכותו למבקרים, שלילת זכותו לשליחת מכתבים ולקבלתם וכן לקיום קשר טלפוני או החזקתו בבידוד במקום המחבוש לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים רצופים.

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בית הדין שהרשיע שוטר בעבירת משמעת לפי פרט 8, 19(א) או 27 לתוספת הראשונה, רשאי לחייבו, נוסף על כל עונש, בתשלום פיצויים בשל עוגמת נפש בלא הוכחת נזק.

(א2) בית דין או דן יחיד לא יחייב נאשם בתשלום פיצויים לפי סעיף זה בסכום העולה על שכרו החודשי האחרון ששולם לו לפני הטלת החיוב ואולם:

(1) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות מילואים לא יעלה הסכום כאמור על שכר יסוד חודשי שהיה משולם לו, לו היה שוטר שאינו יוצא צבא בשירות סדיר בדרגתו, במשמר הגבול שבמשטרת ישראל;

(2) לגבי נאשם שחדל להיות שוטר ושאינו יוצא צבא בשירות סדיר או יוצא צבא בשירות מילואים לא יעלה הסכום כאמור על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

(ב) חיוב בפיצויים לפי סעיף זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין.

(ב) קנסות ופיצויים שנגבו כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו לקרן הכללית של המשטרה.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), חויב שוטר בדין משמעתי בתשלום פיצויים לפי הוראות סעיף 70 לאדם שניזוק עקב העבירה, ישולמו הפיצויים לאותן אדם.

(ב) שוטר שהוא נאשם, משיב או עורר בדיון לפני דן יחיד, אינו רשאי להיות מיוצג.

(ב) בית דין רשאי לדון שוטר שלא בפניו אם ביקש זאת השוטר או הביע הסכמתו לכך, ובית הדין סבור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא יהיה בכך משום עיוות דין, ובלבד שהשוטר יהיה נוכח בעת הקראת כתב האישום ומתן פסק הדין, והוא מיוצג על ידי עורך דין.

(ג) בית דין רשאי לדון שוטר ולגזור את דינו שלא בפניו אם הוא הוזמן כדין והוסבר לו בהזמנה שאם לא יתייצב ניתן יהיה לדונו ולגזור את דינו שלא בפניו, ובית הדין סבור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא יהיה בכך משום עיוות דין, ואולם לא יגזור בית דין עונש מחבוש על השוטר שלא בפניו.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג), רשאי בית דין, בכל שלב של הדיון, לצוות על התייצבותו של השוטר.

(ה) נגזר דינו של שוטר שלא בפניו, רשאי בית הדין, לבקשת השוטר, לבטל את הדיון, לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין, אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך 15 ימים מהיום שהומצא לשוטר פסק הדין ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה כאמור, אף אם הוגשה לאחר תום התקופה האמורה.

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית דין לצוות על הרחקתו של השוטר, לפי הוראות סעיף 20.

(ב) חויב שוטר בדין משמעתי בפסק דין חלוט או בפסק חלוט, בתשלום פיצויים לפי סעיף 70, בשל נזק שנגרם לרכוש המשטרה, רשאי המפקח הכללי, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, לבטל את החיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם.

(1) חוסר סמכות של הדן יחיד או של הדן בערר לדון בכתב התלונה;

(2) נפל פגם או פסול מהותי בניהול ההליך;

(3) ניהול ההליך עמד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית;

(4) התעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנאשם עיוות דין.

(ב) בדיון חוזר יהיו לדן יחיד כל הסמכויות הנתונות לו או לדן בערר לפי פרק זה, פרט לסמכות להחמיר בעונש.

(ג) ריצה הנאשם עונש לפי פסק או פסק חלוט שבוטל והורשע בדיון חוזר, יובא בחשבון העונש שהנאשם ריצה, בהתאם לכללים אלה:

(1) עונשים של מחבוש וריתוק, לרבות עונשי מחבוש או ריתוק על–תנאי שהופעלו, ייחשבו יום כנגד יום;

(2) סכום כסף שנגבה מהנאשם כקנס או כפיצויים יוחזר לו, ואולם אם הוטל עליו אחד מאלה בדיון החוזר, יובא בחשבון הסכום שכבר נגבה.

(ד) ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל רשאי להורות על פיצוי נאשם שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן הדיון החוזר, או לתת כל סעד אחר.

(ה) בפסק חלוט לפי סעיף 40 יהיו הסמכויות שבסעיפים קטנים (א) ו–(ד) נתונות למפקח הכללי.

(ו) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות המפקח הכללי האמורה בסעיף 75.

(1) בית משפט או בית דין פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(2) הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית הדין בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה עבירה, ומהנסיבות שהתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;

(4) התעורר חשד של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

(ב) הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וכן למפקח הכללי או למי שהוא הסמיך לכך.

(ג) במשפט חוזר יהיו לבית דין כל הסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית הדין רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר.

(ד) צו לפי סעיף קטן (ג) טעון אישור של בית משפט מחוזי, ודינו, משאושר, כדין פסק דין של בית משפט שניתן בענין אזרחי.

(ב) הוגשה לבית דין או לדן יחיד תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית הדין או הדן יחיד, לפי הענין, על פי בקשת בעל הדין המבקש את גילוי הראיה, להפסיק את הדיון לתקופה שיקבע כדי לאפשר את הגשת העתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון - גם עד להחלטה בעתירה.

(ג) הוראות סעיף 46(א) לפקודת הראיות יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף זה.

(1) השוטר היה נתון במעצר או ששוחרר בערובה בתנאים מגבילים המונעים ממנו להתייצב לשירות;

(2) השוטר היה נתון במאסר או במחבוש.

(ב) המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, על אף הוראות סעיף קטן (א), להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ישולם לשוטר כאמור בסעיף קטן (א), השכר שהיה מקבל, כולו או חלקו, לולא התקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א).

(ב) היה ערעור מטעם הנאשם תלוי ועומד ונפטר הנאשם, רשאי בית הדין לערעורים להרשות שהדיון יימשך, ולקבוע כי בן משפחתו, יורשו, מבצע צוואתו או מנהל עזבונו ימשיך בערעור במקום הנאשם.

(1) הוא כשיר להתמנות לשופט של בית משפט מחוזי;

(2) הוא אינו שוטר;

(3) הוא בעל ידע מקצועי, רקע או ניסיון בתחומים הנוגעים למשטרה;

(4) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כנציב הקבילות.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ימנה את נציב הקבילות.

(ג) תקופת כהונתו של נציב הקבילות תהיה חמש שנים מיום מינויו; השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי להאריך תקופה זו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים.

(ד) הודעה על מינויו של נציב הקבילות ועל המען למשלוח קבילות תפורסם ברשומות.

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש כנציב הקבילות.

(ב) נבצר מנציב הקבילות, דרך ארעי, למלא את תפקידיו, ימלא סגן הנציב את מקומו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי השר להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות שבהן ישמש סגן הנציב כממלא מקומו של נציב הקבילות, לא יעלה על שישה חודשים.

(ג) התפנתה משרתו של נציב הקבילות וטרם התמנה אחר במקומו, ישמש סגן הנציב כממלא מקומו של נציב הקבילות עד למינוי נציב הקבילות כאמור בסעיף 82.

(1) שמו, מספרו האישי, דרגתו, תפקידו ומענו של השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע, והיחידה המשטרתית שאליה הוא מצורף או צורף; היה הקובל אדם שאינו השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע, יצוינו בה גם שמו ומענו של הקובל;

(2) פרטי זהותו של הנקבל, ואם אין בידי הקובל פרטים כאמור -כל פרט שיש בו כדי לסייע לזיהויו;

(3) תיאור מפורט של המעשה, לרבות הפגיעה שנגרמה בעקבותיו, המועד שבו אירע, זהות העדים אם ישנם, וכל פרט אחר הנוגע לענין ושיש בו כדי לסייע לבירור יעיל של הקבילה;

(4) הוגשה לגורם רשמי, משטרתי או אחר, פניה בנושא הקבילה -זהות הגורם, והתייחסותו אם התקבלה.

(1) הוא נוגע לשירותו במשטרה של שוטר או סוהר;

(2) הוא פוגע, במישרין, בשוטר או בסוהר או מונע ממנו במישרין טובת הנאה;

(3) הוא נעשה בלא סמכות חוקית, או שהוא בניגוד לחיקוק, לפקודות, להוראות המחייבות במשטרת ישראל, או למינהל תקין, או שיש בו פסול אחר על פי דין, או שיש בו משום שרירות, נוקשות יתירה או אי צדק בולט.

(1) קבילה הנוגעת לענין שהליך לגביו תלוי ועומד לפני בית משפט, בית דין או דן יחיד, או שניתן לגביו פסק דין בבית משפט או בבית דין או פסק בידי דן יחיד;

(2) קבילה על פעולה שיפוטית של בית דין או של דן יחיד;

(3) קבילה על מעשה שהוא עבירה שבקשר עמה התנהלה או מתנהלת חקירה על פי דין;

(4) קבילה בעניין שכבר הוגשה לגביו תלונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור לפי סעיף 45א לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

(1) קבילה, שאינה מנויה בסעיף 90, בענין שניתנה לגביו החלטה שעליה ניתן או היה ניתן להגיש השגה, ערר או ערעור;

(2) קבילה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום עשיית המעשה נושא הקבילה, או מהיום שבו נודע לקובל על המעשה כאמור;

(3) קבילה על מעשה שעל פי טיבו ראוי שיבורר בידי מפקדו של השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע, או בידי גורם אחר במשטרת ישראל;

(4) קבילה על מעשה שפגיעתו בשוטר הנפגע או בסוהר הנפגע היא מזערית;

(5) קבילה בענין שהתברר או שמתברר כתלונה בידי גורם אחר המוסמך לכך כדין במשטרת ישראל, לרבות בידי קצין בודק או ועדה בודקת שמונו לפי פקודות משטרת ישראל, או במשרד לביטחון הפנים;

(6) קבילה נגד מי שחדל להיות שוטר לפני בירורה, והיא מתייחסת להתנהגות בעלת אופי אישי.

(ב) נציב הקבילות יפתח בבירור הקבילה, אלא אם כן מצא כי מתקיים אחד מאלה או כי הקבילה אינה ראויה לבירור מטעם אחר שיירשם:

(1) הקבילה אינה ממלאת אחר הוראה מהוראות סעיפים 86, 87, או 89;

(2) הקבילה אינה ממלאת, בפרט מהותי, אחר הוראה מהוראות סעיף 88;

(3) אין לברר את הקבילה מאחת הסיבות המנויות בסעיפים 90 או 91;

(4) הקבילה קנטרנית או טרדנית.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), העלתה הקבילה, על פניה, חשד לביצוע עבירה פלילית, יודיע על כך נציב הקבילות למחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים, או לרשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה, לפי הענין, וימשיך בבירור הקבילה בתיאום עמה.

(ד) החליט נציב הקבילות שלא לפתוח בבירור הקבילה, כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע לקובל, בכתב, שלא יברר את הקבילה, ויציין את העילה לכך.

(ה) החליט נציב הקבילות שלא לפתוח בבירור הקבילה כאמור בסעיף קטן (ב), ומצא כי קיים טעם מיוחד המצדיק העברת הקבילה לבירור על ידי גורם אחר במשטרת ישראל, רשאי הוא להעביר את הקבילה לאותו גורם, ובלבד שהסכים לכך השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע.

(ב) נציב הקבילות יביא את הקבילה לידיעת הנקבל ולידיעת מפקדו של הנקבל, וייתן להם הזדמנות להשיב עליה, ורשאי הוא לדרוש מהם כי ישיבו על הקבילה בתוך התקופה שיקבע בדרישתו.

(ג) ראה נציב הקבילות שאדם אחר עלול להיפגע מעצם הבירור או מתוצאותיו, יודיע לו נציב הקבילות על כך וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בתיך תקופה שיקבע.

(ד) על הבירור לפני נציב הקבילות או לפני מי שהוא הסמיך לכך יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, בשינויים המחויבים לפי הענין, וכן יחולו הוראות סעיף 27(ב) לחוק האמור על אדם שאינו שוטר או סוהר שהוזמן להתייצב לפניו.

(ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו–(ד) אינן באות לגרוע מהוראות פרק ג' לפקודת הראיות.

(ו) בירור הקבילה יסתיים בהקדם האפשרי, ובתוך תקופה שלא תעלה על שנה מיום הגשתה.

(ב) שוטר ייענה לדרישת נציב הקבילות או מי שהוא הסמיך לכך, להגיש חוות דעת מקצועית, וכל מידע או סיוע אחר הדרושים לקידום בירורה של קבילה.

(1) הקובל ביטל את קבילתו וציין את נימוקיו לכך;

(2) נציב הקבילות נוכח שענין הקבילה בא על תיקונו או שלא ניתן להגיע בו להכרעה;

(3) הנקבל חדל להיות שוטר והקבילה מתייחסת להתנהגות בעלת אופי אישי.

(ב) הפסיק נציב הקבילות את בירור הקבילה, ימסור על כך הודעה מנומקת, בכתב, לקובל, לנקבל ולמפקדו של הנקבל.

(ב) המליץ נציב הקבילות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע קצין המשטרה שהוסמך כאמור באותו סעיף קטן, בכתב, לנציב הקבילות, בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מחודשיים מיום קבלת ההמלצה על הצעדים שננקטו לביצועה; לא ננקטו צעדים כאמור, יציין זאת קצין המשטרה, בצירוף הנימוקים לכך.

(ג) מצא נציב הקבילות שהקבילה לא היתה צודקת, ימסור על כך הודעה מנומקת, בכתב, לקובל, לנקבל, למפקדו של הנקבל ולכל גורם אחר במשטרת ישראל שיראה לנכון, ורשאי הוא לפרט בה את תמצית ממצאיו.

(ד) העלה בירור הקבילה חשד שנעברה עבירה פלילית, יודיע נציב הקבילות על כך למחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים או לרשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה; העלה בירור הקבילה חשד שנעברה עבירת משמעת, יודיע נציב הקבילות על כך לראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל.

(ה) לא יינקטו הליכים משמעתיים נגד שוטר או סוהר שקבילתו נמצאה בלתי צודקת, אלא אם כן נציב הקבילות קבע כי הקבילה היתה כוזבת, והמליץ לפני ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל או - לפני ראש המטה בשירות בתי הסוהר, לפי הענין, לנקוט נגדו הליכים משמעתיים.

(ב) ראה נציב הקבילות כי הודעתו עלולה לכלול או לגלות חומר או ידיעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא הביע כל שר את דעתו לפי סעיפים 44 או 45 האמורים באותו סעיף קטן, יבקש נציב הקבילות את חוות דעת השר הנוגע לענין לפני שימסור את הודעתו.

(ג) בהודעה על תוצאות הבירור יהיה נציב הקבילות פטור מלהודיע את ממצאיו ונימוקיו בכל אחת מאלה:

(1) כשהקבילה היתה בענין מינוי לתפקיד מסוים או העלאה בדרגה, או בענין תוכנה של חוות דעת לגבי השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע לגבי פיטוריו מהמשטרה;

(2) כשגילוים עלול, לדעתו, לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת הקובל;

(3) כשיש לדעתו בגילוים משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין;

(4) כשיש לדעתו בגילוים כדי לפגוע בסדר הטוב או במשמעת במשטרה.

(1) להעניק לקובל או לאדם אחר זכות או סעד בדיון משמעתי, בבית דין או בבית משפט, שלא היו לו לפני כן;

(2) למנוע מהקובל או מכל אדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, בפקודות או בהוראות המחייבות במשטרת ישראל, לא יוארך המועד על ידי הגשת הקבילה או בירורה.

(ב) החלטות נציב הקבילות לפי פרק זה הן סופיות, ואין לערער עליהן לפני בית משפט.

(ב) על אף האמור בכל דין, יחולו לענין תחקיר הוראות אלה:

(1) דברים שהושמעו בתחקיר, פרוטוקול התחקיר, כל חומר אחר שהוכן במהלכו, וכן הסיכומים, הממצאים, המסקנות וההמלצות (בסעיף זה - חומר התחקיר), לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט במשפט פלילי בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר או בהליך משמעתי;

(2) חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גורמים במשטרת ישראל שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות פסקה זו לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955, או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבעו לפי החוק האמור ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו;

(3) חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר;

(4) (א) חומר התחקיר יימסר ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, לפי בקשתו, בנוגע לאירוע מסוים או בנוגע לסוגי אירועים.

(ב) מצא היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ במפקח הכללי, להורות, בכתב, לגוף חוקר לפתוח בבדיקה או בחקירה.

(ג) הורה היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע;

(5) (א) המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר או חומר התחקיר, כולו או חלקו, לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לצורך מילוי תפקידו בלבד, וכן רשאי הוא לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר לאדם הנוגע בדבר; ואולם לא יועבר חומר או סיכום כאמור, אם קיים חשש כי העברתו תפגע בביטחון המדינה.

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר לגוף חוקר;

(6) ועדה משותפת של ועדת הפנים ואיכות הסביבה4 ושל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שישיבותיה חסויות, תקבל, לפי בקשתה, את חומר התחקיר.

(ג) המפרסם שם של שוטר המעורב באירוע המתברר במסגרת תחקיר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, דינו - מאסר שישה חודשים; איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על העברת שם של שוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, כחלק מחומר תחקיר שהועבר לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(1) האירוע או הפעולה הם מסוג האירועים או הפעולות אשר על פי הקבוע בפקודות משטרת ישראל ניתן להקצות להם שוטרים בתשלום; פקודות לעניין זה יפורסמו באתר האינטרנט של משטרת ישראל;

(2) התקיימו לגבי האירוע או הפעולה הוראות כל דין.

(ב) לא יקצה הקצין המוסמך שוטרים בתשלום, אלא לאחר שנוכח כי התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (א), ולאחר שמצא כי נוכח היקפם, טיבם ומקומם של האירוע או הפעולה יש מקום להקצות שוטרים בתשלום וזאת בשים לב, בין השאר, לאלה:

(1) האפשרות להשתמש בחלופות אחרות לצורך אבטחת שלום הציבור באירוע או בפעולה;

(2) מאפייניהם הפרטיים או הציבוריים של האירוע או הפעולה, לרבות היותם מיועדים לציבור מסוים או למטרות רווח;

(3) ההשלכות על פעילות המשטרה ועל השוטרים.

(ג) החליט קצין המשטרה המוסמך כי נדרשת הקצאת שוטרים בתשלום, יורה בדבר מספר השוטרים בתשלום שיוקצו בהתאם לאמות המידה שייקבעו בנוהלי משטרת ישראל.

(ד) ראש אגף מבצעים במשטרת ישראל נושא באחריות המקצועית כגורם מטה להקצאת שוטרים בתשלום והפעלתם המבצעית.

(ה) (1) בפרק זה, "קצין מוסמך" - קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה, בתחום המבצעים, הסיור או התנועה, לפי העניין, או ממלא מקומו, שהסמיך לכך ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל.

(2) רשימת הקצינים המוסמכים תפורסם באתר האינטרנט של משטרת ישראל.

(1) אירוע ממלכתי בעל חשיבות לאומית, כפי שקבעה ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לעניין זה, וכן כפי שייקבע בנוהלי משטרת ישראל;

(2) אסיפה או תהלוכה כהגדרתן בסעיף 83 לפקודה, וכן משמרת מחאה או הפגנה, בעניינינו בעלי אופי מדיני או ציבורי;

(3) משימה שלצורך ביצועה לא נדרשת הפעלה של סמכויות שוטר.

(ב) מפקד המחוז או סגנו, רשאי לאשר את החלטת הקצין המוסמך לשנותה או לבטלה.

(ג) על החלטת מפקד המחוז או סגנו בבקשה לעיון חוזר, ניתן לערור לפני ועדת ערר בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בעיון החוזר.

(1) ראש אגף מבצעים במשטרת ישראל והוא יהיה היושב ראש;

(2) נציג לשכת עורכי הדין שהוא כשיר להיות שופט שלום;

(3) בעל תואר אקדמי במינהל עסקים, בכלכלה או בחשבונאות וכן ניסיון בניהול של חמש שנים.

(ב) החלטה בערר לגבי הקצאת שוטרים לאירוע או לפעולה ומספר השוטרים הדרוש לשמירה על הסדר הציבורי או על שלום הציבור באירוע או בפעולה כאמור, טעונה הסכמת יושב ראש הוועדה.

(ג) השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע את סדרי הדין בוועדת הערר.

(ד) החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים.

(ב) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה7 של הכנסת, יקבע הוראות לעניין חלוקת התשלומים לפי סעיף קטן (א).

(ב) מי שכיהן כשופט בבית דין לפי הפקודה ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו מונה כשופט בבית דין לפי חוק זה.

(ג) מי שכיהן כנציב הקבילות לפי הפקודה ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו מונה כנציב הקבילות לפי חוק זה.