חוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973 1 |
| 1. (תיקון התשע"ב) בחוק זה - (תיקון התשע"ב) |
| 3. (א) המנהל ימנה מפקחים על הימאים; אחד מהם יתמנה מפקח ראשי; מינוי מפקח יכול להיות כללי או מסוייג. (ב) מפקח ראשי יהיה, בין השאר, בעל הכשרה ונסיון ימיים. |
| 12. |
| 13. 2 השר, בהתייעצות עם שר העבודה, ולגבי כלי-שיט שעיקר עיסוקם בדיג - בהתייעצות עם שר החקלאות, רשאי לקבוע - (1) מקצועות ימיים או תפקידים בכלי-שיט שהם טעוני-הסמכה ואת רמת ההשכלה, ההכשרה והכושר המקצועי הנדרשים להם; (2) סייגים לשירות בתפקידים מסויימים בכלי-שיט; (3) את הכללים והנוהל למתן תעודות ההסמכה ולהכרה בתעודות-הסמכה שניתנו במדינות-חוץ. |
| 14. השר רשאי לתת תעודות-הסמכה בישראל ולהכיר בתעודות-הסמכה שניתנו במדינות-חוץ. |
| 21. השר ימנה מועצה להסמכת ימאים (להלן - המועצה). |
| 24. השר ימנה מנין חברי המועצה את היושב-ראש ואת סגנו. |
| 25. מינוי חברי המועצה, היושב-ראש וסגנו יפורסם ברשומות. |
| 26. תקופת-כהונתם של חברי המועצה היא שלוש שנים. |
| 27. חבר המועצה רשאי להתפטר מחברותו בהודעה בכתב לשר; כהונתו תיפסק בתום שלושים יום לאחר הגשת ההודעה, אם לא הסכים השר למועד קצר מזה. |
| 30. בכלי-שיט ישרתו, ככל האפשר, אנשי-צוות ישראליים בלבד. |
| 31. לא יעסיק בעל כלי-שיט קברניט שאינו ישראלי ולא ישרת מי שאינו ישראלי כקברניט בכלי-שיט, אלא בהיתר לפי חוק זה. |
| 32. מפקח רשאי, לפי בקשת בעל כלי-שיט, להתיר העסקת קברניט שאינו ישראלי; ההיתר יכול להיות מיוחד או לסוגים של כלי-שיט או של הפלגות. |
| 34. 3 (א) השר רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, ולגבי כלי השיט שעיקר עיסוקם בדיג - גם בהתייעצות עם שר החקלאות, להתקין תקנות בענינים אלה: (1) קביעת תפקידים בכלי-שיט, שישרתו בהם אנשי-צוות ישראליים בלבד; (2) קביעת היחס המספרי הכללי בין אנשי-צוות ישראליים לבין אנשי-צוות לא-ישראליים המשרתים בכלי-שיט בכלל, וקביעת יחס מספרי כאמור לגבי ממלאי תפקידים מסויימים בכלי-שיט בפרט; (3) התנאים שבהם רשאי מפקח להתיר, בהיתר כללי, מיוחד או לסוגים, העסקתם של אנשי-צוות שאינם ישראליים בסטיה מן האמור בתקנות לפי סעיף זה, לרבות תקופת העסקתם; (4) מניעת הפלגתו של כלי-שיט שלא נתמלאו בו הוראות התקנות לפי סעיף זה. (ב) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע הסדרים שונים לגבי סוגים שונים של כלי-שיט או של הפלגות או הובלות או לגבי כלי-שיט פלוני. |
| 35. |
| 37. הגביל בעל כלי-שיט את הסמכויות הנתונות לקברניט לפי סעיף 36(1), לא יהא תוקף להגבלה זו כלפי צד שלישי שלא ידע עליה ופעל בתום-לב. |
| 45. כל מילוי-מקום של קברניט לפי סעיף 44 שאינו בהתאם לאמור בסעיף 16 יהיה בתוקף עד הגיע כלי השיט לנמל היעד הקרוב. |
| 50. השר רשאי לקבוע בתקנות את סדר הכפיפות לפיקוד בכלי שיט; כל עוד לא הותקנו התקנות, יהיה סדר הכפיפות לפיקוד לפי הנוהג הימי המקובל. |
| 52. הקברניט רשאי להשתמש בכל האמצעים הסבירים בנסיבות המקרה, הנראים לו דרושים להבטחת ענינים שבהם כפופים האנשים שבכלי השיט לפיקודו לפי פרק זה ולביצוע ההוראות שניתנו באותם ענינים. |
| 54. |
| 56. לא יעזוב איש-צוות כלי-שיט ולא ייעדר ממנו, אלא באישורו או על פי הוראותיו של הקברניט או של איש-צוות שהקברניט הסמיכו לכך; והכל בכפוף לאמור בהסכם. |
| 57. סדרי העבודה בכלי-שיט ותפקידי אנשי הצוות, במידה שלא קבעם בעל כלי השיט, יקבע הקברניט בכפוף להוראות כל דין, נוהג או הסכם. |
| 63. בעל כלי-שיט יודיע למפקח באמצעים המהירים ביותר שבידו על כל שינוי ברשימת הצוות. |
| 65. לא ישרת אדם בצוות ולא יעסיק בעל כלי-שיט אדם בצוות, אלא אם נחתם חוזה-שירות בינו ובין בעל כלי השיט. |
| 68. |
| 71. 4 (תיקון התשס"ח) בעל כלי-שיט חייב ליתן לאיש-צוות פירוט של השכר ששולם לו ושל הסכומים שנוכו בתלוש שכר בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; השר ושר העבודה יקבעו בתקנות את הדרך והמועדים למתן הפירוט. |
| 73. סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, יחול על אנשי-צוות שתנאי עבודתם נקבעו בהסכם קיבוצי, על אף האמור בסעיף 30(א) לחוק שעות העבודה והמנוחה, התשי"א-1951. |
| 74. 5 לענין חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי שר העבודה, בהתייעצות עם השר וועדת העבודה של הכנסת, לקבוע מועדי תשלום לאיש-צוות של חלק משכרו שאינו ידוע וקבוע מראש ושבגלל התנאים המיוחדים של השירות יש צורך לקבוע לו מועד תשלום שונה מהמועד שנקבע בחוק האמור. |
| 75. במנין תקופת ההתיישנות של זכות לפיצויים בעד הלנת שכר המתחילה ביום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, כאמור בסעיף 17א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, לא תובא בחשבון תקופת הפלגה אחת שבה נעדר איש הצוות מישראל; נסתיימה ההפלגה מחוץ לישראל, לא תתיישן התביעה כאמור אלא כעבור שנה מיום תום ההפלגה או כעבור 14 יום לאחר שחזר הימאי לישראל, הכל לפי המוקדם. |
| 76. 5 |
| 77. נסתיימה על פי הסכם תקופת שירותו של איש-צוות בהיות כלי השיט בהפלגה, יוארך שירותו מאליו על כל תנאיו עד עגון כלי השיט בבטחה בנמל היעד הראשון. |
| 79. סוכלה שכירותו של איש-צוות כשכלי השיט נמצא מחוץ לישראל, זכאי איש הצוות לתשלום שכר במשך חדשיים לאחר הסיכול, או עד שהשיב אותו בעל כלי השיט לנמל הבית. |
| 81. |
| 84. בעל כלי השיט ישא בהוצאות ההעברה ובהוצאות הקבורה, אם עליו קבורתו, אך אין לחייבו לשאת בהוצאות העולות על הוצאות העברת הנפטר לנמל הבית. |
| 85. לא קיים בעל כלי-שיט את המוטל עליו לפי פרק זה, רשאי מי שקיים זאת להיפרע ממנו כדי הסכום שבעל כלי השיט היה חייב להוציא לשם קיום המוטל עליו. |
| 86. נשא בעל כלי-שיט בהוצאות קבורת איש-צוות לפי פרק זה, יהיו זכויותיו כזכויות מי שזכאי לשיפוי על הוצאות קבורה לענין סעיף 29 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968. |
| 87. |
| 88. |
| 90. נתגלע סכסוך-עבודה ולא הגיעו הצדדים לידי הסכם, רשאי כל צד לבקש התערבותו של הנציג שבמקום הקרוב ביותר לנמל שבו נמצא כלי השיט או שאליו הוא עומד להגיע. |
| 91. נודע לנציג על סכסוך-עבודה בכלי-שיט, רשאי הוא להתערב בו מיזמתו או על פי בקשת הצדדים לסכסוך על מנת להביא ליישובו המוסכם. |
| 92. נראה לנציג כי סכסוך העבודה אינו ניתן ליישוב מיד וכי הוא מעכב הפלגתו של כלי השיט, רשאי הוא לקבוע הסדר זמני הנראה לו צודק בנסיבות המקרה, כדי לאפשר הפלגתו של כלי השיט. |
| 95. |
| 96. רשם בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ((להלן - רשם בית הדין), רשאי לצוות שבעל כלי-שיט יפריש חלק משכרו של איש-צוות לאשתו של איש הצוות, או לילדיו הקטינים שפרנסתם עליו (להלן - המוטבים); לצו זה ייקרא להלן "צו-הפרשה". |
| 97. בצו-הפרשה יצויין, בין השאר - (1) שם המוטב; (2) הסכום או החלק מן השכר שיש להפריש למוטב; (3) התקופה שלגביה ניתן הצו. |
| 98. ההפרשה לא תעלה על שליש משכרו החדשי של איש הצוות, ולענין חישוב השליש יבוא בחשבון גם החלק משכר איש הצוות שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד בכל דרך אחרת לפי הוראות סעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. |
| 99. (תיקון התשע"ח) לא יתן רשם בית הדין צו-הפרשה אלא אם נתקיימו כל אלה: (1) הוגשה לו בקשה על כך מאת המוטבים, או מאת שר הסעד או רשות מקומית הפועלים בשמם מכוח סעיף 6(א) לחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, והבקשה נתמכת על ידי המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית הפועלת מכוח אותו חוק; (2) איש הצוות נמצא מחוץ לישראל בשירות בכלי-שיט או בדרכו לשירות כאמור וחזרתו ארצה איננה צפויה תוך תקופה של שלושה חדשים מעת הגשת הבקשה; (3) העתק הבקשה נשלח לאיש הצוות וקברניט כלי השיט אישר לרשם בית הדין שאיש הצוות קיבל אותו; (4) איש הצוות לא הגיש לרשם בית הדין התנגדות תוך חודש ימים מיום מסירת הבקשה לידו. |
| 102. פרע בעל כלי-שיט חלק משכר איש-צוות לפי צו-הפרשה - רואים אותו כאילו נפרע לידו של איש הצוות. |
| 103. סכום ששולם למוטב על פי צו-הפרשה ייזקף לחשבון מזונות שאיש הצוות חייב בהם על פי דין או הסכם; סכום ששולם כאמור ולא הגיע למוטב כמזונות, חייב המוטב להחזירו לאיש הצוות. |
| 104. הרשם יבטל את צו ההפרשה אם הוכח לו כי ניתן פסק-דין המחייב את איש הצוות לשלם מזונות למוטב לגבי התקופה שעליה חל צו ההפרשה או ניתן פסק-דין הדוחה את תביעת המזונות כאמור. |
| 105. |
| 106. בכפוף לאמור בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי בעל כלי-שיט לעכב תשלומו של שכר אי-צוות המגיע לו עם סיום שירותו, לשם הבטחת תביעותיו של בעל כלי השיט מאיש הצוות שעילתן בשירותו. |
| 108. |
| 113. הנוטל על עצמו שלא כדין פיקוד על כלי-שיט, דינו - מאסר חמש שנים, ואם בוצעה העבירה תוך שימוש באמצעי כפיה או מרמה, דינו - מאסר עשר שנים. |
| 114. מי שאינו ממלא הוראה שניתנה לו כדין כדי למנוע סכנה חמורה לכלי-שיט, לחיי בני-אדם שבו או לבטיחות השיט, דינו - מאסר שנה. |
| 115. |
| 116. בחוק זה - |
| 120. קברניט כלי-שיט מוסמך לשפוט איש-צוות בעבירת-משמעת, למעט עבירות לפי פיסקה (19) לסעיף 118, שנעברה בתקופת שכירותו של איש הצוות וכל עוד הוא כפוף לפיקודו. |
| 123. לא יטיל הקברניט עונש משמעתי על איש-צוות אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו בדבר עבירת המשמעת המיוחסת לו. |
| 124. בדיון בעבירת-משמעת יפעל הקברניט בדרך הנראית לו כמועילה ביותר, בכפוף לאמור בסעיף 123. |
| 125. |
| 126. מפקח ישפוט ימאים בעבירות משמעת שאינן בשיפוטו של הקברניט כאמור בסעיף 120 ובעבירות שהועברו לשיפוט מאת הקברניט כאמור בסעיף 122. |
| 129. על השיפוט בפני המפקח יחולו סעיפים 123 ו-124, בשינויים המחוייבים. |
| 130. |
| 131. יוקם בית-דין משמעתי לימאים. |
| 134. מבין חברי בית הדין שנתמנו מתוך רשימה א' ושהם עורכי-דין, ימנה השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, את אב בית הדין ואת ממלא-מקומו. |
| 135. המינויים של חברי בית הדין, של אב בית הדין ושל ממלא-מקומו יפורסמו ברשומות. |
| 138. (א) הואשם בעבירת-משמעת נער כמשמעותו בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, יידון לפני הרכב מיוחד של בית הדין שימנה אב בית הדין, והוא - (1) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה א' והוא יהיה יושב-ראש המותב; (2) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ב'; (3) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ה'. (ב) הואשם בעבירת-משמעת נער כאמור, והובא לדין-משמעת ביחד עם מי שאיננו נער - יידון לפני הרכב מיוחד של בית הדין שמינה אב בית הדין, והוא - (1) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה א' והוא יהיה יושב-ראש המותב; (2) שני חברי בית הדין שנתמנו מתוך רשימה ב'; (3) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ג'; (4) חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ה'. (ג) סעיף 134 יחול על הרכב בית הדין לפי סעיף זה. (ד) שום דבר בסעיף זה לא יגרע מסמכויות לפי תקנות סדר הדין להורות על דיון נפרד של נער ושל מי שאיננו נער. |
| 139. אב בית הדין רשאי, לפי בקשת יושב-ראש של מותב פלוני של בית הדין, למנות ליד בית הדין יועץ מומחה בעניני ספנות וימאות מתוך רשימה של יועצים שהגיש המנהל. |
| 140. ליועץ תהא זכות דעת מייעצת בלבד והוא ישתתף בישיבות בית הדין לפי הוראת יושב-ראש מותב בית הדין, אך לא ישתתף בהכרעה. |
| 142. הפרק הרביעי לחוק השופטים, התשי"ג-1953 - למעט סעיפים 22(א)(4) ו-23א - יחול על חברי בית הדין כאילו היו שופטים שהחוק האמור דן בהם, אולם אם בהליכים לפי הפרק האמור נמצא חבר בית הדין בלתי ראוי להמשיך בתפקידו, יעביר אותו השר מכהונתו. |
| 143. |
| 144. השר ימנה תובע ליד בית הדין. |
| 145. המנהל, בעל כלי-שיט ואיגוד של ימאים בישראל רשאים, בין ביזמתם ובין על פי תלונה שהוגשה להם, להגיש לתובע קובלנה על ימאי שעבר עבירת-משמעת. |
| 147. השר ימנה לענין חוק זה חוקרים שיפעלו לפי הוראות התובע בחקירת כל קובלנה שהוגשה לתובע ובחקירת כל ענין אחר כדי לברר אם נעברה עבירת-משמעת. |
| 148. הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות-חקירה, התשכ"ט-1968, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חקירה הנערכת לפי סעיף 147, אולם לא יהא חוקר רשאי לחייב את הנחקר להעיד בשבועה או בהן צדק. |
| 150. הטיל בית הדין עונש של פסילה לפי פיסקה (4) לסעיף 149(א), רשאי הוא להורות כי העונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי. |
| 151. השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות הוראות בדבר הטלת עונש-פסילה על תנאי לפי סעיף 150 והפעלתו. |
| 153. הטיל בית הדין על ימאי עונש-פסילה לתקופה קצובה - רשאי הוא להתלות לתקופת הפסילה את תעודת ההסמכה שלו ותחליפיה. |
| 154. הוראות סעיפים 152 ו-153 לא יחולו על תעודת-הסמכה שניתנה לימאי במדינת-חוץ. |
| 155. |
| 156. בית הדין אינו חייב לנהוג לפי סדרי הדין של בית-משפט והוא רשאי לקבל ראיה בכל דרך הנראית לו מועילה ורשאי לקבוע את סדרי חקירתם של עדים. |
| 157. בכל הליך בבית הדין תינתן לנאשם הזדמנות נאותה לטעון ולהביא ראיות ולחקור כל עד שהתייצב או שנחקר לפי סעיף 156. |
| 158. הנאשם רשאי להיות מיוצג על-ידי עורך-דין, וברשות בית הדין - גם על-ידי אדם שאינו עורך-דין. |
| 162. ראה בית הדין שלא היה כל יסוד להגשת התובענה, רשאי הוא להורות שאוצר המדינה ישלם לנאשם את הוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית הדין. |
| 163ג. (תיקון התשל"ו) הושעה ימאי לפי סימן זה לפני שהוגשה לבית הדין תובענה על העבירה, ולא הוגשה התובענה תוך ששים יום מתחילת ההשעיה, בטלה ההשעיה. |
| 163ד. (תיקונים: התשל"ו, התשפ"ד) (א) הושעה אדם לפי סימן זה בשל מעשה או מחדל פלוני, על סמך תלונה של בעל כלי שיט או קברניטו או בדרך אחרת מטעם בעל כלי השיט, וזוכה בבית הדין מהעבירות שבאותו מעשה או מחדל, רשאי בית הדין, אם ראה שהתלונה הוגשה בקלות ראש או ללא יסוד, לחייב את בעל כלי השיט או הקברניט או שניהם כאחד, לשלם לנדון סכום שלא יעלה על שכר העבודה שהיה משתלם לו בעד עבודתו בכלי השיט לולא הושעה, בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, החל מהמועד שבו היה מגיע אותו שכר ועד לתשלומו בפועל ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. (ב) בתקופת ההשעיה - אך לא אחרי תום התקופה שנקבעה לשירותו של הימאי בחוזה השירות או על פיו - ישלם בעל כלי השיט לימאי המושעה מחצית השכר שהיה משתלם לו לולא הושעה, כתשלום זמני ובכפוף להחלטה הסופית של בית הדין לפי סעיף קטן (א); היו לימאי בתקופת ההשעיה הכנסות מעבודה או מעסק העולות על מלוא השכר שהיה משתלם לו לולא הושעה, ינוכה העודף מהתשלום הזמני לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיף קטן זה לא יגרעו מהוראות הסכם קיבוצי החלות על העסקת הימאי. (ג) לא ישתמש בית הדין בסמכות לפי סעיף זה אלא לפי בקשת הימאי ולאחר שנתן לנוגעים בדבר הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם. (ד) מי שחוייב בתשלום לפי סעיף זה, רשאי לערער על החיוב, וסעיפים 171 ו-172 יחולו בשינויים המחוייבים. (ה) חיוב לפי סעיף זה, דינו לענין הוצאתו לפועל כדין פסק דין של בית המשפט לטובת הימאי נגד מי שחוייב. |
| 165. למפקח יהיו סמכויות אב בית הדין לפי סעיף 164, אך לא יעכב יציאתו של ימאי מן הארץ תקופה שתעלה על שלושים יום. |
| 167. על החלטת קברניט או מפקח רשאי הנידון והתובע לערער לפני בית הדין, והתובע רשאי לעשות כן גם על זיכוי. |
| 168. ערעור לא יעכב ביצוע של עונש משמעתי אלא אם הורה כך בית הדין. |
| 170. החליט בית הדין להחזיר את הענין כאמור בסעיף 169, רשאי הוא להורות שהדיון החדש יתקיים לפני מפקח גם אם ההליך שבוטל התקיים לפני הקברניט. |
| 171. על החלטת בית הדין בערכאה ראשונה רשאי הנידון והתובע לערער לפני בית המשפט לימאות כמשמעותו בחוק בית המשפט לימאות, התשי"ב-1952; הערעור יכול שיהיה הן על הרשעתו של הימאי והן על עונש המשמעת שהוטל, והתובע רשאי לערער כאמור גם על זיכוי. |
| 172. 6 (תיקון התשע"ב) לבית המשפט לימאות, בשבתו כבית-משפט לערעורים, יהיו הסמכויות הניתנות לבית הדין בשבתו כבית-דין לערעורים על החלטת קברניט או מפקח, בשינויים המחוייבים. |
| 172א. 6 (תיקון התשע"ב) (א) על פסק דינו של בית המשפט לימאות, בשבתו כבית משפט לערעורים, ניתן לערער לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. (ב) בקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט לימאות, כאמור בסעיף קטן (א), תוגש בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין. (ג) ניתנה רשות לערער, יוגש הערעור בתוך 30 ימים מיום מתן הרשות לערער. |
| 174. מת הנידון, יהיו גם בן-זוגו וכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו, זכאים לבקש דיון חוזר. |
| 175. בדיון חוזר יהיו לבית הדין הסמכויות הנתונות לו בדיון הקודם לפי פרק זה, ובלבד שלא יוחמר דינו של הנידון. |
| 176. |
| 177. בסימן זה, |
| 184. האמור בפרק זה לא יגרע מסמכויות חקירה לפי כל דין. |
| 186. 7 (א) הקברניט רשאי להטיל על ימאי קנס שלא יעלה על 50 לירות בעד כל עבירה וסך כל הקנסות שהוא רשאי להטיל על אותו ימאי תוך תקופה של שלושים יום לא יעלה על 150 לירות. (ב) מפקח רשאי להטיל קנס שלא יעלה על 500 לירות בעד כל עבירה. (ג) בית הדין רשאי להטיל קנס שלא יעלה על 1,000 לירות בעד כל עבירה. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי נער מתלמד. |
| 187. השר רשאי בצו, בהתייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, לשנות את שיעורי הקנסות לפי סעיף 186, כולם או מקצתם. |
| 189. קנס שלא שולם במועדו יחולו על גבייתו הוראות פקודת המסים (גביה) כאילו היה מס כמשמעותו באותה פקודה. |
| 190. סדרי הדין של בית הדין וסדרי הדין בהגשת ערעורים, לרבות מועדים לעשיית דבר, יקבע שר המשפטים בתקנות בהתייעצות עם השר, וככל שלא נקבעו - יקבע אותם בית הדין בעצמו. |
| 191. |
| 192. בפרק זה ובפרק י"ח, |
| 193. ילד לא יועסק בכלי שיט כאיש צוות. |
| 194. (א) לא יועסק נער בכלי שיט אלא אם נתקבלה לכך מראש הסכמה בכתב מאחד מהוריו. (ב) אישור שירות התעסוקה כי ניתנה הסכמה כאמור, יהיה ראיה למתן ההסכמה. |
| 195. הועסק נער בכלי שיט ותוך שנה מיום תחילת העסקתו לא פקד כלי השיט נמל בית, יהא בעלו חייב לפי דרישת הנער או אחד מהוריו להשיב את הנער לנמל הבית ולשאת בהוצאות ההשבה. |
| 196. נער רשאי, לאחר שנתן לקברניט הודעה מוקדמת של 48 שעות, להתפטר מן השירות ביום שכלי השיט יפקוד את נמל הבית. |
| 201. רשימת הצוות תכלול בנפרד את רשימת הנערים המשרתים בכלי השיט בציון תאריך לידתם ושאר הפרטים שהורה עליהם השר לפי סעיף 61. |
| 202. 8 שר העבודה, בהתייעצות עם השר ועם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של נערים עובדים בישראל, רשאי לתת היתר, כללי או מיוחד או לסוגים של נערים או של כלי שיט, להעסקת נער על אף האמור בפרק החמישי לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953. |
| 203. 8 השר ושר העבודה, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאים להתקין תקנות בדבר עריכת בדיקה רפואית ראשונה ובדיקת ביקורת רפואית תקופתית לנערים שנשכרו לעבודה בכלי שיט מחוץ לישראל ובדבר איסור להעסיק בכלי שיט נערים שנמצאו בלתי מתאימים בבדיקות רפואיות כאמור. |
| 204. הוראות פרק זה, למעט סעיף 202, באות להוסיף על הגבלות על עבודת נערים לפי חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, ולפי כל חיקוק אחר. |
| 205. |
| 207. מי שאיננו בעל תעודת הסמכה לא יועסק בכלי שיט במקצוע ימי או בתפקיד הטעון הסמכה אלא כמתלמד, ולא יועסק אדם כמתלמד אלא אם מלאו לו חמש עשרה שנה. |
| 208. 9 (א) השר ושר העבודה או מי שהם הסמיכו לכך יקבעו לכל מקצוע ימי או תפקיד הטעון הסמכה עיקרי תכנית הכשרה למתלמדים, לרבות תנאי כשירות למתלמדים; הודעה על קביעה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות והתכנית תפורסם בדרך שהשרים או מי שהם הסמיכו ימצאו לנכון. (ב) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי בתי ספר ימיים תיעשה בהסכמת שר החינוך והתרבות, ולגבי מתלמדים בכלי שיט שהכשרתם בו היא המשך או השלמה של לימודים בבית ספר ימי - בהתייעצות אתו. |
| 209. 9 (א) השר בהתייעצות עם שר העבודה יתקין תקנות בדבר הפיקוח על הכשרת מתלמדים. (ב) השר רשאי, בתנאים שקבע בתקנות בהתייעצות עם שר העבודה, לפסול אדם, מוסד או כלי שיט לקבלת מתלמדים. (ג) תקנות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לגבי מוסדות הכשרה שמשרד העבודה אחראי להם יותקנו בהסכמת שר העבודה, ולגבי בתי ספר ימיים - בהסכמת שר החינוך והתרבות. (ד) תחילתו של סעיף קטן (א) כתום שנתיים מיום פרסום חוק זה ברשומות. |
| 210. 10 השר ושר העבודה רשאים בצו לקבוע את מספר המתלמדים המועט ביותר שבעל כלי שיט חייב להכשיר באותו כלי שיט בעת ובעונה אחת ואת המספר הרב ביותר שהוא רשאי להכשיר כאמור; הצו יכול שיהיה לענין מקצוע ימי או תפקיד הטעון הסמכה או לבעל כלי שיט פלוני. |
| 211. לא ידרוש ולא יקבל בעל כלי שיט או אדם הפועל מכוחו או איש צוות כל תשלום או טובת הנאה ממתלמד שהוא נער או מהוריו בנוגע ללימודיו בכלי השיט. |
| 212. 10 השר ושר העבודה רשאים להתקין תקנות בדבר זכויותיהם וחובותיהם של המתלמדים בכלי שיט, של בעל כלי שיט ושל כל אדם הפועל מטעמו בפיקוח על מתלמדים בכלי שיט או בהדרכתם. |
| 213. מתלמדים לא ייכללו במספר המינימלי של אנשי צוות שכלי שיט חייב בהם לפי כל דין כדי שיהיה כשיר לשיט. |
| 214. רשימת הצוות תכלול בנפרד את רשימת המתלמדים בכלי השיט ובה הפרטים שהורה עליהם השר לפי סעיף 61. |
| 215. נקבע בחוק זה כי הוראה פלונית לגבי איש צוות תחול גם על מתלמד ואותה הוראה מעניקה את הסמכות להתקין תקנות, מותר לקבוע בהן הוראות שונות לגבי מתלמדים. |
| 217. |
| 221. חוק זה, לרבות דיני העונשין שבו, יחול גם מחוץ למימי החופין של ישראל. |
| 224. (בוטל). |
| 225. (תיקון התשע"ב) (א) סעיפים 4 עד 12, 17, 19, פרק ד', סעיפים 5556, 58 עד 60, פרקים ח' עד י"ג, סעיפים 109 עד 112, 118(1), (2), (5), (10) ו–(16), סימנים ב' ו–ג' לפרק ט"ו, ופרק י"ח, לא יחולו על כלי שיט שאורכם אינו עולה על 24 מטרים, בין שהם כלי שיט המשמשים למטרות פרטיות ובין שאינם כלי שיט המשמשים למטרות פרטיות, ועל אנשי צוות המשרתים בכלי שיט כאמור. (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), השר, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי להחיל את ההוראות המנויות באותו סעיף קטן על כלי שיט שאורכם אינו עולה על 24 מטרים ועיקר עיסוקם בדיג, ועל אנשי צוות המשרתים בכלי שיט כאמור. (ב) השר רשאי לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, בפטור כללי או מסוייג, כלי שיט שנתקיימה בהם אחת מאלה: (1) תפוסתם ברוטו היא פחות מחמש מאות טונות; (2) נמל הפלגתם ונמל הגעתם הראשון הם בתוך מימי החופין של ישראל. (תיקון התשע"ב) |
| 226. לבתי-משפט בישראל יהיה שיפוט בכל תביעה בין בעל כלי-שיט לבין איש-צוות שאינו ישראלי הנובעת מהשירות בכלי השיט או הקשורה אתו. |
| 227. כל חיוב המוטל לפי חוק זה על בעל כלי-שיט, קברניט או איש-צוות, יש לקיימו בדרך מקובלת ובתום-לב. |
| 228. 11 (א) השר, בהתייעצות עם שר העבודה, יקים ועדה לייעץ לו בענינים הנוגעים לביצועו של חוק זה. (ב) השר יקבע את מספר חברי הועדה המייעצת וימנה אותם, ובלבד שמספרם לא יפחת מאחד-עשר ולא יעלה על חמישה-עשר. (ג) חברי הועדה המייעצת יהיו נציגי הציבור ועובדי המדינה. (ד) מספר נציגי הציבור בועדה לא יפחת משני שלישים מכלל חברי הועדה. (ה) במינוי נציגי הציבור ייוועץ השר בארגונים וגופים כאמור בסעיף 23(1) עד (3) ובגוף או גופים ציבוריים, שלדעתו, יש להם ענין בספנות; מספר נציגי בעלי כלי-שיט יהיה כמספר נציגי הימאים. (ו) הועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה במידה שלא נקבעו בתקנות. (ז) לא תיפסל פעולת הועדה המייעצת מחמת זה בלבד שבשעת עשיית הפעולה היה מקום בועדה פנוי מכל סיבה שהיא. |
| 229. (א) לא ישתמש השר בסמכותו להתקין תקנות לפי סעיפים 34, 55(ב), 64, 225 או 230(א) או (ג), אלא לאחר שנועץ בועדה המייעצת. (ב) לא ישתמשו השר ושר העבודה12 בסמכויותיהם להתקין תקנות לפי סעיפים 71 או 230(ב) אלא לאחר שנועצו בועדה המייעצת. |
| 230. (תיקון התשע"ב) (א) השר רשאי להתקין תקנות בענינים הבאים: (1) קביעת אגרות ושילומן בעד שירותים, פעולות, אישורים ותעודות לפי חוק זה והתקנות שלפיו הניתנים מאת המדינה או מאת רשות ציבורית אחרת; (2) שמירת חפצי איש צוות שחלה, נפגע או נעדר מכלי השיט מסיבה כלשהי, או שנפטר בתקופת שכירותו, והטיפול בחפצים אלה; (3) מעמדו של נוסע סמוי בכלי שיט וחובות קברניט וסמכויותיו כלפי נוסע סמוי; (4) קביעה כי ייעוד כלי שיט לספורט או לפנאי, בהתאם לרישיון שיט שניתן לו לפי פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א—1971 (בסעיף קטן זה — רישיון שיט), ייחשב כמטרת ספורט או פנאי לעניין ההגדרה "כלי שיט המשמש למטרות פרטיות"; (5) קביעת מטרות פרטיות לעניין ההגדרה "כלי שיט המשמש למטרות פרטיות", וייעודים נוספים על אלה שנקבעו בדרך האמורה בפסקה (4), שייחשבו מטרות פרטיות לעניין זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. (ב) השר ושר העבודה13 רשאים להתקין תקנות לביצוע הוראות אמנות בין-לאומיות בעניני ספנות שישראל היא צד להן בכל הנוגע להעסקתם, תנאי שירותם, זכויותיהם וחובותיהם של בעלי כלי השיט, קברניט, אנשי צוות, ומתלמדים בכלי שיט, והוראות סעיף 60(2) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971, לא יחולו על אמנות אלה; בתקנות אלה רשאים השרים להוסיף על תנאי המינימום שבאמנות ולא לגרוע מהם. (ג) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובלבד שלא יתקין תקנות לביצוע הוראות פרקים ט', י"א, י"ב, י"ג, י"ז או י"ח אלא בהסכמת שר העבודה. |
| 231. המנהל, המפקח והנציג, וכל אדם הפועל מטעמם, רשאים לעלות בכל עת על כלי שיט כדי לבדוק בו ביצוע הוראות חוק זה ותקנות שלפיו. |
| 232. בסעיף 2(ב) לחוק דיני עונשין (עבירות-חוץ) [נוסח משולב], התשל"ג-1973, אחרי פיסקה (10) יבוא: "(11) עבירה לפי פרק י"ג לפקודת החוק הפלילי, 1936, שנעברה בהליכים לפי סעיף 160 לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973." |
| 233. בטלים - (2) פרקים ג', ד' ו-ה' לחוק העותמאני בדבר סחר הים מיום 6 רביע אל אוול 1280 (התרכ"ג-1863). |
| 234. (תיקון התשל"ד) (א) מינוי, פנקס ימאי, תעודת סמיכות ותחליפיה, חוזה צוות או כל מסמך אחר, שהיו בני תוקף על פי דין ערב תחילתו של חוק זה ואינם סותרים הוראות חוק זה, יראו אותם כבעלי תוקף על פי חוק זה למשך תקופת תקפם, בשינויים המחוייבים. (ב) על אף ביטולו של סעיף 60(2)(ד) ו-(ה) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971, פרק ז' לתקנות הנמלים (ימאים), התשל"ב-1971, יעמוד בעינו עד יום תחילתם של פרקים ט"ו וט"ז. |
| 235. תחילתו של חוק זה כתום שנה מיום פרסומו ברשומות, אולם תחילתם של סעיף 71 ופרקים ט"ו, ט"ז וי"ח ביום כ' בניסן התשל"ה (1 באפריל 1975). |
| 236. חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושים יום מיום קבלתו בכנסת.
|