כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע”ה-2015 11בתוקף סמכותה לפי סעיפים 65 ו–109 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א-1961 (להלן - החוק), ובאישור שר המשפטים, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה: |
| 1. בכללים אלה - |
| 3. ועדות האתיקה של הלשכה יטפלו וידונו בתלונה. |
| 8. |
| 9. החליט הקובל להגיש קובלנה כאמור בסעיף 7(א), יגיש אותה בתוך תשעים ימים ממועד החלטתו, ואולם רשאי הקובל במקרים מיוחדים להגיש את הקובלנה אף בחלוף המועד האמור. |
| 10. |
| 11. (א) קובלנה תוגש לבית הדין המשמעתי המחוזי שלו סמכות השיפוט לדון בעבירת המשמעת בארבעה עותקים ובמספר עותקים נוספים כמספר הנקבלים בה. (ב) הוגשה בקשה לפי סעיף 64(ב) לחוק, יכריע בה יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם בעניין. (ג) הוחלט על העברת הדיון בקובלנה, הוא יועבר, בצירוף ההחלטה, לבית הדין שנקבע בהחלטה. |
| 15. נכלל בהרכב בית הדין יושב ראש בית הדין - יהיה הוא אב בית הדין; במקרה אחר, יקבע יושב ראש בית הדין מי מבין חברי ההרכב יהיה אב בית הדין וממלא מקומו. |
| 16. |
| 20. נקבל רשאי לחזור בו מהודאתו, כולה או מקצתה, בכל שלב של הדיון עד הכרעת הדין, ואולם הוא לא יחזור בו מהודאה שהודה לפני בית הדין, אלא ברשות בית הדין. |
| 23. בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק, בכללים אלה או בחיקוק אחר, ינהג בית הדין המשמעתי בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק. |
| 24. (א) הוגשה קובלנה, רשאי הנקבל לעיין בחומר הבירור ולהעתיקו. (ב) נקבל רשאי לעיין בחומר הבירור כאמור, פרק זמן סביר לפני המועד שבו על הנקבל להגיש את תשובתו לקובלנה, כאמור בסעיף 27; הנקבל לא חייב לתת את תשובתו לקובלנה לפני שניתנה לו אפשרות לעיין בחומר הבירור. (ג) נקבל רשאי לבקש מבית הדין להורות לקובל להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר בירור ולא הועמד לעיונו; בקשה כאמור תידון לפני בית הדין ואם אפשר תובא לפני הרכב אחר של בית הדין שלא מונה לדון בקובלנה; בעת הדיון בבקשה רשאי הרכב בית הדין הדן בבקשה לעיין בחומר שבמחלוקת אם מצא בכך צורך. (ד) עיון בחומר הבירור או העתקתו יהיו במעמד אדם שהקובל מינה כדי להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו לפי הדין והוראות הקובל. (ה) לא היה בידי הקובל פירוט בכתב של דברים שמסר לו עד מעדי הקובל ימסור הקובל לנקבל בכתב את שם העד, ואת עיקר התוכן של דבריו לפי הידוע לקובל, זולת אם ויתר הנקבל על כך. (ו) לא יגיש קובל לבית הדין ראיה אם לנקבל לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה, וכן להעתיקה, אלא אם כן ויתר הנקבל על כך. (ז) הוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל”א-1971, יחולו על זכות העיון של הנקבל בחומר הבירור, ולא יתאפשר עיון בחומר כאמור שאי–גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין. |
| 25. |
| 26. (א) הנקבל רשאי לטעון טענות מקדמיות, ובהן - (1) פגם או פסול בקובלנה; (2) העובדות המתוארות בקובלנה אינן מהוות עבירה; (3) זיכוי קודם או הרשעה קודמת בדין משמעתי לפי החוק, בשל המעשה נושא הקובלנה; (4) הגשת הקובלנה או ניהול ההליך המשמעתי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. |
| 30. הוזמן הקובל ולא התייצב, ידחה בית הדין את מועד הדיון; לא התייצב הקובל לדיון הנדחה, רשאי בית הדין לבטל את הקובלנה, ויחול האמור בסעיף 19(ד). |
| 31. אב בית הדין יזמין למועד הדיון את העדים שבית הדין ימצא לנכון להעיד או להזמינם להגיש מסמכים שברשותם, לפי בקשת בעלי הדין או מיוזמתו לפי סעיף 38. |
| 32. |
| 33. אב בית הדין ינהל את הדיון, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר בישיבות בית הדין. |
| 34. (א) אב בית הדין ינהל פרוטוקול של הדיון, והוא רשאי להורות שהפרוטוקול יירשם בידי אחר, או שינוהל בדרך אחרת. (ב) הקובלנה ומסמכים שהוגשו ושקיבל בית הדין יצורפו לפרוטוקול ויהוו חלק ממנו. |
| 37. לא זוכה הנקבל לפי סעיף 36, הוא רשאי - (1) להביא את ראיותיו ולהקדים להן דברי פתיחה; (2) להעיד או להימנע מעדות; החליט הנקבל להעיד - יעמוד הנקבל לחקירה נגדית. |
| 39. אלא אם כן נקבע אחרת, יעידו תחילה עדי הקובל ואחר כך עדי הנקבל; אם בחר הנקבל להעיד, יעיד הוא ראשון מבין עדי הנקבל. |
| 40. בתום הבאת הראיות, או אם לא הובאו ראיות עקב הודאת הנקבל בעובדות או מטעם אחר, יסכמו הקובל ואחריו הנקבל לעניין האשמה; הסיכומים יהיו בכתב או בעל פה, כפי שיורה בית הדין. |
| 41. |
| 43. בית הדין רשאי להרשיע נקבל בשל כל אחת מן העבירות שהתגלו מן העובדות שהוכחו לפניו אף אם עובדות אלה לא נזכרו בקובלנה, ובלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן. |
| 44. בית הדין רשאי להרשיע נקבל בשל כל אחת מן העבירות שנתגלו מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה. |
| 45. |
| 46. הרשיע בית הדין את הנקבל, רשאים הקובל, היועץ המשפטי לממשלה, אם הצטרף לדיון, ואחריהם הנקבל, לטעון את טענותיהם לעניין מידת העונש ולהביא ראיות לעניין זה; בסעיף זה "עונש” - לרבות חיובים אחרים שרשאי בית הדין להטיל לפי סעיף 69 לחוק. |
| 47. (א) לאחר שמיעת הטענות וקבלת הראיות כאמור בסעיף 46, יקבע בית הדין בגזר דינו את החלטתו לעניין העונש ותוצאות אחרות של ההרשעה שהוא מוסמך להחליט עליהן לפי סעיף 69 לחוק; גזר הדין ייחתם בידי חברי בית הדין וייקרא בפני בעלי הדין או יומצא להם, כפי שיורה בית הדין. (ב) בית הדין יגזור את דינו של הנקבל בתום שמיעת הטענות וקבלת הראיות כאמור בסעיף 46, ואולם הוא רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לדחות את מתן גזר הדין בפרק זמן שלא יעלה על עשרים ואחד ימים. |
| 48. הכרעת דין וגזר דין שהוקראו, יומצאו בכתב לבעלי הדין. |
| 49. הכרעת דין וגזר דין שניתנו שלא במועדים כפי שנקבעו בסימן זה, לא ייפסלו בשל כך בלבד. |
| 50. ניתנו פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין, שיש בהם דעת מיעוט, יחתמו כל חברי בית הדין על דעת הרוב; אך רשאי בעל דעת מיעוט להוסיף את דעתו החולקת ואת נימוקיו בפסק הדין. |
| 51. |
| 52. (1) שם בית הדין שאליו היא מוגשת; (2) שם המבקש; (3) שם עורך הדין שהבקשה נוגעת אליו (בפרק זה - המשיב) ומענו הרשום בלשכה; (4) הבקשה להשעיה ונימוקיה. |
| 53. |
| 54. 55. 2 ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה (בפרק זה - המבקש) יגישו בקשה לביטול חברות, לבית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו נמצא מענו הרשום בלשכה של החבר. בקשה לביטול חברות תכיל פרטים אלה: (1) שם בית הדין שאליו היא מוגשת; (2) שם המבקש; (3) שם עורך הדין שהבקשה נוגעת אליו ומענו הרשום בלשכה; (4) העובדות שעליהן מבסס המבקש את בקשתו; (5) שמות העדים שהמבקש מבקש להשמיע. |
| 56. |
| 58. העתק של כתב הערעור, מסומן בתאריך הגשתו, יומצא על ידי בית הדין המשמעתי הארצי לכל משיב. |
| 60. הוגש ערעור, יעביר בית הדין את כל החומר הנמצא בתיק בית הדין ואת פרוטוקול הדיון, לבית הדין המשמעתי הארצי. |
| 61. נשיאות בית הדין המשמעתי הארצי תקבע את הרכב בית הדין המשמעתי הארצי שידון בערעור; הודעה על ההרכב תומצא למערער ולמשיב. |
| 63. סעיפים 10, 14, 15, 23, 28, 33 עד 34, 42 ו–49 עד 51 יחולו בערעור לבית הדין המשמעתי הארצי, בשינויים המחויבים לפי העניין. |
| 64. מערער רשאי לחזור בו מערעורו בכל שלב של הדיון, עד מתן פסק הדין. |
| 65. הוגשו ערעורים אחדים על אותו פסק דין, יישמעו הערעורים במאוחד לפני אותו הרכב. |
| 66. הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין, ואולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית הדין המשמעתי הארצי לדון בערעור שלא בפניו. |
| 68. |
| 70. בפרק זה, |
| 71. פסק דין של בית הדין המטיל עונש לפי סעיף 68 לחוק, החלטות אחרות של בית הדין לפי סעיף 69 לחוק, החלטה בדבר השעיה זמנית לפי סעיף 78 לחוק, החלטה בדבר ביטול חברות לפי סעיף 47 לחוק, ואם הוגש ערעור - פסק הדין בערעור, יומצאו על ידי בית הדין המשמעתי לוועד המרכזי של הלשכה לשם ביצועם, אם לא נקבעו בחוק דרכי הביצוע. |
| 72. |
| 73. בפרק זה, |
| 74. החליט היועץ המשפטי לממשלה על הצטרפותו לדיון לפי הפרק השישי לחוק, יודיע על כך בכתב לבית הדין; בית הדין יעביר את העתק ההודעה לצדדים. |
| 78. כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשכ”ב-1962 - בטלים. טופס 1 (סעיף 2) טופס הגשת תלונה בוועדת האתיקה תיק מס’ ............................... במחוז/הארצית עורכי דין בישראל כפופים לדין המשמעתי, לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א-1961, והכללים שהותקנו מכוחו; ככלל, תלונה נגד עורך דין יש להגיש לוועדת האתיקה המחוזית במחוז שבו מצוי מענו של עורך הדין. כדי שהפנייה תטופל, יש להגישה באמצעות הטופס שלהלן; תשומת הלב מופנית לכך שככלל, אי–הגשת התלונה באמצעות טופס זה או אי–מילוי כל הפרטים בטופס, יביאו לגניזת התלונה על הסף. יש לשלוח ללשכת עורכי הדין את הטופס החתום וכל המסמכים שיצורפו לו, באמצעות דואר או בפקסימילה כדלקמן: ועדת האתיקה במחוז תל אביב - רח’ דניאל פריש 10, תל אביב, פקס’ 03-6918074; ועדת האתיקה במחוז ירושלים - רח’ שופן 1, ירושלים, פקס’ 02-5610554; ועדת האתיקה במחוז חיפה - שד’ בן גוריון 6, חיפה, פקס’ 04-8553033; ועדת האתיקה במחוז דרום - שד’ רגר 33, ת”ד 484 , באר שבע, פקס’ 08-6239369; ועדת האתיקה במחוז צפון - רח’ כביש עוקף נצרת, ח’לת אל דיר 3002/15, נצרת, פקס’ 04-6015112. ועדת האתיקה הארצית - רח’ דניאל פריש 10, תל אביב, פקס’ 03-6918696. פרטים נוספים בדבר אופן הטיפול בפניות מצויים באתר לשכת עורכי הדין, במדור "אתיקה מקצועית”. פרטי המתלונן: יש למלא את פרטי ההתקשרות במלואם. ועדת האתיקה רשאית לפנות אל המתלונן, ולשגר לו כל מסמך, בפקסימילה או בדואר אלקטרוני. (א) מתלונן שאינו עורך דין
אם עורך דין מגיש את התלונה בשמו של לקוח - יש לציין, נוסף על פרטי הלקוח, גם את פרטי עורך הדין המייצג שם עורך הדין המייצג
(ב) מתלונן שהוא עורך דין
פרטי עורך הדין שלגביו מוגשת התלונה:
1. עורך הדין שלגביו מוגשת התלונה הוא (מחק את המיותר): א. עורך דין שמייצג או ייצג את המתלונן; ב. עורך דין של הצד שכנגד; ג. אחר - פרט: ......................................................................... 2. במהלך חמש השנים האחרונות הגשתי תלונות בעניין זה נגד עורכי דין אחרים לוועדת אתיקה (מחק את המיותר): לא/כן; אם כן - פרט את כל התלונות, מספר התיק שנתנה להן הלשכה ומועדי הגשתן: ............................................................................................................................................................................................................................................ 3. במהלך חמש השנים האחרונות הגשתי תלונות לוועדת אתיקה נגד עורך הדין שלגביו מוגשת תלונה זאת (מחק את המיותר): לא/כן; אם כן - פרט את כל התלונות, מספר התיק שנתנה להן הלשכה ומועדי הגשתן: ............................................................................................................................................................................................................................... 4. האם מתנהלים הליכים משפטיים בעניין זה (מחק את המיותר): לא/כן; אם כן - פרט אילו הליכים, שמות הצדדים, היכן הם מתנהלים ואת מספרי התיקים: .......................................................................................................................................................................................................................... אם ניתנה הכרעה שיפוטית בהליכים אלה? אם כן, יש לצרפה. 5. פרט את נסיבות התלונה - בפירוט הנסיבות יש לציין מה הן העובדות שבגללן אתה סבור שעורך הדין ביצע עבירה אתית, מה הוא המועד שבו אירעו אותן עובדות ומתי הן הובאו לראשונה לידיעתך (אם המתלונן הוא עורך דין - יש לציין מה היא העבירה שלטענתו עבר עורך הדין שלגביו מוגשת התלונה). להלן פירוט נסיבות התלונה ועובדותיה: (1) ................................................................................................................................................................................................................................................................................ (2) ................................................................................................................................................................................................................................................................................ (3) ................................................................................................................................................................................................................................................................................ (4) ................................................................................................................................................................................................................................................................................ (5) ................................................................................................................................................................................................................................................................................ (אם המקום שיועד לכך בטופס זה אינו מספיק, ניתן לצרף את פירוט נסיבות התלונה ועובדותיה בדף נפרד) 6. יש לצרף כל מסמך הנוגע לעניין, התומך בפרטי התלונה. אני מצהיר כי כל האמור בפנייתי הוא אמת; ידוע לי כי לפי כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע”ה-2015, תהיה ועדת האתיקה רשאית לדרוש ממני פרטים נוספים בקשר לתלונה, וכן לדרוש ממני כי אאמת את פרטיה באמצעות תצהיר כדין או כי אגיש ראיות אחרות לאימות פרטי התלונה. ........................................... חתימה הדיונים בוועדות האתיקה מתנהלים במתכונת של דיון פנימי וסגור, שתוכנו חסוי; הדיון והחלטת הוועדה הם על יסוד התלונה והתגובה, אם תוגש, שיהיו לפניה - ובלא נוכחות הצדדים; הודעה בדבר החלטת ועדת האתיקה נשלחת אל הצדדים. אם החליטו ועדת אתיקה מחוזית או ועדת האתיקה הארצית להגיש קובלנה נגד עורך הדין, הקובלנה תוגש בבית הדין המשמעתי המחוזי במחוז שאליו משתייך עורך הדין, ופרקליט מטעם הוועדה שהחליטה על הגשתה ינהל את הדיון. הדיונים בבית הדין המשמעתי מתנהלים בדלתיים פתוחות, אלא אם כן יחליט בית הדין אחרת מהטעמים הנקובים בחוק. כ”ג בסיוון התשע”ה (10 ביוני 2015)
|